מגרש משחקים, הר ציון א', העיר העתיקה, ירושלים (צילום: מאוסף הדסה רוטשילד)
מגרש משחקים, הר ציון א', העיר העתיקה, ירושלים, 1925 | צילום: מאוסף הדסה רוטשילד
"הלכתי לחפש את גן המשחקים של ילדותי. זכרתי נדנדה, שורה של ספסלים, ארגז של חול וכמה חברים טובים", שרה אילנית. מה היא מצאה? כנראה שלא מעט דברים שונים מהתקופה ההיא. כשהיינו ילדים, גן המשחקים שהיה ליד ביתנו זימן לנו לא מעט אתגרים. הטיפוס על המתקנים היה מפחיד ולעיתים מסוכן, ולמרות שהיינו ילדים נדרשה מאיתנו ערנות וזהירות. אולם גני השעשועים השתנו במהלך השנים בגלל טרנדים ותקנים בטיחותיים. מהם הרעיונות המובילים היום בתכנון של גן שעשועים, ואיך יצירת סביבה בטיחותית, לעיתים מדי, משפיעה על הילדים שלנו? בדקנו כיצד השתנה גן המשחקים מקום המדינה ועד היום.

מגרש משחקים בקיבוץ משמר העמק, 1939 (צילום: ארכיון קיבוץ משמר העמק)
מגרש משחקים בקיבוץ משמר העמק, 1939 | צילום: ארכיון קיבוץ משמר העמק
משמר העמק 1957 באדיבות ארכיון קיבוץ משמר העמק (צילום: יואל לוטן)
מגרש משחקים בקיבוץ משמר העמק, 1957 | צילום: יואל לוטן
גן המפלצת מיכאל יעקובסון (צילום: מיכאל יעקובסון)
גן יהודה, רמת גן, סוף שנות ה-60 | צילום: מיכאל יעקובסון

"הבטיחות מדכאת את ההתפתחות"

"בשנות המדינה הראשונות, מתקני המשחק היו מאוד סטנדרטיים: נדנדות, מגלשות וכו'", אומרת עליזה בראודו, אדריכלית נוף. "השינוי הגדול החל בשנות ה-70, עם כניסת גני ההרפתקאות לארץ, בהשראת גנים מחו"ל ובעיקר הודות לאדריכל נוף גדעון שריג שהכניס אותם לארץ. מתקנים אלו היו יותר חדשניים מעניינים ומאתגרים, ועשויים בדרך כלל מחומרים טבעיים".

"האלמנטים שהשתמשתי בהם, בולי העץ, המשיכו עד שנות ה-90 ומאז אינם קיימים עוד", אומר אותו גדעון שריג, מבכירי אדריכלי הנוף בארץ, אשר הקים את גן ההרפתקאות הראשון בפארק הירקון בתל אביב שאינו קיים עוד. "כיוון שסיבים של עץ עשויים לשרוט או לחדור לעור הם אינם מאושרים על ידי מכון התקנים, המאשר רק כשהבטיחות מקסימלית, ומה שלא מאושר על ידם נשאר מחוץ למשחק".

גן ההרפתקאות הירקון,גדעון שריג 1971 (צילום: ארכיון עיריית תל אביב)
גן ההרפתקאות, הירקון, 1971 | צילום: ארכיון עיריית תל אביב
גן ההרפתקאות הירקון,גדעון שריג 1971 (צילום: ארכיון עיריית תל אביב)
גן ההרפתקאות, הירקון, 1971 | צילום: ארכיון עיריית תל אביב

כחלק ממגמה כלל עולמית, דרישות הבטיחות הפכו להיות יותר ויותר דומיננטיות, לא רק בגני שעשועים אלא בכל נושא המרחב הציבורי. אולם זו לא התמורה היחידי, והמגמה הרווחת כיום, שהינה גם מעוגנת בחוק, היא לאפשר נגישות לקבוצות עם מוגבלויות, ולכן חלק מהמתקנים מאפשרים נגישות ופעילות לילדים עם מגבלות תנועה וראייה.

"בעשור האחרון, מתקני המשחק הפכו להיות יותר מתועשים ומסופקים על ידי חברות של מתקני משחק בעיקר בגלל נושא התקן והבטיחות", מוסיפה בראודו. "יחד עם זאת, המגוון, העושר והאיכות של המשחקים גדלו ללא היכר, והיום יש מבחר עצום של מתקנים באיכות מעולה".

עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:

איך גני שעשועים תורמים להתפתחות הילד?
ממה צריך להיזהר בגני שעשועים?
צפו: איך נראה גן שעשועים מנקודת מבט של ילד?

מתקני משחק מפיברגלס, אפיקים, בני רוזן  וחברת ענטף (צילום: בני רוזן)
מתקני משחק מפיברגלס, אפיקים, 1972 | צילום: בני רוזן
מתקני משחק מפיברגלס, אפיקים, בני רוזן  וחברת ענטף (צילום: בני רוזן)
מתקני משחק מפיברגלס, אפיקים, 1972 | צילום: בני רוזן
יובלים, מטוס, בני רוזן, 1986 (צילום: בני רוזן)
יובלים, 1986 | צילום: בני רוזן

בכל עיר ופארק היום יש גן משחקים, הם דינמיים ועשירים ומאוד בטוחים. אולם אם תשאלו את שריג, הוא יגיד לכם שהם בטוחים מדי. "הבטיחות היא אלמנט חשוב אבל הפכו אותו למשהו שדיכא התפתחות של דינמיות ומשחק", ממשיך שריג, אב לשלושה וסב לשבעה נכדים, שעדיין משחק איתם בגני שעשועים. "הסיכון הוא הרי חלק מהצמיחה והגדילה של כל ילד". שריג מדגיש את יסוד האתגר כמהותי בחוויית המשחק, ובכלל בהתפתחות, כמו טיפוס או נדנוד גבוה. "אי אפשר לגדול או לצמוח מבלי להיפגע", הוא אומר.

בתכנון הגן, מסביר שריג, אדריכלי הנוף מצויים ברווח שבין שמירה על בריאותם ובטיחותם של הילדים, לבין שמירה על חינוך לאתגרים פיזיים. "אנו סומכים על האינטליגנציה של ההורים שנמצאים עם הילדים, וחלק מהמתקנים שתוכננו מיועדים להיות משותפים להם. אבל אין דבר כזה מאה אחוז בטיחות, גם לא בכל מיטה שישנים בה, שלא לדבר על כבישים ומדרכות".

גן משחקים, כפר ורדים, דר' איילה משגב ואריאלה ורטהי (צילום: בני רוזן)
גן משחקים בכפר ורדים, 1995 | צילום: בני רוזן
גן יהודה, אדריכל דוד דה מאיו עבור חברת אמקור (צילום: דוד דה מאיו)
גן יהודה ברמת גן, סוף שנות ה-6 | צילום: דוד דה מאיו
גן משחקים, כפר ורדים, דר' איילה משגב ואריאלה ורטהי (צילום: מיכאל יעקובסון)
גן המפלצת, שנות ה-90 | צילום: מיכאל יעקובסון

גן עם רעיון

גן שעשועים אמור לספק מרחב של אפשרויות ואתגרים, מרחב חווייתי, אנושי ומשפחתי בכל מיני רמות והרכבים, וככל שהוא יותר מעניין ועשיר הוא ימשוך אליו יותר ילדים. בשנים האחרונות אנו רואים יותר יותר גני קונספט, שנועדו למשוך אליהם ילדים אשר יחוו בהם חוויה מעט שונה. אחד מהם הוא "גן בעברית" שהוקם לאחרונה בראשון לציון ותוכנן על ידי עליזה ברוידא ורות מעוז. לדבריהן, "גן בעברית" הוא ניסיון ליצור מקום עם סיפור ומשמעות, וקשר ייחודי לסביבתו - ראשון לציון היא העיר הראשונה בה לימדו בעברית ובה אליעזר בן יהודה חינך בשפה העברית את תלמידי בית הספר "חביב". מכאן הבינו, ראוי לתכנן גן שיוקדש לשפה העברית.

"היה ברור לנו כי השפה העברית תשולב בצורה משחקית, אורגנית ולא דידקטית, כחלק מתכני הפארק", אומרת ברוידא. "לא רצינו לתכנן מוזיאון, אלא פארק חי ופעיל ומזמין, שבו השפה העברית היא שחקן נוסף". קונספט מוביל בפארק הוא יצירת אזורים שונים של פעילות מילולית. "שביל המלים", למשל, הוא שביל מתפתל בו מוטבעות מלים ממילון אבן שושן, עם הקשרים לאזור בו השביל עובר. כך לדוגמא, באזור המים מובעות המלים מבוע, מעיין וכד'.

מתחם משחקים פארק לאומי רמת גן, ישראל מלובני 2005-2 (צילום:  ישראל מלובני)
מתחם משחקים פארק לאומי רמת גן, 2005-2007 | צילום: ישראל מלובני
פסל החרגול, רוסלן סרגייב, פסל, מודיעין, 2001 (צילום: רוסלן סרגייב)
פסל החרגול, מודיעין, 2001 | צילום: רוסלן סרגייב
פארק השלולית, אדריכל נוף גדעון שריג, נתניה, 2006 (צילום: בני רוזן)
פארק השלולית, נתניה, 2006 | צילום: בני רוזן

חוזרים לדמיין

זרם חדש בעיצוב גני משחקים, דוגל בעיצוב סביבת משחק שאינה כוללת שימוש במתקנים קטלוגיים שמיוצרים על ידי החברות הגדולות. "אנו מתכננים מתוך תפיסה הרואה את המקום כסביבת משחק שלמה", מסבירה אדריכלית הנוף אורנה בן ציוני, על האתגרים העומדים מולה בתכנון גן משחקים כזה. אורנה שותפה במשרד "אב אדריכלות נוף" ביחד עם בארי בן שלום. "אנו מבקשים לייצר מרחב המאפשר יצירתיות, דמיון וגמישות פיזית ומחשבתית. זה נעשה בעיקר באמצעים פשוטים כמו משחקי טופוגרפיה, שימוש בבולי עץ ובחומרים מקומיים, התוויית שבילים חווייתיים בנוף, היוצרים הרפתקה באמצעות הנכחה והסתרה של מרכיבים בסביבה".

בן ציוני מסבירה כי התכנון נעשה מזווית עיניו של ילד. לרוב הם מחפשים סיפור או משחק המוביל אותם ברעיון הראשוני. לדוגמא, בקרית ביאליק תוכנן גן בהשראת הספר "ארץ יצורי הפרא" אשר מבקש לעבור בין השעשוע לתעתוע, לטשטש את הגבול בין החוץ לפנים ובין המציאות לדמיון. הרעיון הוא לייצר תחושת מסע בין חללים מגוונים ושונים בשטח קטן ומוגבל. פרויקט נוסף שלהם נעשה בבתי הספר "רקפות" בקרית ביאליק ובית ספר "שקד" בטבעון, שם ביקשו  להתאים את סביבות המשחק לגילאים השונים, תוך שימוש בגבעות אדמה ודשא תלת ממדיות להעשרת חווית המשחק. תוואי מפותל של בולי עץ משמש לתרגול שיווי משקל ואיזון ואזורי סלעים לקפיצה.

מתנס קריית הצעירים גלעד שיף אדריכלות רמת השרון 201 (צילום: שי אפשטיין)
מתנס קריית הצעירים, רמת השרון, 2011 | צילום: שי אפשטיין
פארק החלל , חברת באלו וגיל שדה, מודיעין (צילום: חורחה נובומינסקי)
פארק החלל במודיעין שעוצב בהשראת דגמים שעיצב ילד מהעיר | צילום: חורחה נובומינסקי
_OBJ

"אנו מאמינים שלרוב, לצד המתקנים המהווים עוגן משחקי, חשוב שתהיה סביבת משחק פשוטה המאתגרת את הדמיון", היא אומרת. "התקנים בגני משחקים בכלל ובגני ילדים בפרט, רומסים בהדרגה כל אפשרות לייצר מקומות שכאלה ומונעים מילדים לפתח את חוש הסכנה ואת הלמידה החשובה המושגת מההתנסות. ילדים שמתגברים על אתגרים לבדם, מפתחים ביטחון עצמי ואומץ".

בסוף החודש יערך כנס "סוד הגן הנעלם: סביבות משחק בעולם משתנה" במוזיאון העיצוב בחולון, במקביל לתערוכה בנושא שתתקיים במוזיאון. פרטים נוספים באתר האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף.

*כל התמונות באדיבות מוזיאון העיצוב בחולון

>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?