ההורות וחיי המשפחה בעידן הנוכחי שונים מאוד מהאופן שנחוו בדורות הקודמים. בעבר הלא רחוק, ההורים היו המחנכים והסמכות הבלעדית במשפחה. הם אלו שקבעו את כל חוקי הבית, את הערכים על פיהם יגדלו הילדים, את סדר היום, הם החליטו ודרשו. לילדים הייתה השפעה מאוד מועטה, אם בכלל, בסוגיות אלה.

בשנים האחרונות, המאזן השתנה, והילדים החלו לקחת חלק הרבה יותר פעיל ומשמעותי בקבלת ההחלטות בכל מה שקשור לעצמם כמו גם לתא המשפחתי כולו. הם החלו להשמיע את קולם באופן חזק וברור שמתפרש פעמים רבות על ידי הסביבה כשחיקת הסמכות ההורית והתערערות הגבולות בין הורים לילדים. למעשה, המעבר משליטה בלעדית של ההורים בילדיהם למעורבות הולכת וגוברת של הילדים כמעט בכל נדבך בחיי המשפחה נתפש כמשהו שהוא לא תמיד חיובי. לא אחת אנו טוענים שהילדים של ימינו לא ממושמעים, מפונקים, עצלנים, חוצפנים, מרוכזים בעצמם, זוכים ליותר מדי "חופש" ולא מחונכים.

אבל האם באמת הילדים של היום כל כך "נוראים"? עם השינויים הטכנולוגיים האדירים שהתרחשו בשנים האחרונות, איך אפשר בכלל להשוות את הילדים של היום לילדים של פעם? הילדים של היום נולדו לעידן טכנולוגי שישכלל את היכולות שלהם ואת הגישה שלהם למידע באופן שלא משתווה לדורות הקודמים. מחקרים מראים שהילדים של היום אופטימיים יותר, אחראיים ומעשיים, מודעים לאפשרויות הבחירה הרבות שלהם, יותר דעתניים ובטוחים בעצמם.

בעולם מהיר שכזה, לדור הצעיר יש תפקיד מרכזי כסוכני השינוי לערכים חינוכיים ותרבותיים למשפחתם, ביתם ולקהילה הקרובה. יש בהם כוח כדי להשפיע, לעורר השראה, ללמד ולכוון אורחות חיים, ערכים, דרכי ביצוע והתנהגות חברתית. יש בהם יכולת השפעה מקסימלית על התא המשפחתי שהיא דווקא חיובית.

ילד מחזיק בחללית תאגיד מ.א.י (צילום: תאגיד מ.א.י,  יחסי ציבור )
החללית של מ.א.י | צילום: תאגיד מ.א.י, יחסי ציבור

 

אנו עדים לכך באופן חסר תקדים בתחום שבעיני מבוגרים רבים נתפש כ"לא מספיק חשוב" – שמירה על הסביבה. בשנים האחרונות ניכר כי אתגרים סביבתיים רבים ניתן לגשר באמצעות ילדים ובני נוער, המאמינים בדרך סביבתית בריאה יותר. כך לדוגמה, בשנה האחרונה, בחרנו בתאגיד המחזור מ.א.י (תאגיד למחזור אלקטרוניקה הפועל מטעם המשרד להגנת הסביבה), לפעול יחד עם הרשויות המקומיות בבתי הספר היסודיים על מנת להנגיש לילדים את החשיבות במחזור פסולת אלקטרונית וסוללות. הקמנו בבתי הספר מיזמים שזכו להצלחה מסחררת מעל ומעבר לציפיות שלנו. נדהמנו לגלות עד כמה הילדים יזמו בעצמם פעולות הסברה בקהילה והפכו ל"שגרירים" סביבתיים שסוחפים אחריהם גם את כל בני המשפחה שנרתמו להצלחתם.


בתחילה, בכל בית הספר הוקם מוקד איסוף ומחזור לסוללות ופסולת אלקטרונית אליו יכול כל ילד ומשפחתו להעביר מוצרים ישנים למחזור. הילדים עוברים שיעור על עקרונות צריכה וקיימות, בו הם למדים על צמצום צריכה, צריכה נבונה, מחזור ושימוש מושכל במוצרי החשמל שלו, מתוך מטרה לעורר בהם את השאלה "למה לי הטלפון החדש, אם הישן עושה את אותה העבודה בדיוק?". בהמשך, הילדים לוקחים חלק במשימת בנייה של חללית מקרטון המאתגרת אותם וללא מגע יד של מבוגר יתקשו להשלים אותה, מתוך מטרה לעודד  את ההורה לקחת חלק.

כל ילד והוריו "מטעינים" את חללית המשא בביתם בפסולת אלקטרונית וסוללות ישנות אותם הם אוספים לתוך החללית, ויחד מופתעים לגלות את עודף הצריכה וההצטברות האדירה של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה רבים בחייהם. הפרויקט הזה, שזכה לשם "חלליות", סחף אחריו מעל ל-10 אלפים ילדים מעשרות בתי ספר ומבכל רחבי הארץ, שביזמתם לקחו אותו כמה צעדים קדימה. הם הפכו לאקטיביסטים של ממש, תוך הצפת השכונה שלהם בפליירים, שלטים, מעבר מדלת לדלת כדי לאסוף פסולת אלקטרונית ולהעבירה למחזור. הם גייסו את ההורים, השכנים ואת כל הקהילה, למען מבצע איסוף ארצי ענק בו הם מביאים מכשירים אלקטרוניים למחזור, לפני שמישהו מספיק להשליך אותם לפחי אשפה.

זו דוגמה אחת מני רבות כיצד אפשר באמצעים פשוטים לחבר ילדים לנושאים חברתיים וסביבתיים ולהוריהם. יום המשפחה לרוב מסתכם בכרטיס ברכה אבל מהותו נשכחת מאיתנו ואנחנו חוזרים במהרה להתלונן על הדור הצעיר. עשייה למען הסביבה יכולה לא רק להסתכם ביחס שלנו כלפי העולם אלא גם לקרב בינינו ובין ילדינו. אם הקשר עם הילדים שלנו לעתים מדרדר להודעות בוואטסאפ, פרויקט כמו החלליות מוכיח שאפשר אחרת. אם נכיר בפוטנציאל של הילדים שלנו להשפיע ולהוביל, נוכל להתקרב אליהם, להבין טוב יותר את עולמם ולעודד אותם ליצור עתיד טוב יותר עבור כולנו.

הכותב הוא מנכ"ל משותף בתאגיד מ.א.י למחזור פסולת אלקטרונית בישראל