במילים שלנו יש כח. כהורים, בעיקר ברגעים בהם אנו מרגישים שאיבדנו שליטה, הן נוטות לצאת מתוכנו באופן פחות מתוכנן, ופעמים רבות נמצא את עצמנו משוועים למכונת הזמן בעזרתה נוכל לחזור בנו. הבעיה היא שבאוטומט שלנו אנחנו לא פעם נוטים לחזור שוב ושוב על אותם משפטים ומוטב שנשים לב, כי יש כאלה שלא רק שלא מביאים תועלת אלא ממש מזיקים. יועצת ההורים האמריקנית ליה רוקטו קיבצה כמה מהם.
לא משנה, אני אעשה את זה בעצמי
הילד יכול למרוט את העצבים כשהוא מתעקש לבצע בעצמו פעולה מורכבת שלוקחת לו הרבה זמן ופעמים רבות לא מבוצעת כמו שצריך, אבל לא כדאי לעצור אותו מלעשות זאת. איך הוא ילמד לעשות את הדברים בעצמו אם לא בעזרת ניסוי וטעיה? השתלטות כזו על הפרוייקט מערערת את הביטחון ומונעת פיתוח עצמאות.
אתה בטוח שאתה רוצה לאכול את זה?
במקרים בהם יש צורך באמת לדבר עם הילדים על המשקל ותזונה, זו אינה הדרך לעשות זאת, אלא הדרך הסלולה להפרעת אכילה. אין דרך גרועה יותר להסב את לבם לנושא הרגיש מאשר להשמיע הערות שיפוטיות. בחירת המילים במקרים רגישים כאלה חשובה במיוחד, בעיקר בימינו.
אל תבכה
הורה תמיד ישאף לכך שילדו לא יהיה עצוב ויכאב, והבכי הוא הביטוי המיידי של מצוקה, לכן יש הורים שממש אלרגיים אליו, ובנוכחותן של דמעות שנקוות בעיניים מיד ירוצו ויקראו: אל תבכה. הילדים צריכים להרגיש בטוחים לבכות ליד הוריהם. זו דרך ליצירת תקשורת בריאה. הבקשה מהילד להמנע מבכי מסבירה שיש משהו לא בסדר בבכי או בתחושות מהן הוא נובע, והיא בעייתית, כי הבכי נורמלי ואף חשוב.
החבר שלך טמבל
לא כדאי להגיד מילים לא יפות, או כאלה שהילד עשוי לחזור עליהן בפני חבריו או בפני המורים, בסביבת הילדים, ובטח שלא על מי שהם מכירים. הכי גרוע, כמובן, להגיד את זה על בן הזוג בפני הילד, כפי שעושים זוגות שנוטים לגרור לקלחת את ילדיהם, ומעמידים אותם במצב כואב ובלתי אפשרי של צורך לבחור צד
למה אתה לא יכול להיות יותר כמו…
שום דבר לא יגרום לילד להרגיש יותר גרוע מאשר לשמוע שהוא פחות טוב בהשוואה למישהו אחר, בין אם זה אח או מכר. במקום להתמקד בחולשות כדאי לדרבן את הילדים בעזרת התמקדות בדברים המיוחדים להם ושבהם הם חזקים במיוחד.
חכה עד שאבא יחזור הביתה (או אמא)
ההצהרות העתיקות האלה עובדות על חיזוק מערכת יחסים בעייתית בין הילד לבין ההורה השני, שמוענק לו תפקיד ׳השוטר הרע׳. הן גם נותנות לילד תחושה ברורה שהאדם האומר אותן חסר כוחות, והופכות אותו לסמרטוט מול הילד.
לא קרה כלום
אין כמעט הורה בעולם שלא אומר משפט כזה אחרי שהילד שלו נופל ברחוב ומקבל מכה קטנה. נראה שהמשפט נועד לנו, לא לילדים. להרגיע אותנו מיידית, ולומר: זו רק שריטה קטנה, הוא בסדר. אלא שלילדים שריטה קטנה עשויה להיות דבר גדול ומשמעותי, ולא כדאי להחליט בשבילו. כדאי, מצד שני, גם לא לכרכר סביב הפצע ולעשות עניין גדול מדי. עדיף להיות ענייניים. לראות למה הילד זקוק, רפואית, ולהמשיך הלאה.
>> והנה עוד 10 משפטים שהם, איך לומר, פחות
אין ממה לפחד
כמה שלא תגידו לילד שהסרט לא מפחיד, וגם לא המפלצת שמתחת לארון שלו, זה לא יעזור. הוא ימשיך לפחד, ועכשיו גם יפחד לומר לכם את זה, כדי שלא תשפילו אותו או תפקפקו באותנטיות שלו. במקום זה כדאי לדבר ולנסות להתגבר יחד עם הפחד.
כי ככה אמרתי
הקלישאה המשומשת ממשיכה להתנגן במיטב הבתים כאשר ילדים מציבים קשיים ואינם מצייתים להוריהם. כדאי להסביר לילד את ההגיון שמאחורי הפעולות שהוא נדרש לבצע. בלי שתהיה בידיו סיבה טובה למעשיו, הוא ירגיש אבוד. יש בכך משהו שרירותי ומבלבל.
הלוואי שיהיו לך ילדים בדיוק כמוך
במקרה שמדובר באיחול מרושע, שמגיע מחוסר שביעות רצון, מדובר באמירה מאוד משפילה וכואבת. מה יותר מכאיב מלשמוע מההורה שלך שבעצם הוא קצת מתחרט על כך שהביא אותך, ושאין קללה מוצלחת יותר שניתן לאחל לאויבים. לכל ילד מגיע שיהיה לו מקום אחד לפחות בעולם בו הוא מרגיש בטוח ומוגן, בו הוא יכול להיות מי שהוא, כולל הכל, באהבה בלי גבולות.