למה יש חופשה בל"ג בעומר ומה יקרה בשנה הבאה

ביום שלישי, ה-5 במאי, ייצאו תלמידי ישראל ליום חופש לרגל ל"ג בעומר. אם אתם מתקשים להיזכר מתי היה יום חופש כזה בפעם האחרונה, יש לכך סיבה טובה: עד לפני שנה, ל"ג בעומר היה יום לימודים רגיל. החופשה בוטלה עוד ב-2022, במסגרת הסכם השכר שנחתם בין משרד האוצר, בהובלת שר האוצר דאז אביגדור ליברמן, לבין הסתדרות המורים בראשות יפה בן דויד.

אז למה השנה דווקא כן יוצאים? התשובה קצרה: כסף. ליתר דיוק, קיצוץ בכסף.

בהסכם השכר שנחתם באוקטובר 2022 קיבלו המורים העלאות שכר משמעותיות: שכר התחלתי של 9,000 שקל למורה מתחיל, מסלול קידום של עד כ-17 אלף שקל ושיפור משמעותי בשכר המנהלים. בתמורה ויתרה הסתדרות המורים על שורת ימי חופשה קצרים, ובראשם ל"ג בעומר ותענית אסתר. הימים שבוטלו הומרו ברצף חופשה ארוך יותר בין יום כיפור לסוכות ובימי בחירה אישיים למורים.

בשנות הלימודים תשפ"ג ותשפ"ד היה ל"ג בעומר יום לימודים רגיל, ונראה היה שהשינוי כאן כדי להישאר.

מלחמת חרבות ברזל הפכה את סדר היום הכלכלי. ההוצאות הביטחוניות, גיוס המילואים חסר התקדים ועלויות השיקום הזניקו את הגירעון הלאומי. משרד האוצר גיבש תוכנית קיצוצים, ובמסגרת חוק ההתייעלות לשנת 2025 נקבע כי שכר עובדי המגזר הציבורי כולו, כולל המורים, יופחת ב-3.3%.

עבור המורים, שרק לפני שנתיים חגגו הסכם שכר שיפר את תנאיהם, הקיצוץ הורגש כמהלומה. הפחתה של 3.3% ברוטו תורגמה לפגיעה של בין 300 שקלים בחודש למורה מתחיל ועד כ-860 שקלים למורה ותיק.

בתחילת מאי 2025 הגיע העימות לשיאו. הסתדרות המורים לא יכלה להכריז שביתה רשמית נגד חקיקת הכנסת, ולכן נקטה טקטיקה חלופית: עשרות אלפי מורים דיווחו על היעדרות מפאת מחלה בין ה-2 ל-4 במאי. בית הדין לעבודה קבע כי מדובר בשביתה בלתי חוקית במסווה, ומשרד החינוך הורה לנכות את שכרם של המורים שנעדרו.

המשבר אילץ את הצדדים לחזור לשולחן המשא ומתן, וב-8 במאי 2025 הוכרז על מתווה פשרה.

העסקה: פחות קיצוץ, יותר חופש

במתווה הפשרה הסכים האוצר להפחית את הקיצוץ מ-3.3% ל-0.95% בלבד, פגיעה של כ-86 שקלים בחודש למורה מתחיל ועד כ-270 שקלים למורה ותיק. בתמורה הוקפאו גמולים, נדחה קידום בוותק לארבעה חודשים ובוטלה הצמדת קצובת הביגוד למדד.

אבל המורים היו זקוקים גם להישג סמלי, נראה לעין. כאן נכנס ל"ג בעומר לתמונה. משרד האוצר הסכים להחזיר את יום החופש ללוח השנה כ"הוראת שעה" לשנתיים: הפעם הראשונה הייתה ב-16 במאי 2025, והפעם השנייה ביום שלישי הקרוב, ה-5 במאי 2026.

מבחינת האוצר, מדובר בוויתור שלא עולה כסף: יום חופש לעובד מדינה לא מוציא כסף ישיר מהקופה. את המחיר משלמים ההורים העובדים, שנאלצים למצוא פתרונות השגחה לילדים באמצע שבוע עבודה רגיל.

העובדה שיום החופש חל השנה ביום שלישי רק מחריפה את התסכול. בניגוד לעבר, שבו המטרה הייתה לתת לילדים לנוח אחרי ליל מדורות, השנה פרסמה רשות הכבאות צו האוסר הדלקת אש ברוב אזורי המדינה, בשל תנאי היובש ובשל המצב הביטחוני. הצו מאפשר הדלקת מדורות רק במקומות שאושרו מראש על ידי הרשות המקומית, רשות הטבע והגנים או קרן קיימת לישראל. המדורות השכונתיות המוכרות, אלה שנערכו מול הבית, נעלמו מהנוף.

הנהגת ההורים הארצית, שהודרה משולחן המשא ומתן, מתחה ביקורת חריפה על ההחלטה. "ההורים זקוקים כעת לוודאות ופתרון ברור עבור הילדים", נמסר מההנהגה, שטענה כי בתקופה שבה מאות אלפי תלמידים כבר ספגו פגיעה קשה ברצף הלימודי בשל המלחמה, יום חופש באמצע השבוע הוא הדבר האחרון שהם צריכים.

מה קורה בשנה הבאה?

התשובה חד-משמעית: לא. מתווה הפשרה הוגדר כהוראת שעה לשנתיים בלבד. בלוח החופשות הרשמי של משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"ז (2026/2027) נכתב במפורש: "יום ל"ג בעומר הוא יום לימודים". החג יחול בשנה הבאה ב-25 במאי 2027, והתלמידים ילמדו כרגיל.

חופשת ל"ג בעומר הייתה טלאי זמני על לוח השנה, תוצר של משבר כלכלי וסכסוך עבודה, לא של שיקולים חינוכיים או מסורתיים. בשנה הבאה היא תיעלם, אלא אם כן ייפתח סבב נוסף של משא ומתן שישתמש שוב בימי הלימוד כקלף מיקוח.