לאורך כל חיינו אנחנו חווים מעברים ושינויים וכך גם הילד. יש מעברים צפויים וידועים מראש כמו לידת אח, מעבר לבית הספר וכדומה, ויש בלתי צפויים, כמו חולי וגירושין של הורים. המילה מעבר מתארת שינוי ממצב אחד למשנהו. בכל מעבר קיימת תקופה של אי וודאות, שיש בה פוטנציאל לשיפור והתקדמות, אבל גם סיכון למשבר. במעברים התפתחותיים נורמטיביים מתרחש משבר טבעי בחיי הילד, שנובע מהפרת האיזון שהיה קיים עד כה. היכולת של הילד להתמודד עם המשבר הזה באופן יעיל, תלויה בבשלות ובמוכנות שלו.

מיכל דליות
"אם בבית יש אווירה של חרדה, חשדנות או עוינות שקשורים למעבר, זה פוגע בהסתגלות של הילד". מיכל דליות | צילום: אלדד רפאלי

איך תדעו שהילד מוכן?

המושג בשלות עוסק בעיקר בהיבט הפיזיולוגי-ביולוגי (יכולות גופניות ושכליות). תהליך הבשילה הוא תהליך ספונטני ואינדיווידואלי המתרחש בלי התערבותנו, והוא תלוי בעיקר במטען הגנטי של הילד, ולכן כמעט ואין בידינו את היכולת להשפיע עליו.
המושג מוכנות מתייחס לסוגים שונים של יכולות, והוא תוצר של יחסי גומלין בין הבשלות הביולוגית (עליה אין לנו שליטה) לבין גירויים סביבתיים (אותם אנחנו מייצרים). כלומר, במידה וקיימת אצל הילד הבשלות הביולוגית, אנחנו יכולים להשפיע על מידת המוכנות שלו להתמודד עם מעברים בחייו. היום קיימת מודעות רבה לחשיבות של הכנת הילד לקראת מעברים משמעותיים בחייו כגון הולדת אח או אחות, מעבר לגן, מעבר לבית הספר וכדומה.

המעבר של ילד לכיתה א' הוא מעבר משמעותי ביותר, הן עבור הילד והן עבור הוריו. לראשונה חווה הילד שיפוט והערכה רשמיים מצד החברה ונדרש ממנו לעמוד בסטנדרטיים קשיחים. למשל: יותר אין "איזה ציור חמוד, אפילו שיצאת מהקווים", אלא "תמחק כדי לעשות מחדש בדיוק בין הקווים". מצופה מהילד להפגין עצמאות, קשב, ריכוז, איפוק, דחיית סיפוקים, משמעת ועוד, כאשר, במקביל יורדת באופן משמעותי כמות תשומת הלב שהוא מקבל מהסביבה. מספר הילדים איתם הוא נמצא ברגע נתון מוכפל ממה שהיה חודשיים קודם בגן, והמורה לא מעניקה את אותו יחס אישי אליו הוא היה מורגל מצד הגננת. בהחלט דרישות לא פשוטות ולכן המעבר מורכב ומשמעותי וגם ההכנה אליו.

אפשר לבדוק מוכנות לבית הספר באמצעות ארבעה תחומים עיקריים:

1. התחום הפיזי: חישה ומוטוריקה גסה ועדינה.
2. התחום השכלי:
קשב וריכוז, שפה, הבנה, יכולת הפשטה כגון הכללה, מיון, הבנת סיבה ותוצאה.
3. התחום החברתי:
היכולת לשחק בקבוצה, משחקי דמיון ומשחקים המבוססים על כללים וחוקים.
4. התחום הרגשי: עצמאות, תחושת ערך עצמי, הכרה במסוגלות עצמית, סקרנות, סבלנות, היכולת לשאת חוסר הצלחה, סף תסכול ודחיית סיפוקים.

יש היום כלים רבים, העומדים לרשות ההורים והגננות והגננים, לשיפור מיומנויות הילדים בכל אחד מהתחומים האלה, כהכנה לקראת המעבר לכיתה א'.

לא תמיד כדאי לעכב את המעבר לכיתה א '

לא רק הילדים זקוקים להכנה אלא אנחנו מבינים את חשיבות הכנת ההורים לקראת המעבר של ילדיהם לבית הספר. מכיוון שההורים מהווים גורם משמעותי מאד בהתמודדות הרגשית של הילדים, יש להם תפקיד בהכנת הילדים למעבר לכתה א'. ההורים הם אחד המשאבים העיקריים של הילד לתחושות של יכולת, ביטחון, הערכה עצמית ועצמאות.

כשיש הורה שאינו שלם עם המעבר של הילד, הילד קולט זאת, מזדהה עם רגשות ההורה ומפנים אותם. אם בבית יש אווירה של חרדה, חשדנות, עוינות או מתח שקשורים למעבר, זה פוגע בשילוב ובהסתגלות של הילד למערכת החדשה. לכן זה חיוני שההורים יפגינו שהם סומכים על גורמי בית הספר ויראו בהם שותפים ולא אויבים. כמו כן, חשוב שההורים ישדרו לילד שהם סומכים עליו ושהם מאמינים ביכולות שלו להתמודד עם המצב החדש. במקביל עליהם להיות מעורבים וערניים לסימני מצוקה וקושי, במידה והם מתעוררים.

לפני כחמש עשרה שנה היה נהוג ללמד את הילדים קרוא וכתוב כבר בגיל גן, וגם ניסו להקדים את שילובם של הילדים לבית הספר. היום אנחנו עדים למגמה הפוכה: הורים מעוניינים שילדיהם יישארו שנה נוספת בגן חובה. בשנים האחרונות, כ- 15 אחוזים מהילדים בכל שנתון נשארו שנה נוספת בגן. מחקרים מראים שהמגמה זו לא מועילה לילדים ובמקרים בהם קיים קושי אצל הילד, זה אפילו פוגע בו, כיוון שדוחים את הטיפול בבעיה. כמובן שלהעלות לכיתה א' ילד אשר שאינו בשל ומוכן לכך, זה עלול להוביל לחוויה מאוד קשה עם השלכות של פגיעה בדימוי העצמי. לכן, עצתי היא לבחון כל מקרה לגופו ובמידה ועולה חשש בקשר למוכנות של הילד למעבר יש להתייעץ עם אנשי המקצוע המוכשרים לאבחן זאת.

עצה נוספת שתקל על המעבר לכתה א' - ערכו היכרות בין המסגרת החדשה לילד: הכרת צוות בית הספר, הסבר על סדר היום הנהוג בו, ביקורים והיכרות עם המבנה עצמו ושירותיו השונים, שיחה על הציפיות של הילד ושל הוריו ממנו, ומתן תחושה לילד שתמיד יקשיבו לו. כל אלה יעזרו ויקלו על צמצום החרדה והחששות מהלא נודע.

בהצלחה, ושלום לכתה א'.

>> יש לכם שאלה למיכל דליות? תעלו אותה לעמוד הפייסבוק שלה או שלחו למייל family@mako.co.il והיא תשיב לשאלות נבחרות במדור הבא.

>> בטור הקודם: "הילדה חזרה להרטיב במכנסיים כדי לקבל יחס"

לכל הטורים של מיכל דליות