משווקים את המבצע? תלמידי י' התבקשו לכתוב "שיחה עם הלביא הפנימי שלי" בשיעור ספרות

תלמידי כיתה י' בתיכון ממלכתי במרכז הארץ התבקשו לאחרונה לכתוב סיפור קצר בהשראת "עם כלביא" - שם המבצע הצבאי של ישראל מול איראן. בשיעור ספרות שהתקיים בזום, נדרשו התלמידים לענות על שאלות המקשרות בין תחושת עוצמה ודימויים של גבורה צבאית לבין חוויות אישיות.

בין המשימות שקיבלו התלמידים: "דמיינו נער או נערה שקמים בבוקר עם תחושת שליחות, כאילו הם נושאים בליבם מטרה גדולה. כתבו עמוד ביומן שבו הם מתארים את התחושה הזאת". משימה נוספת ביקשה מהם לכתוב "שיחה בין 'אני' לבין הקול הפנימי שלכם, שנשמע כמו לביא או לביאה. האם הוא מזכיר לכם לא לוותר עד שתשלימו את הדרך, או את המטרה שלכם?".

התלמידים התבקשו גם לכתוב "משל על חיה צעירה (לא בהכרח לביא) שרוצה להיות אמיצה וחזקה", ולשלב בסופו את הפסוק "עם כלביא יקום וכארי יתנשא" באופן סמלי או ישיר.

"תפיסה של 'לנצח תאכל חרב'"

פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב רואה במערך השיעור חריגה חמורה מהייעוד החינוכי. "יש כאן הטיה אידיאולוגית ברורה", הוא אומר. "המסר הוא שעם ישראל לבדו ישכון ותמיד יהיו לו אויבים. נשאלת השאלה - האם הכוח הוא מטרת החיים? האם המסר לילדים הוא שאפשר להשיג מטרות רק באמצעות כוח?".

אופלטקה מציג דוגמה מהמציאות הישראלית: "אנחנו מפעילים כוח במשך שנתיים על חמאס. האם הגענו לניצחון? השגנו נקמה, אבל היא לא הפתרון. האם נילחם לעד? המסרים האלה מסוכנים, במיוחד לנערים צעירים החיים בתפיסה דיכוטומית בגיל ההתבגרות".

לדברי אופלטקה, השפה במערך השיעור מוטה מגדרית. "אין פנייה לנשים. האם גם הן אמורות להיות כוחניות?", הוא שואל. "אנחנו יודעים שכוחניות ברמת המדינה מובילה לכוחניות ברמת הפרט ולעלייה במקרי אלימות. המסמך מתעלם מכך שכוח הוא דבר מוגבל".

הטקסט עלול לסמן ילדים שמפחדים או שלא מרגישים אמיצים כחריגים. "המסר הוא שמי שלא אמיץ הוא חלש", מסביר אופלטקה. "הקול הפנימי מדומה ללביא - החיה הכי אלימה בטבע. למה לא פילה, שמובילה עדר ודואגת לפרטים? איפה מקומן של אמפתיה, פשרה, משא ומתן ומנהיגות אחרת?".

שיעורים כאלה, לטענת אופלטקה, מחזקים תפיסות כוחניות שמשפיעות גם על החיים האישיים. "כשילדים לומדים שאסור לוותר, איך יתמודדו עם שוק העבודה המודרני שדורש עובדים גמישים ולא עקשניים? איך נעודד אותם לזוגיות בריאה? אם פותרים סכסוכים רק באמצעות כוח, מה יעשו עם בני הזוג שלהם בעת סכסוך?".

אופלטקה קורא להורים ולראשי ערים לפקח על תכנים במערכת החינוך הממלכתית, שבה אין בקרה אידיאולוגית מובהקת. "בעת מלחמה יש לחזק תחושות פטריוטיות, אבל לא חוסן עיוור", הוא מדגיש. "המסמך הזה חד-צדדי. אם היה שואל מתי כן משתמשים בכוח ומה המחיר, אפשר היה לקיים שיחה מורכבת ומאוזנת".

גל (שם בדוי), מורה לספרות מהמרכז, מציג עמדה שונה. "חסר לי ההקשר לפסוק המקורי, שמשמעותו המקורית כלל לא מכוונת למלחמה", הוא אומר. "הייתי מעניק הגדרה רחבה יותר ל'לביא', אבל אני לא רואה בזה מסמך עם כיוון לאומני".

לדבריו, מערכי השיעור נלקחים ממאגר של משרד החינוך, והמורים רואים בהם ערך מוסף. "בעיתות משבר או מלחמה מציעים אפשרויות שמתייחסות למציאות. אני לא רואה במערך הכוונה בעייתית".

משרד החינוך לא השיב לפניית mako עד למועד הפרסום.