תעשיית האבחונים להפרעות קשב וריכוז וללקויות למידה משגשגת. בעידן התחרותי היום, הורים מוכנים לשלם כל מחיר כדי להשיג הקלות במבחנים לילדיהם בבית הספר ובמבחני מיון וקבלה. מכוני האבחון גובים הרבה כסף לאבחן את ההפרעה ולאשר את ההקלות. התקנות החדשות במשרד החינוך מגבילות את בתי הספר. כיום מותר לכל בית ספר לאשר את ההקלות הנשאפות רק ל-10 אחוז בלבד מילדי בית הספר שעברו אבחונים, והבחירה תיעשה על פי שיקול דעתו הפנימי של בית הספר. כל זה מגביר את המרוץ אחר האבחון היוקרתי ביותר.
המכונים מספקים שני מבחנים מרכזיים. מבחנים דידקטיים לאבחון לקויות למידה בתחומי שפה, הקריאה, כתיבה, כתיב יד וחשבון, ומבחנים פסיכו-דידקטיים- שמטרתם לזהות קשיים רגשיים, חברתיים ואישיותיים המשפיעים על הלמידה. מחירם של שני המבחנים מגיע לכמה אלפי שקלים ובסופו של דבר לא בהכרח יקבל התלמיד את ההקלות.
המכונים הפרטיים מספקים בקלות יותר את הסחורה. העובדה הזאת יוצרת מציאות שבה ילדי עשירים מקבלים הקלות. הילדים להורים מעוטי יכולת, שבמקרים רבים זקוקים לסיוע בלימודים באופן משמעותי הרבה יותר- אינם מאובחנים ומטופלים, והפערים החברתיים מעמיקים. העדר מודעות לבעיית קשב וריכוז בנוסף לקשיים כלכליים יוצרת מצב שילדי משפחות בפריפריה, במגזר החרדי, במגזר הערבי ובקרב יוצאי אתיופיה קטנה, אינם מאובחנים ומטופלים.
באלו מכונים אפשר לקבל אבחון ל'ADHD במחירים שווים יותר לכל נפש?
ככל הידוע לי, בעמותות משלמים פחות. בעמותות עם פריסה ארצית כגון "ניצן" ניתן לקבל אבחון דידקטי ופסיכו-דידקטי בכמעט חצי מחיר מאשר במכונים הפרטיים. כך גם מכון חדד באזור המרכז ומכון גלאי בדרום הארץ. כדאי לברר פרטים נוספים במכונים אלה. לדוגמא: מכון גלאי בדרום, מספק בנוסף לשני המבחנים גם את מבחן MOXO המומלץ שבוחן הפרעות קשב וריכוז בסביבות שונות. עלותו במכון זה 450 שח, אך יש החזר מקופות החולים משלמות על מבחן זה כך, מחירם של מבחן דידקטי ומבחן פסיכו-דידקטי לא אמורי לעלות יותר מ 500-1000 שח לכל אחד מהם.
עד כמה ההקלות במבחנים הן לטובת הילד?
בבואנו להשקיע באבחון יקר, חשוב שנשאל את עצמנו קודם עד כמה באמת הילד זקוק להקלות? האם ההקלות יסייעו לו או יגרמו נזק ליכולתו להתאמץ ולהתקדם בהתאם ליכולותיו? האם אנחנו לא מונעים ממנו כלים להם יזדקק בחייו הבוגרים? תוצאות האבחון תקפות למספר שנים לא קטן, ובינתיים הילד סומך על ההקלות, מפתח בהם תלות, גם אם בינתיים יכולותיו התחזקו.
מה לדרוש ממכון האבחון?
המבחנים המוצעים במכוני האבחון הם ארוכים אמד ונמשכים מספר רב של שעות ברציפות. כאשר הילד מגיע לבצע את מבחן TOVA הממוחשב והמפרך שבודק יכולת קשב ממושכת, ומכריע למעשה בשאלה האם הילד זקוק לריטלין, הוא כבר יהיה עייף ולא מרוכז, גם אם אינו סובל מADHD. כאשר אתם פונים למכון האבחון, דירשו לחלק את האבחון למספר מפגשים, וגם אותם לחלק לחלקים באורך של לא יותר מ-45 דקות.
למה חשוב לזהות ולטפל בבעיה הרבה לפני ההפניה לאבחונים?
הפנייה למכוני האבחון נעשית לרוב בסביבות גיל 6 והמעבר לביה"ס. מומלץ להתחיל לטפל בבעיה בהקדם האפשרי, כשהיא עוד קטנה, בהקדם האפשרי. במקרים רבים, טיפול מוקדם בינקות ובגיל הרך, מזהה את מקור הבעיה, מונע אבחונים מיותרים, וממתן את הבעיות בגיל בית הספר.
אל תניחו מראש שמדובר בהפרעת קשב וריכוז:
אבחון הפרעת קשב הוא אולי היקר ביותר. כשאתם חושדים שיש בעיה, שווה קודם לבדוק עם הרופא גורמים אחרים לבעיה. אולי בעיית הריכוז של הילד נובעת מחוסרים בתזונה, אולי לא מדובר בבעיית קוארדינציה אלא לקות בראייה, ואולי בעיית הקשב לא נובעת מהפרעת קשב וריכוז אלא מלקות בוויסות חושי (רגישות-יתר או תת-רגישות לאחד או יותר מהחושים, כמו רעש, למשל).
מה מציעות קופות החולים?
הקופות מציעות השתתפות במימון אבחונים במסגרת ביטוחים משלימים בתנאים שונים ושווה לברר זאת לפני שפונים לאבחון. כמו כן, קופת החולים מספקת שרותי טיפול בלקויות מסוימות. לפני שתלכו למכון האבחון ותוציאו את מיטב כספכם, מומלץ להעזר בקופת החולים לאבחן ולטפל בבעיותיו של הילד, ואולי לא תזדקקו כלל לאבחון ADHD. ריפוי בעיסוק יכול לסייע, למשל, לבעיית קואורדינציה ומוטוריקה עדינה (המשפיעה על לקות כתיבה ואחיזת עפרון), קלינאי תקשורת מסייע לפתרון בעיות שפה ודיבור. אם הקשיים בלימודים נובעים מקשיים רגשיים, ניתן לקבל באמצעות הקופה זכאות לטיפול פסיכולוגי.
האם הרשות המקומית יכולה לתת מענה לילדי ADHD?
כן. בכל עירייה או מועצה מקומית בישראל פועלת יחידה לשרות פסיכולוגי חינוכי (שפ"ח), המספקת בעזרת צוות פסיכולוגים ויועצים חינוכיים, שרותי ייעוץ והדרכה להורים, לתלמידים ולבתי הספר ברשות, כולל תלמידים עם בעיות קשב וריכוז. הם בודקים את צרכי הילד לסיוע בלימודים, בביה"ס ובבית, מציעים טיפול משפחתי וקבוצות הדרכה לתלמידים.
חשוב לדעת- ההמתנה לקבלת סיוע מיחידת שפ"ח עלולה להיות ארוכה בגלל עומס הפניות. אם זה המצב, כדאי לפנות לבית הספר. שפ"ח מאפשר לבית הספר מספר מסויים של הפניות לצורך קבלת מענה מהיר יותר.
אם אין אישור להקלות, איזו עזרה אחרת אפשר לקבל מבית הספר?
חשוב לשתף את המחנכת והיועצת של בית הספר מההתחלה בקשיים של הילד ולבקש לדון ביחד בפתרונות לסייע לו. שיתוף פעולה פורה ומתמשך בין ההורה למורה יסייע לילד במקרים רבים לא פחות, ואולי יותר מהארכת זמן מבחן. בנוסף, אפשר לבקש מיועצת בית הספר זכאות לשעות סיוע במסגרת תכנית מתי"א המשלבת תלמידים עם צרכים מיוחדים בבית הספר.
לסיכום, אני ממליצה להורים לעשות עבודת חקירה לפני הפנייה למכון האבחון, עדיף מוקדם ככל האפשר, מהרגע שעולה חשד שיש בעייה, לערוך את כל הבדיקות האפשריות, ולתפור לילד את החליפה הכי מתאימה לו.
* הכותבת היא ד"ר לחינוך, המתמחה בהפרעות וריכוז, מטפלת מאמנת ומלווה ילדים ונוער בתפקודי למידה, ויסות חושי, ומוטוריקה בשיטת AAF. מנהלת המרכז לאיבון מוטורי – תפקודי FUNCTION. מנהלת את בית הספר למקצועות הריקוד, דנסינג. ספרה "מי מפחד מADHD ?" יצא בימים אלו בהוצאת אמציה.