"יש בני נוער שמרגישים צורך להראות חוסן כדי לא להדאיג את ההורים"

מלחמת "שאגת הארי" משפיעה על שגרת חייהם של הנוער בישראל, במיוחד בתקופה של הכנה לבחינות הבגרות. השילוב בין אזעקות ולמידה מרחוק יוצרת אתגר לימודי ורגשי רחב. בני הנוער מגיעים מאזורים שונים בארץ, מהצפון ועד הדרום, וממגזרים מגוונים, וכולם מספרים על קושי דומה. לצד זאת לא מעט מבטאים גם רצון להמשיך קדימה ולשמור על שגרה

מתן בר, בן 16 מאור יהודה, מתאר תחושת לחץ לקראת הבגרויות. לדבריו, "כיתה יא' זו הכיתה הכי חשובה בתיכון", והוא חושש מהשפעת הלמידה בזום. הוא מוסיף כי "אין תחליף לזמן פיזי של למידה בכיתה", ומדגיש את הקושי בהשלמת חומר. לדבריו, המלחמה הנוכחית שונה מהתחושה של ה-7.10. "זה מרגיש כמו עוד סבב נוסף", הוא אומר, ומציין תחושת הסתגלות למצב.

גם השגרה היומיומית משתנה בהתאם למצב. בר מספר כי הוא מתעורר בהתאם לשעות הזום ומבלה בעיקר בבית. לצד זאת, הוא מוצא עוגן בפעילות יזמית במסגרת יוניסטרים, אותה הוא מגדיר כגורם מייצב. "אנחנו מפתחים מוצר לשטיפת כוסות במקומות ציבוריים. אנחנו רוצים להחליף את הכוסות החד פעמיות כדי למנוע שימוש בחומרים ולסייע לסביבה ולהוריד שימוש בפלסטיק ולעזור לחברות שרוצות להראות יותר ירוקות. זה עוזר לי ומאזן אותי. ככל שאנחנו נפגשים אנחנו מתקדמים אז זה מרגיש שיש לי יותר אחריות".

אליה בן שעיה, בת 14.5 מקריית שמונה, מתארת קושי בעקבות פינוי ממושך מהעיר. לדבריה, המעבר בין מסגרות לימוד והשינויים התכופים משפיעים על היכולת ללמוד. היא מוסיפה כי הלמידה בזום מקשה על הבנת החומר. "היינו מפונים מקרית שמונה שנתיים, מיולי 2023 ועד יוני האחרון, שזה לא מעט זמן. למדתי בבית ספר שונה, יש לא מעט שינויים וזה משפיע מאד. השגרה שלה לדבריה, כוללת לימודים מרחוק ולאחר מכן זמן פנוי בבית, לעיתים ללא פעילות. "עוזרת לי המחשבה שאני אחזור לשגרה. חברה שלי ואני מפתחות במסגרת יוניסטרים שעון שעוזר לקום בבוקר. זו התעסקות כיפית ויש מצב שהיא תהיה רלוונטית ללא מעט אנשים".

מתן מלמד, בן 14 מאילת, מציג זווית מעט שונה. לדבריו, הלמידה מרחוק דווקא תרמה לשימוש בכלים טכנולוגיים. עם זאת, הוא מציין כי בעיות חיבור פוגעות ברציפות הלמידה. עם זאת מלמד מתאר את החשש מהמצב הביטחוני. "המלחמה הביאה עמה תחושות של דאגה". לצד זאת, הוא מציין כי פעילות במרחב מוגן במסגרת יוניסטרים מספקת לו מרחב נשימה.

קארול סוידאן מנוף הגליל מתארת את הקושי שלה מהמצב. "נורא מלחיץ אותי", היא אומרת, ומציינת פגיעה בתרגול ובקצב הלמידה. היא מוסיפה כי קשה לה ללמוד בבית לאורך זמן. לדבריה, הפוגה מהמצב מגיעה דרך ניסיון להירגע ולהתנתק. סוידאן מציינת כי פעילות במסגרת יוניסטרים, כולל הדרכת בני נוער, עוזרת לה להתמודד עם התקופה. "מה שעוזר לי בעיקר זה להירגע ולהתנתק מהכל, לחשוב על דברים חיוביים. אני גם מדריכה בשנה א' כך שאני נותנת לבני נוער כמוני, זה די עוזר להפוגה".

נעמי עידו, בת 16 מקיבוץ אשדות יעקב, מספרת על קושי להתרכז בלמידה מרחוק. לדבריה, לעיתים היא כלל אינה מצליחה להצטרף לשיעורים. היא מוסיפה כי לילות עם אזעקות מקשים על שמירה על שגרה. לצד זאת, עידו מדגישה את חשיבות הקשרים החברתיים והמשפחתיים. היא מספרת על פיתוח אפליקציה במסגרת יוניסטרים, שנועדה לסייע לבני נוער בהתמודדות עם דימוי עצמי. "כל מלחמה נוספת מתסכלת עוד יותר", היא אומרת, "החברים שלי והמשפחה הם אלו שמעסיקים אותי ושומרים אותי שפויה. ביוניסטרים אני ושתי הבנות שאיתי עובדות על פיתוח אפליקציה לעיצוב ולשיקום השיער שמתאימה את המוצרים לשיער שלך. בנוסף היא גם תהיה סוג של מדיה חברתית".

עאדל ספא, בן 16 מכפר סמיע, מתייחס גם להשפעת הרשתות החברתיות. לדבריו, חשיפה לפייק ניוז ולסרטונים מגבירה תחושת חרדה. הוא מדגיש את הצורך בשיח פתוח על רגשות. ספא מתאר ניסיון לשמור על שגרה הכוללת לימודים, פעילות חברתית והתנדבות. לדבריו, התמיכה המשפחתית והאמונה האישית מהוות גורם מרכזי בהתמודדות. "יש בני נוער שמרגישים צורך להפגין חוסן כדי לא להדאיג את ההורים או כדי להיראות 'קולים' ליד החברים. חשוב לדבר על הרגשות שלכם", הוא אומר. "בנוסף, אני משתתף גם בתכניות כמו ניצנים ויונסטרים. גם התנדבתי דרך מרכז נעורים בשבוע שעבר וחילקנו אריזות ומתנות לילדים קטנים".

"המלחמות והמבצעים המתמשכים משפיעים על דור שלם של בני נוער", אומרת מנכ"לית יוניסטרים, יפעת בכור, ומדגישה את החשיבות בשמירה על רצף חינוכי ורגשי. "העמותה תמשיך לפעול לחיזוק החוסן של בני הנוער. הפעילות היזמית והטכנולוגית נועדה לספק כלים להתמודדות ולהכשרת מנהיגות עתידית".