ילד כותב מביט לעבר אמו
"אנחנו חיים בעולם תחרותי" (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
היום (חמישי) נערכים ברחבי הארץ מבדקים ארציים לאיתור מחוננים בכיתות ב'  אשר מעוררים תכונה רבה סביבם. הורים רבים משקיעים משאבים ומאמצים מרובים על מנת להעניק לילדיהם חינוך איכותי - הם דוחפים, מעודדים ומעורבים מאוד במסגרות החינוכיות של ילדיהם. בשנים האחרונות החלו להיפתח מרכזים שונים, אשר בדומה למרכזי הכנה למבחנים הפסיכומטריים, מכינים את הילדים הצעירים לעבור את המבדקים לאיתור מחוננים. עד כמה רחוק הורים מוכנים להגיע כדי שהילד שלהם ייחשב כמחונן? ומהן ההשלכות שיכולות להיות על הילד לכשיגדל?

>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?

"מערכת החינוך דוחפת לרף הנמוך"

מרכז איי קיוט הוא אחד המרכזים הבולטים בתחום והוא מציע ערכות הכנה למבדקי מחוננים לגילאים השונים וכן קורסים, שאותם הרכיבו בלשנים, מתמטיקאים ופסיכולוגים. ורד צור, מבעלי המרכז מעידה כי מגיעים מאות ילדים בשנה. "מן הסתם, מי שמגיעים הם הורים שיש להם כסף להשקיע בילדים. והקורלציה הזו בין השקעת ההורים לתוצאות ההשקעה בילדים בהחלט ניכרת".

עוד ב-mako בית ומשפחה:

באייקיוט מציעים להורים כמה מסלולים. ישנו קורס בן שלושה מפגשים בהם חושפים את הילדים לחומרים שיהיו במבחן במחיר של 650 שקלים, קורס בן שמונה מפגשים ב-1,800 שקלים, וערכות הכנה במחיר של 300 שקלים. "אלו קורסים מעשירים. אין בכיתה אווירה של לחץ או תחרותיות, הם מפתחים חשיבה צורנית, מרחבית ומתמטית ומעשירים את השפה. הילדים חכמים, הם נפתחים לאופקים חדשים, ואחוזי ההצלחה גבוהים", אומרת צור. "מערכת החינוך לא נותנת מענה לילדים חזקים אלא מושכת אותם למטה, הם צריכים להתאים עצמם לרף הנמוך. עד כיתה ו' אין להם פיתרון בבית הספר, והורים שמוכנים לשלם ולהגיע, עושים את זה".

אורנית היא עו"ד, ואם לבן שהיה בקורס איי קיוט כשהיה בכיתה ב' לפני מספר שנים. כעת, כשבתה הגיעה לכיתה ב', גם היא עוברת את הקורס. "בלי שום קשר למבחן הוא נהנה מהידע ומהכלים שהוא רכש מזה", אומרת האם. "בני הוא ילד עם יכולות גבוהות, האם זה תרם לו או לא? קטונתי לדעת. אם היה עובר בלי הקורס? במקרה שלו רוב הסיכויים שכן. אך זה לא גרע ויש סיכוי שזה תרם לו. מן הסתם, רציתי לסייע לו בזה שיעבור את המבחן".

ילד כותב מכתב לאביו (אילוסטרציה)
"המבדקים לא מעידים בהכרח על רמת האינטליגנציה" (אילוסטרציה) | צילום: Natalia Nieves Iszakovits, Shutterstock

בנה של אורנית אובחן כמחונן במערכת החינוך ועל פי בחירתה, נכנס למסגרת העשרה לילדים מחוננים. "אני לא חושבת שזה מעודד לתחרותיות, וחוץ מזה, אנו חיים בעולם תחרותי, אז אם אתה רוצה לתת לילד שלך את כל הכלים שהוא יכול לקבל, ואם יש סיכוי שהוא נהנה ונתרם מזה - כל הורה היה שמח לעשות זאת. לא ראיתי שזה חינך אותו לתחרותיות יתר או הלחיץ אותו באופן יוצא דופן".

"רמת התחרותיות נרכשת בבית"

"יש הורים שמעודדים את התחרותיות והמצליחנות, רוצים שהילדים שלהם יתקבלו ומכינים אותם לכך, אך אפקט הלחץ לא תורם להם", אומרת רוית גוטמן, מנחת הורים בכירה ומורה במדרשה של מכון אדלר. "יש התעסקות גדולה סביב המבדקים הללו. מצד שני, חלק מההורים נגד כל עניין התחרותיות, הם יודעים שהילד מחונן, אבל לא רוצים לתייג אותו ככזה. יש הורים ששולחים את הילדים שלהם בסתר, כדי שאם ייכשלו הם לא רוצים שיקבלו תחושת כישלון, או שהם פשוט חוששים מתגובות הסביבה".

גוטמן מציינת שהמבחן מבוסס על מהירות חשיבה - ככל שמסמנים יותר, מצליחים. "הילדים בגיל זה לא מבינים את הרציונל לסיים את המבחן בכמה שיותר תשובות טובות, ילדים פרפקציוניסטים לדוגמא לא יעברו אותו. המבחן הוא מדד מאוד בסיסי, ותלוי בהמון גורמים, לא רק באינטליגנציה של הילדים אלא גם בכמה הם עייפים או מזלזלים. הורה שמכין את הילד שלו גורם לו לעשות את המבחן טוב יותר. אבל אם הילד לא מחונן כמו השאר, במקום להיות מוביל בכיתה הוא יגיע לכיתה של מחוננים ולא יתבלט שם, וייתכן שיחווה קושי - האם לא תסכלנו אותו?

"ילד עשוי לגדול עם תחושה שאם יצליח ובכך יוכיח להורים שהוא מספיק טוב ועומד בציפיותיהם, רק אז יהיה לו מקום, יקבלו ויאהבו אותו. הוא גדל להיות תחרותי, רק כדי להוכיח ולרצות, ירצה להוריד את האחר כדי להעלות את עצמו, ויגדל להיות אדם שלא נהנה מהדרך והתהליך, או מהעשייה אלא חייב תוצאות ולנצח בכל".

גוטמן מציינת כי למרות שילדים ירצו באופן טבעי להצליח, רמת ההישגיות והתחרותיות נרכשת בבית. "תחרותיות לא נותנת מרגוע, גם כשיהיה מנכ"ל החברה זה אף פעם לא מספיק, ולא יהיה מרוצה ממה שהשיג, אלא תמיד יביט ליעד הכיבוש הבא".  

"כשהורה שולח את הילד חשוב שיתווך לו בצורה נכונה, מה רוצים להשיג בזה, ומה יקרה אם תצליח או לא יצליח במבחן הזה. לא רצוי לייצר סודיות סביב העניין הזה. לא כדאי להעביר מסר כפול לילד: מצד אחד ההורה מראה רצון גדול שהילד יצליח, ואז כשהוא לא מצליח מגיב ב'לא נורא', והילד לא מבין למה עשינו את כל הדרך הזו. כדאי שההורה יבדוק כמה הוא רב עם הילד כדי שיעבוד בבית, האם שווה להרוס את היחסים עבור זה. הורה שלוקח את הילד לקורס - מה המשמעות של זה בבית. לעיתים, הילד יכול למרוד בהורה כי הוא מבין שזה חשוב לו. ילד בעל פוטנציאל ויכולות יגשים אותן, יותר חשוב שתהיה לו בריאות נפשית ודימוי עצמי גבוה מאשר שכל היום ישווה את עצמו לאחר. אנו משליכים על הילדים את הרצונות והחוויות שלנו, אבל לא תמיד זה מה שמתאים לילד. כל הורה רוצה שילדו יהיה הכי מוצלח, אבל הוא צריך לשאול את עצמו איפה הוא מאפשר לילד שלו להיות ילד".