משרד החינוך הודיע הבוקר לבתי הספר היסודיים להפסיק לתת שיעורי בית לילדים לצמיתות, ובמקום זאת להתמקד בעידוד הקריאה.
"אנחנו מובילים בעת האחרונה מהפיכה פרו בונו בשיתוף עם מורים למתמטיקה, לאנגלית ולעברית, מנהלי בתי ספר, מורים והורים בניסיון להפסיק את השימוש בחוברות הסטנדרטיות", מספר ד"ר אייל דורון, מומחה לחינוך וחשיבה יצירתית ומוביל המהפכה.
"תרגול כזה הוא שוחק, מתסכל, מלמדים אותך לשנוא את אופן הלמידה ולמרוח את הזמן", מסביר ד"ר דורון. לראייה, הוא מצביע על מדד TIMSS שבדק בעשרות מדינות והוכיח כי אין קשר חיובי בין כמות שיעורי הבית להצלחה של המדינה במבחנים בין לאומיים, כמו גם את מדד מדלן הישראלי שקבע כי יש הבדל בתוצאות בחינות המיצ"ב בין בתי ספר בהם עושים שיעורי בית לבין בתי ספר שתומכים בשיטה שאין צורך לתת שיעורי בית וכי האחרונים משיגים תוצאות זהות ואף יותר טובות בבחינות.
"אני גם נגד התפיסה של שיעורי בית", מסכימה נעה אביבי קראוס, מורה בבית ספר יסודי וחברת מערכת "חדשות הבוקר". "אני חושבת שאחר הצהריים הילדים צריכים לשחק, ללכת לחוגים, ליהנות עם חברים ואני חושבת שזה הרבה יותר חשוב מאשר לשבת עם אבא ואימא שיעזרו לו להכין שיעורי בית ולתרגל".
"ילד בן 6-10 לא צריך את התרגול הזה", מסבירה אביבי קראוס. "אם יש משימה בכיתה שהם לא מסיימים כן יש את הדרישה לסיים אותם. אף ילד לא נפל לי בשיטה הזאת מתחת לראדר, שמתי לב לכל אחד ובאחריותי לעדכן את ההורים.
"מדובר רק בהמלצות לבתי ספר יסודיים בלבד", מבקשת אתי סאסי, מנהלת האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך לחדד. "אנחנו סומכים מאוד על האוטונומיה של המנהלים והם אלו שיקבעו את מדיניות שיעורי הבית בבית ספרם".
"מה שעומד מאחורי ההמלצה הזו הן הסוגיות שעולות לא מעט בין הורים לתלמידים בנושא שיעורי הבית וחשוב לנו מאוד שבתי הספר יעשו חשיבה עמוקה לגבי מה המטרות של שיעורי הבית, למי הם מתאימים וכמה זמן נדרש כדי למלא אותם", היא מסבירה. "חשוב לציין כי אנחנו לא מבטלים את שיעורי הבית לגמרי. באנגלית ובמתמטיקה דרוש תרגול ולא צפוי ששיטה אחרת תחליף את זה בקרוב".