האמינו בילדיכם
על פי מחקר שנעשה ב-The Heart of Social Psychology כאשר מורים אמרו לילדים מסוימים שהם חכמים יותר מילדים אחרים הם שיפרו את הישגיהם, למרות שנבחרו באופן רנדומלי. כך גם על ההורים להאמין שהילד שלהם חכם בהרבה מהממוצע. לטענת הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מחברת "המדריך הישראלי להורים" (בשיתוף פרופסור עמירם רביב), "צריך להאמין בילדים כי אנחנו יודעים שמעבר לאיי-קיו שמבחין בין ילדים שונים, ומקושר להצלחה בלימודים, בחיים ישנם גם פרמטרים רגשיים. כאן להורים יש תרומה אדירה כי בעוד האיי-קיו נקבע ברובו באופן גנטי, ורמת ההשפעה שלנו עליו שולית יחסית, החלקים הרגשיים שקובעים איך מנת המשכל תבוא לידי ביטוי מושפעים מחינוך וסגנון הורות".
משמעת עצמית
משמעת עצמית גוברת על איי-קיו גבוה כשזה נוגע להצלחה בחיים. "עשרות מחקרים הצביעו על כך שכוח רצון הוא הדבר החשוב ביותר עבור הצלחה אינדיבידואלית", נכתב בספרו של צ'ארלס דוהיג. "אנחנו מעלים את השאלה מי הם ילדים חכמים יותר", מסבירה כוכבי. "למעשה מדובר בילדים מצליחים שנעים להיות בחברתם. ילד חכם לא רק מוגדר על פי מבחן איי-קיו או הישגים מספריים בבית הספר. השאיפה של כל הורה היא לגדל ילד שמצליח בחיים ומגשים את הפוטנציאל שלו. ילדים לומדים על עצמם במידה רבה דרך עיני ההורים שלהם. הדבר הראשון זה להסתכל על הילד בעיניים מתפעלות ובוטחות, ולראות את היכולות שלו והיופי שבילד. ילד שיסתכלו עליו בצורה חיובית יהיה מצויד בראייה חיובית כלפי עצמו שתעזור לו לצאת לעולם ולהצליח".
עוד כתבות בבית ומשפחה:
- איך מסבירים לילד מה זה פורים
- מחקר: צעצועים פשוטים טובים יותר לילדים
- מדוע סלפי כל כך מסוכן לילדים שלנו
למידה היא תהליך אקטיבי
משחקי חשיבה ובייבי איינשטיין לא יעבדו. אלו, לפי חלק מהמחקרים, דווקא יגרמו לילדים שלכם להיות פחות חכמים. "עבור כל שעה בה תינוק צופה בדיווידי לתינוקות הוא סופג 6-8 מילום פחות לעומת חבריו שלא צפו בהם", אומרים ב-Brain Rules for Baby. למידה אמיתית היא לא פסיבית, היא אקטיבית. דן קוייל, הסופר של The Talent Code, ממליץ שתפסיקו לקרוא ותתחילו לבחון את עצמכם. כוכבי מסכימה, "הלמידה האמיתית לא מתרחשת בין כותלי בית הספר אלא מהרגע שהתינוק יוצא לאוויר העולם ומתרחשת בזכות אינטראקציות בין הילד או הפעוט לבין הסביבה.הלמידה הזו לא מפסיקה בשום שלב. הלמידה הכי משמעותית מתבצעת מתוך אינטראקציה עם ילדים, אחים ואפילו עם חפצים.
"טכנולוגיה היא אשליה של למידה, אך בפועל מדובר בגירויים חזקים שמונעים מהילד למידה ולא מקדמים אותו. למידה הרבה יותר משמעותית היא לקחת אותו למגרש לשחק כדורגל, כי היכולת להבין מצבים וסיטואציות חברתיות הרבה יותר חשובה ממשחק מחשב. חשוב כל הזמן לעודד ילדים לשאול ולחקור ולתהות על דברים. כמו כן, חשוב לעודד יצירתיות. אין הכוונה דווקא לעידוד כשרון ספציפי כמו נגינה אלא יצירתיות בחשיבה: להמציא סיפור, לבנות בגן שעשועים משהו ממקלות ואבנים. כל דבר שאין לו תשובה אחת נכונה".
נגינה ומוזיקה
מחקרים מצביעים על כך שלמידת מוזיקה גורמת לילדים להיות חכמים יותר. בהשוואה לילדים בקבוצת מחקר, אלה שניגנו עלו ברמת האיי-קיו שלהם. למעשה, אימון מוזיקלי חשוב למבוגרים כמו לילדים. "ממש לא מזיק שילדים צעירים ילמדו תווים וינגנו על כלי בסיסי, ולא משהו שמצריך אימון רב מדי", אומרת כוכבי. "צריך לתת להם את דלת הכניסה לתוך העולם הזה ולדעת שהם לא בהכרח ימשיכו. מוזיקה זו שפה, וילדים שנחשפים ליותר משפה אחת יש להם כישורי חשיבה מפותחים, אבל בשום אופן לא להפוך את הדבר הזה למאבק כוח בין הורים וילדים או להפוך אותו למשהו מאוס ושנוא. כשההורים לא לוחצים, ילדים רבים מפתחים נטייה מוזיקלית ורוצים להתעסק במוזיקה בגיל ההתבגרות. כשההורים לוחצים בגיל צעיר נוצרת התנגדות והמסלול הזה נחסם".
ספורטיבי? זה לא אומר שאתה טיפש
יש נטייה לחשוב שספורטאים הם טיפשים כי הם מבלים יותר זמן על המגרש מאשר בספרייה, אבל מה אם תדאגו שהילד שלכם יקדיש זמן לשני הדברים? להיות חטוב מעלה את היכולת ללמוד ואחרי כושר אנשים מסוגלים לקלוט מילים חדשות 20% יותר מהר, זאת על סמך מחקר שנערך בגרמניה ב-2007. כמו כן, מחקר נוסף שבוצע מצא שתרגול של שלושה חודשים העלה את זרם הדם לחלקים במוח שהתמקדו בזיכרון והעלה את רמת הלמידה והזיכרון ב-30%. "יש נטייה להורים להתייחס לציון בספורט בתור הציון הכי פחות חשוב בתעודה", אומרת כוכבי. "העיסוק בספורט מאד חשוב לחוויית הדימוי העצמי, לשמחת החיים ויש התאמה בין הורמונים במוח שגורמים לנו להרגיש טוב לספורט. ספורט מלמד על קבוצתיות, תחרותיות, יכולת לדעת להפסיד ולעמוד באתגרים. הדברים הללו לא נקשרים אחד לאחד בדרך כלל עם חוכמה אבל גם כן נקשרים להצלחה בחיים".
לקרוא יחד
אל תתנו לילד שלכם שלומד לקרוא להסתכל על המילים בזמן שאתם קוראים לו את הסיפור. שימו לב למילים בספר, קראו איתם את הספר ולא להם בלבד. "מדובר בעולם שלם ומאד חשוב ומשמעותי. מגיל כמה חודשים אפשר לחשוף ילדים לספרים", אומרת כוכבי. "הרמה הלשונית והדמיון והאינטראקציה הנעימה בין הורה לספר יש בה את כל היתרונות האפשריים. לא להפסיק. גם כשהילד יודע לקרוא בעצמו לשבת איתו מדי פעם ולקרוא איתו כדי שתהיו חלק מהעולם שלו. לפעמים גם אם ילד הוא בכתה ד' שווה להתעניין מה הוא קורא ולקרוא יחד איתו".
ילדים חכמים ישנים
אם ילד בכתה ו' מפספס שעת שינה היא תהפוך את המוח שלו לכזה של ילד בכתה ד', מסבירים ב- NurtureShock. ישנו גם קשר ישיר בין ציונים לבין ממוצע שעות השינה בלילה. "אנחנו יצורים ביולוגיים וצריכים לאכול ולישון טוב. הילדים יעשו הכל כדי להישאר ערים עוד שעה", מסבירה כוכבי. "אבל חשוב להציב גבולות".
תזונה למוח
כולם יודעים שביום של מבחן צריך לאכול ארוחת בוקר עם הרבה סיבים ופחמימות כאשר המנה המומלצת ביותר היא שיבולת שועל. אבל מה שאוכלים שבוע לפני גם חשובה. כאשר 16 סטודנטים נבחנו על מהירות המחשבה והריכוז שלהם, ואז הועברו למשך חמישה ימים לתזונה ובה שומנים ופחמימות רבות – הם הצליחו פחות.
ילדים שמחים הם ילדים מצליחים
מחקרים מוכיחים שילדים שמחים ככל הנראה יצליחו יותר כשיתבגרו. כדי לגרום לזה לקרות אתם צריכים לוודא שאתם בתור הורים גם כן שמחים.
יחסים חברתיים הם חשובים
הדרך הטובה ביותר לסטודנט לשפר את הציונים שלו היא לבחור בשותף חכם לחדר. "כל החיים אנחנו מתנהלים בתוך חברה, וילדים חיים בתוך קבוצות מגיל מאד צעיר", אומרת כוכבי. "חשוב לפתח את היכולת לחיות טוב בתוך קבוצה, לשתף פעולה, להתמודד עם תסכול, וזה מתחיל עם ההורים. צריך לתת כבוד לילד, אבל לא להתבטל בפניו ולהיות סמכותי ממנו".
למעשה אומרת כוכבי, "חלק ממה שהורים צריכים לעשות זה לעשות הבחנה בין השאיפות שלהם לבין השאיפות של הילדים. יש ילדים שנולדים עם כשרון ורצון לשיר או לעסוק בציור למשל וחלק מהתפקיד של ההורים הוא לעודד את הנטייה הזאת, אבל לא לצמצם במקביל אפשרויות אחרות. יש ילדים שבסוף עושים שש פעמים בשבוע התעמלות אומנותית, אבל עדיף לפתוח בפני הילד עוד אפשרויות שהוא יוכל להתנסות בהן. רוב הילדים לא נועדו להיות כדורגלנים מצטיינים או נגנים מחוננים, וצריכים מצע מספיק עשיר ורחב כדי שיוכלו לבחור בעתיד".