אנחנו מנסים לחנך את ילדינו לדבוק באמת. לאמת יש ערך רב בעולם שלנו, היא שומרת עלינו כחברה, ולא סתם נזרק המושג ׳פייק ניוז׳ לחלל שוב ושוב. הנשיא טראמפ אינו היחיד שמשחק עם האמת. גם בני השלוש עד שמונה עושים זאת, אלא שבמקרה שלהם מדובר בשלב התפתחותי, שאולי מוציא את ההורים שלהם מהכלים, אבל יש לו תכלית והוא נותן הזדמנות לחנך. למרות שהנסיון לבלף ולשנות את האמת מובן, חשוב לא לתת לנטייה הזו לצאת משליטה.

ילד כותב מביט לעבר אמו
מלמדים מגיל צעיר את ההבדל בין אמת לבדיה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

ילדים יכולים להתחיל לשקר מגיל צעיר מאוד, אפילו לפני גיל שלוש, כשהם מבינים שהמבוגרים אינם קוראי מחשבות. הם מבינים שבאפשרותם להסתיר דברים. שיא הנטייה לשקר מתרחש בין גיל 4-6, אז היכולות משתפרות והם לומדים לצרף מימיקה ומילים יחד. השקרים מתחילים גם להיות מורכבים יותר, ומניפולטיביים, בהתאם לכישוריו של הילד. לרוב בגיל שמונה ילמדו הילדים לשקר באופן שיאפשר להם לא להיתפס, במרבית המקרים. מצד שני, עם הגיל מתחדדת גם ההבנה של רע וטוב, ולכן זה הזמן להדגיש שאמירת אמת היא ערך שחשוב להורים, למשפחה ולקהילה.

מחור חקר הילד האוסטרלי על שם מרדוק יצר רשימת טיפים, המתבססת על מסקנות עשרות מחקרים מ-15 השנים האחרונות, שיעודדו את הילדים להניח לשקרים ויעודדו את הכנות:

1. אמרו להם: ״כשאתה משקר לי אני מרגישה עצובה ומאוכזבת״.
2. כשהילד ממציא, אפשר לומר: ״זה סיפור נהדר, אפשר להפוך אותו לספר.״ כך לא תפגעו ביצירתיות שלו ותייצרו הפרדה ברורה בין אמת לבדיה.
3. נסו לעזור לילד לא להקלע לסיטואציות בהן הוא מרגיש שהוא נאלץ לשקר. אם הילד שפך חלב למשל, ושאלתם אם הוא אחראי לכך, הוא עלול לרצות לשקר. כדי להמנע מהשקר, אפשר לומר: ״אני רואה שקרתה תאונה קטנה. בוא ננקה יחד.״
4. סיפורי השווצה גרנדיוזיים ומומצאים של הילד עשויים לנבוע מצורך באהדה מהזולת. אם זה קורה הרבה, השקיעו במחמאות והללו את הילד בהזדמנויות רבות יותר. זה יעזור לביטחון העצמי שלו.
5. כשהילד מודה בדבר שעשה שאינו מקובל עליכם, שבחו אותו על האומץ להיות כנה, ועל כך שאמר את האמת. המסר הוא שכנות עדיפה על הכל.
6. הקריאו ספרים שמדגישים את ערכי הכנות. הסיפור הקלאסי על ׳הילד שצעק זאב׳ תמיד עובד.
7. אם מדובר בהמצאות, והילדים בני ארבע ומטה, לא כדאי להיות קשוחים איתם, רק לוודא שהם מבינים שזו לא המציאות, ודווקא לתת להם דחיפה ולהעצים את היצירתיות שלהם.
8. כשתופסים את הילד משקר בכוונה, קודם כל חשוב לעצור ולהסביר לו שהוא הורס את האמון בינו לבין מי ששיקר לו.


9. כדאי להפריד בין ההתמודדות עם המעשה הלא בסדר (לדוגמה: הילד קישקש על הקיר ושיקר שזה לא הוא) לבין השקר על המעשה.
10. יכול להיות שהילד נמצא בסביבה שבה ההתנהגות הזאת נפוצה, כדאי לשים לב ולטפל בנושא.
11. הומור יכול לעזור בהתמודדות. אם הילד אומר: ״הדובי שלי שבר את הצעצוע הזה,״ אפשר להגיד: ״איך הוא הצליח לעשות את זה?״ ולהמשיך עד שהילד יחליט לספר את האמת. לא כל לקח חייב להלמד בצורה של קונפליקט.
12. לא רצוי לכנות את הילד שקרן. התווית הזאת לא טובה לביטחון העצמי, ואם כבר היא עלולה לגרום לתיוג עצמי שיוביל אותו לעוד שקרים.
13. לא כדאי לשקר יותר מדי בעצמכם. אין מה לעשות, שקרים לבנים הם חלק מהחיים של כולנו, אבל ילדים לומדים מדוגמה אישית.