אם יש לכם ילדים בגן חובה ובתחילת בית ספר יסודי, אתם בוודאי מכירים את סדרת הספרים המופלאה של טפיטי, המספרת את עלילותיו של טפיטי, סוריקטה סקרן וטוב לב שרוצה לדעת הכול על העולם ולא מהסס לעזור לכל יצור שזקוק לעזרה. אך רבים מהקוראים בישראל אינם מכירים את סיפור משפחתה של המחברת יוליה במה, סיפור מעורר השראה על טוב לב אנושי, עזרה הדדית וגבורה.
קורט ואלפרידה זליגמן, סבה וסבתה של יוליה, ניסו בתקופת השואה לעזור ככל יכולתם לשותפו היהודי של קורט, הרמן שיפר. במשך כמה שנים הם הצליחו, עד ששיפר נתפס וגורש לאושוויץ. רחלה וג'ני, אשתו ובתו של שיפר, פנו אז לעזרתם של הזליגמנים, שהסתירו אותן בדירתם למרות הסיכון הגדול, ומאוחר יותר דאגו להם וליהודים נוספים לדירות מסתור.
במשך כל תקופת המלחמה, אלפרידה וקורט זליגמן השיגו מזון וכסף עבור רחלה וג'ני שיפר. רחלה נתנה לקורט את תכשיטיה כדי שימכור אותם ויוכל להשיג מזון עבורן, אלא שבסיום המלחמה ציפתה לה הפתעה גדולה, קורט החזיר לה את כל התכשיטים. התברר שהוא ואלפרידה המשיכו לקנות עבורן את המזון מכספם שלהם במשך כל תקופת המלחמה ושמרו עבורן את התכשיטים והכסף לתקופה שלאחר המלחמה. הם ידעו עד כמה הן יהיו זקוקות לכסף כשהסיוט יחלוף.
כעת כשיודעים את ההיסטוריה המשפחתית, קל יותר להבין את הטוב שבספריה של יוליה. טפיטי הסוריקטה, גיבור סדרת הספרים של יוליה בנה, נתקל בספר הראשון באריה שעומד לטרוף חזיר נהרות. האריה מרוצה: טפיטי יהיה קינוח נהדר. טפיטי אינו רוצה להיות קינוח, אבל גם אינו רוצה להפקיר את חזיר הנהרות, אף על פי שהוא כלל אינו מכיר אותו. במקום לברוח, טפיטי מסכן את עצמו ועוזר לחזיר הנהרות להיחלץ .
כאשר פינזל, חזיר הנהרות, מודה לטפיטי על הצלת חייו, טפיטי עונה: "אבל זה מובן מאליו, סוריקטות תמיד עוזרות זו לזו. זה הכול!". פינזל, כאמור, ממש אינו סוריקטה, אך מבחינת טפיטי זה לא באמת משנה. הוא עוזר לכל מי שזקוק לעזרה, בין אם הוא סוריקטה ובין אם הוא כל מין או גזע אחר.
בספר "טפיטי ואוצר הזהב של הסבא-רבא-רב-רב-רבא", טפיטי ופינזל מוצאים אוצר זהב שהסתיר הסבא-רבא-רב-רב-רבא של טפיטי. הם מגלים שהאוצר משמש כמקום מגוריה של משפחת עכברים, שעכשיו חוששת לאבד את ביתה. האבא העכבר מודאג: "אתם באמת רוצים שנלך לבית אחר?", וילדיו הדומעים מבקשים שלא יגרשו אותם מדירתם. טפיטי מחליט להשאיר את האוצר באדמה כדי שמשפחת העכברים לא תצטרך לעזוב. "לא הייתי מחליט אחרת בעד שום הון שבעולם," הוא אומר.
ואכן, יוליה בעצמה סיפרה שהיא ביססה את הדמויות בספריה על דמויותיהם של סבה וסבתה. ג'ני ורחלה שיפר עברו לאחר המלחמה לארה"ב והמשיכו לשמור על קשר עם מציליהן. בשנת 1990 שלחה ג'ני שיפר-לוין מכתב לנכדיהם של הזליגמנים, ביניהם יוליה במה, וסיימה אותו במילים: "עכשיו אתם יודעים איך אני מרגישה כלפי משפחתכם. אני רוצה שתדעו ולעולם לא תשכחו, שבזמנים הגרועים ביותר בחיינו, כשפגשנו וסבלנו את הגרוע ביותר שבאנושות, זכינו לפגוש גם את הטוב ביותר שבאנושות".
בשנת 2006 הכיר "יד ושם" בקורט זליגמן כחסיד אומות עולם.