מבחני פיז"ה 2025: כמעט מחצית מתלמידי ישראל נכשלו במתמטיקה, ההישגים חזרו 20 שנה אחורה

תוצאות מבחני פיז"ה 2025, שמתפרסמות היום (ג') על ידי ראמ"ה וארגון ה-OECD, מציירות תמונה קשה: הישגי תלמידי ישראל צנחו בכל שלושת תחומי הדעת הנבדקים, קריאה, מתמטיקה ומדעים, וחזרו לרמה שנמדדה בארץ לפני כ-20 שנה. ישראל נדחקה לחמישון התחתון של מדינות ה-OECD, וכמעט מחצית מהתלמידים אינם מגיעים לרף הבסיסי במתמטיקה. המחקר, שבו נבחנו 7,330 תלמידים בני 15 מ-215 בתי ספר בחודשים מרץ ואפריל 2025, הוא המדד הבין-לאומי השלישי ברציפות שמצביע על נסיגה חדה במערכת החינוך.

הנתונים המפורטים מעידים על היקף הצניחה: ירידה של 38 נקודות באוריינות קריאה (לציון ממוצע של 436), 25 נקודות במתמטיקה (433) ו-23 נקודות במדעים (442). מתוך 38 מדינות ה-OECD, ישראל מדורגת כעת במקום ה-31 בקריאה ובמקום ה-33 במתמטיקה ובמדעים. בדירוג הכולל, שמונה 90 מדינות וישויות, ישראל במקום ה-37 בקריאה, 43 במתמטיקה ו-44 במדעים.

הצניחה בהישגים אינה חלק ממגמה עולמית רחבה. אף שנרשמו ירידות מתונות בממוצע ה-OECD, של 14 נקודות בקריאה ותשע במתמטיקה, בישראל הירידה הייתה חדה בהרבה. דוח ה-OECD מציין את ישראל ולטביה כשתי המדינות היחידות שבהן הירידה חריגה ומובהקת בכל שלושת התחומים במקביל. בקריאה, ישראל היא אחת מארבע מדינות בלבד שרשמו ירידה של 35 נקודות ומעלה בין מחזורי בדיקה. לשם השוואה, הירידה בציונים הישראליים דומה בהיקפה לזו שנרשמה בגוואטמלה, והייתה חריפה יותר מזו שנמדדה בכל 91 המדינות שהשתתפו במבחן, למעט לטביה.

על פי אומדנים של ה-OECD, שנת לימודים אחת בכיתה שקולה לכ-20 נקודות במבחן. המשמעות: התלמידים שנבחנו ב-2025 צברו פער של כשתי שנות לימוד בקריאה, ושנת לימוד מלאה במתמטיקה ובמדעים, בהשוואה לתלמידים שנבחנו שלוש שנים קודם לכן.

כמעט מחצית מהתלמידים מתקשים

מעבר לדירוגים, הנתון שמבטא את עומק הבעיה הוא שיעור התלמידים ה"מתקשים", אלו שאינם מגיעים לרמת הבקיאות הבסיסית הנדרשת כדי להשתלב בחברה המודרנית. השיעור זינק: 46% מתקשים במתמטיקה, 41% בקריאה ו-40% במדעים, הנתונים הגבוהים ביותר שנרשמו בישראל מאז 2006. במגזר דוברי הערבית המצב חמור במיוחד: 77% מתקשים במתמטיקה ו-75% בקריאה. שיעור המצטיינים בקרב דוברי העברית עומד על 6% בלבד בקריאה ובמתמטיקה. בשורה התחתונה, רק 32% מתלמידי ישראל הגיעו לרמת המיומנות המינימלית הנדרשת להשתלבות בחברה ובעולם התעסוקה, לעומת 50% בממוצע ה-OECD.

הניתוק של התלמידים מהכיתה בא לידי ביטוי גם בנתוני הנוכחות: 37% מהנבחנים הישראלים דיווחו שלא הגיעו ליום לימוד אחד לפחות בשבועיים שקדמו למבחן, לעומת 24% ב-OECD. 45% דיווחו שדילגו על שיעור אחד לפחות באותה תקופה, כפול מהממוצע במדינות הארגון.

פערי ההישגים בקריאה בין דוברי העברית לדוברי הערבית אומנם הצטמצמו, מ-136 ל-113 נקודות, אולם צמצום זה נובע בעיקר מנפילה חדה של התלמידים החזקים: אלו שמגיעים מהרקע הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר איבדו 51 נקודות בקריאה, לעומת ירידה של 21 נקודות בקרב דוברי הערבית. על אף הצמצום, ישראל נותרה במקום השלישי בעולם בגודל פערי ההישגים בקריאה ובמדעים.

ממצא בולט בדוח הוא ההישג של בנות החינוך החרדי: בסמינרים, הבנות החרדיות עקפו את בנות החינוך הממלכתי באוריינות קריאה בפער של 38 נקודות (465 לעומת 427). במתמטיקה ובמדעים נמחקו הפערים ההיסטוריים שהיו לטובת החינוך הממלכתי, וכיום ההישגים דומים. הסיבה אינה זינוק חרדי אלא קריסה ממלכתית: הבנות בחינוך הממלכתי הכללי איבדו 46 נקודות בקריאה, 26 במתמטיקה ו-24 במדעים, בעוד הבנות החרדיות שמרו על יציבות יחסית. לפי הדוח, האקלים החינוכי המוגן בסמינרים ותחושת השייכות הגבוהה בהם יצרו רשת ביטחון לימודית שהחזיקה מעמד בזמן ששאר המערכת התערערה.

הרבה מורים, אבל לא מתאימים

גם מצבת כוח האדם בהוראה חושפת פער מטריד. יחס התלמידים למורה בישראל הוא 9.5 בלבד, מהנמוכים ב-OECD (ממוצע 12.7), אך הנתון המספרי הזה מטעה. 50% מבני ה-15 לומדים במוסדות שהמחסור במורים פוגע בלמידתם, וישראל מדורגת במקום השלישי ב-OECD בשיעור התלמידים שהוראתם נפגעת עקב מורים שאינם מתאימים או בעלי הכשרה לא מספקת (47% לעומת 25% ב-OECD).

למדינה שמתהדרת בתואר "אומת ההייטק", הדירוג בתחום החדש שנבדק השנה מביך במיוחד. ב"למידה בעולם הדיגיטלי", שבוחן יכולת לאפיין אלגוריתמים ולפתור בעיות חישוביות, ישראל מדורגת במקום ה-37 מתוך 38 מדינות OECD, עם ציון הנמוך ב-56 נקודות מהממוצע. 45% מהתלמידים סווגו "מתקשים" בתחום הזה. נקודת אור אחת: 52% מהתלמידים דוברי העברית דיווחו שהם נעזרים בכלי בינה מלאכותית לכתיבת טיוטות, לעומת 29% בממוצע ה-OECD, אך מדובר בשימוש עצמאי של התלמידים, לא בהישג של המערכת.

הדוח גם חושף את הפער בין הנוכחות הדיגיטלית של התלמידים לבין השימוש בטכנולוגיה בכיתה: בעוד מערכת החינוך עושה שימוש מצומצם באמצעים דיגיטליים, התלמידים הישראלים משתמשים בטלפונים שלהם שלא לצורכי לימוד בשיעורים בשיעור גבוה מהממוצע במדינות הארגון. 30% מהתלמידים העידו על קשיים בריכוז בשל הפרעות ורעש בכיתה, לעומת 19% ב-OECD.

משרד החינוך: "עמידות יוצאת דופן"

על אף הנתונים, משרד החינוך בחר להציג את התוצאות כ"תמונת מצב של למידה במלחמה", והדגיש כי בהשוואה ל-2018, נקודת הייחוס שלפני הקורונה, ישראל שמרה על מיקומה היחסי. שר החינוך יואב קיש אמר כי "התוצאות הן עדות לעמידות יוצאת דופן של מערכת החינוך הישראלית", וכי "ההישג הזה שייך בראש ובראשונה למורות ולמורים שלנו". המשרד הפנה לתוכניות "צומחים מחדש" ו"ישראל ריאלית" שנועדו לחזק מיומנויות יסוד ואת לימודי ה-STEM.

אלא שפרסום התוצאות עצמו לווה במחלוקת חריפה. משרד החינוך תכנן להפיץ את הנתונים רק חצי שעה לפני מועד הפרסום הרשמי, ועיכב את מסירת הדוח הישראלי לכתבים. כפי שדווח בהארץ, בכירים מטעם השר ניסו לשכנע את ראמ"ה להציג את הנתונים באור מחמיא יותר, והעיכוב הסתיים רק לאחר שהאמברגו הופר. גם הבחירה להשוות את התוצאות דווקא ל-2018, ולא למחזור 2022 שבו נרשמה עלייה בהישגים, עוררה ביקורת.

ניסיון ההשפעה על אופן הצגת הנתונים אינו חדש. במאי האחרון גנז קיש את תוצאות מבחני המיצ"ב ויזם הליך להדחת מנכ"ל ראמ"ה, ד"ר גל אלון. ראמ"ה הודיעה באוגוסט כי תפרסם את הנתונים באופן עצמאי, אך בעקבות סיכום עם השר הוחלט לדחות את הפרסום לסוף החודש, חמישה חודשים לאחר המועד שנקבע.

"נתוני פיזה הם כתב אישום חמור נגד ממשלה שהפקירה את החינוך הממלכתי", אומר רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, מחבר הספר "שעת אפס" וממובילי הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי. "בזמן שהיא מרעיפה תקציבים, תקנים ותשומת לב פוליטית על מערכות חינוך מגזריות שלא מלמדות ליבה, החינוך של רוב ילדי ישראל נשחק - והתוצאות לפנינו.

"הנתון המטלטל ביותר בדוח הוא שהירידה החדה ביותר נרשמה דווקא בקרב תלמידי החינוך הממלכתי: צניחה של 52 נקודות בקריאה, 29 במתמטיקה ו-28 במדעים. זו לא תנודה סטטיסטית. זו קריסת מערכות.

"הקריסה הזאת היא תוצאה של מדיניות: תלמידים בחינוך הממלכתי מופלים בכ־10,000 ש"ח בשנה לעומת תלמידים בחינוך הדתי, סובלים ממחסור חמור במורים, והמורות והמורים שלהם נרדפים ומאוימים. כמעט מחצית מתלמידי ישראל לומדים בבתי ספר שמנהליהם מדווחים כי הלמידה נפגעת בגלל מורים שאינם מתאימים או שהכשרתם אינה מספקת - כמעט פי שניים מהממוצע ב-OECD. אי אפשר לייבש את החינוך הממלכתי בתקציבים ובכוח אדם, להחליש את המורים שלו ולהלך עליהם אימים - ואז להתפלא כשההישגים צונחים.

"הממשלה הבאה חייבת להעמיד בראש סדר העדיפויות את הצלת החינוך הממלכתי: לחזק אותו, לסיים את האפליה נגדו, לפתור את משבר המורים ולהחזיר לאנשי החינוך את הגיבוי והחופש לחנך. רק כשהחינוך הממלכתי יפסיק לעסוק בהישרדות - הוא יוכל לחזור ולטפח מצוינות".