מחקר: טיפול חדש ולא פולשני להפרעות קשב אצל ילדים

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אורנלה דקואר-קעואר, פרופ' מור נחום ופרופ' איתי ברגר מהאוניברסיטה העברית, מצא כי ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מציגים דפוס פעילות מוחי שונה מזה של ילדים ללא ההפרעה. דפוס זה ניתן למדידה באמצעות בדיקת EEG הבוחנת את הפעילות החשמלית של המוח בזמן ביצוע משימות קוגניטיביות. המחקר נערך בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, אוניברסיטת סארי בבריטניה, המכון ההודי לטכנולוגיה בקאנפור, בית החולים אסותא באשדוד ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכן עם חברת InnoSphere.

החוקרים התמקדו במדד הקרוי פעילות א-מחזורית – סוג של "רעש" חשמלי ברקע פעילות המוח. ממצאי המחקר הראו כי אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מדד זה מוגבר, דבר המרמז על יעילות עצבית נמוכה יותר בהשוואה לילדים ללא ההפרעה.

בשלב הראשון של המחקר השתתפו 56 ילדים בגילאי 6 עד 12. מתוכם, 23 אובחנו עם הפרעות קשב וריכוז ו-33 לא אובחנו עם הפרעת קשב. כל המשתתפים ביצעו משימות ממוחשבות שנועדו למדוד קשב ועיכוב תגובה, בזמן שפעילות מוחם נרשמה באמצעות EEG.

בשלב השני של המחקר בדקו החוקרים אם אפשר לשנות את דפוס הפעילות המוחית החריג שנמצא אצל ילדים עם הפרעת קשב. קבוצת הילדים עם ההפרעה חולקה באופן אקראי לשתי קבוצות טיפול. קבוצה אחת קיבלה אימון קוגניטיבי באמצעות משחקי מחשב לשיפור תפקודים ניהוליים, בשילוב עם גירוי מוחי לא פולשני מסוג tRNS – זרם חשמלי חלש, אקראי וללא כאב, המועבר דרך אלקטרודות המוצמדות לקרקפת. הקבוצה השנייה קיבלה את אותו אימון קוגניטיבי, אך בשילוב גריית דמה, המדמה את תחושת הטיפול ללא הפעלה של גירוי מוחי פעיל.

הטיפול כלל עשרה מפגשים שנפרשו על פני שבועיים. אצל הילדים שקיבלו את הגירוי המוחי האמיתי נרשמה ירידה משמעותית במדד הפעילות הא-מחזורית, לצד התחזקות של מדדים המעידים על פעילות מוחית יעילה יותר. במקביל לשינויים המוחיים, נצפה גם שיפור בביצוע המשימות הקוגניטיביות. הילדים ביצעו פחות טעויות, אך הגיבו באיטיות יחסית – ממצא שעשוי להעיד על תגובה שקולה יותר ופחות אימפולסיבית. חלק מהשינויים בפעילות המוח נשמרו גם שלושה שבועות לאחר סיום הטיפול, מה שמעיד כי ההשפעה אינה רגעית בלבד, אלא בעלת פוטנציאל להתמשכות מעבר לתקופת ההתערבות עצמה.

כיום, אבחון ומעקב אחר הפרעת קשב וריכוז נשענים בעיקר על דיווחים סובייקטיביים, כגון שאלונים והערכות התנהגותיות של הורים ומורים. ממצאי המחקר מצביעים על אפשרות לזיהוי סמן מוחי מדויק יותר, שיכול לסייע בהבחנה בין ילדים עם הפרעת קשב וילדים ללא ההפרעה.

החוקרים מציינים כי בעתיד ייתכן שמדד כזה יסייע בפיתוח כלי אבחון אובייקטיביים יותר, וכן בהערכת תגובה לטיפולים שונים. בנוסף, המחקר מספק בסיס מדעי נוסף לטיפולים לא תרופתיים, המשלבים גירוי מוחי לא פולשני ואימון קוגניטיבי, ככיוון משלים לטיפול התרופתי המקובל.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בממצאים ראשוניים בלבד. נדרש מחקר נוסף שיכלול מדגמים גדולים יותר, מעקב ארוך טווח, ובחינה של הקשר הישיר בין השינויים בפעילות המוח לבין תפקוד יומיומי בתחומי הלימודים, הבית והחיים החברתיים.