"הילד שלי אוטיסט בתפקוד נמוך ועובר השפלות מהסייעת"
אמו של ילד אוטיסט בתפקוד נמוך טוענת כי הסייעת בבית הספר השפילה והזניחה אותו במשך תקופה ממושכת. בהקלטות שהצמידה לו נשמעו לדבריה זלזול, עונשים לא מפוקחים ושליחה ממושכת לבדו. בעוד הילד נשאר בבית עד לבירור, בית הספר והעירייה דוחים את הטענות וטוענים כי נעשית בדיקה מקצועית
א', אוטיסט בתפקוד נמוך, הלומד בבית ספר לחינוך מיוחד לתפקוד נמוך בפתח תקווה, עבר – לדברי אמו – השפלות חוזרות ויומיומיות מהסייעת. לדבריה, במקרה אחד סגרה אותו בחדר לבד, ובמקרה אחר אף קראה לו שמן. בימים אלו הסייעת עדיין עובדת ואילו היא החליטה להשאירו בבית.
"זה ילד שצריך השגחה צמודה 24/7, ולמרות זאת הסייעת בכיתתו שלחה אותו לשירותים לבד. 25 דקות לקח לו לחזור ואף אחד לא שאל את עצמו איפה הוא", סיפרה אימו בשיחה עם mako. "זאת השנה השנייה שלו, הוא קיבל צוות חדש, וכיוון שעברתי המון עם הילד שלי אז אני שמה מקליט. השנה הייתי רדומה אבל שמעתי על המקרה ההזה והחלטתי לבדוק את הצוות החדש. ואז שמתי את המקליט אצלו במכנסיים".
ומה שמעת?
"השפלה, זלזול, נטישה. שמעתי שהילד נכנס לכיתה ואין התייחסות, אין בוקר טוב, ואחרי רבע שעה היא אומרת לו 'לך תעשה פיפי תחזור, ואז אני אתן לך צ'יטוס'. עכשיו אין דבר כזה שילד כזה הולך לבד. הוא חזר אחרי 25 דקות ואף אחד לא שאל איפה הוא היה. אני לא יודעת לאן הוא הלך. היא אמרת לו 'חזרת איזה יופי, בוא ניקח אותך לעשות פיפי'. היא עצמה לא ידעה אם הוא היה בשירותים. רק אחרי 40 דקות הוא קיבל את הצ'יטוס שהובטח לו. זה ילד שלא יכול לחכות. היא כל הזמן יורדת עליו שהוא שמן, ואומרת לו: 'לא צריך לאכול כל היום, אתה צריך לשמור על הגזרה', ונתנה לו סופגניית צעצוע".
"שמעתי גם את הסייעת מאיימת על הילדים שתשלח אותם לחדרון. לא ידעתי שיש חדרון כזה אז שאלתי בקבוצה של ההורים, ואז יצאה הודעה מההנהלה שיש חדר ששמים בו את התיקים של הילדים, וילדים שעושים בלגן נשלחים לשם לבד. מדי פעם שמעתי את המורה שואלת אותו מעבר לדלת 'אתה בסדר? הכל בסדר?'. מבטיחים לו משחקים בקצף ולא נותנים. אחרי שנתן מכה לסייעת היא שלחה הודעה למורה שהילד לא רגוע. בטח שהוא לא רגוע, אם הסייעת הזאת היתה עוברת הכשרה היא הייתה יודעת קצת יותר על ילדים כמוהו. היא היתה יודעת שאין אצלם דבר כזה לחכות. אם הבטחת לו משחק את צריכה לקיים. זה ילד שיוצא באחת וחצי מבית ספר, היה יום שביקשתי שיוציאו אותו בשתיים. כבר באחת וחצי הוציאו אותו עם מישהו שיחכה ליד השער, כשאמורים להוציא אותו מהכיתה רק כשמגיעים לקחת אותו. הילד התחרפן, ושוב שולחים לי הודעה שהוא לא רגוע. ברור, זה ילד שלא מודע לסכנות, אין לו סבלנות. יום אחד הוא חזר עם חתך ברגל. אין לי מושג איך זה קרה".
"בהקלטה שומעים את הסייעת אומרת למורה 'הוא יכול להישאר בחוץ, להיות כל היום בחצר'", ממשיכה האם, "הוא מסתובב שם לבד, כשהם יודעים שהוא צריך השגחה. והוא לא היחיד. זה בית ספר שעובד עד חמש, הילד שלי יוצא באחת וחצי וגם בשעות האלה לא יכולים לסבול אותו? זאת כיתה מיוחדת לתלמידים כמוהו. איך הם מתנהגים?".
הוא כרגע בבית?
"כן. אני לא עומדת בזה. מעדיפה שהוא יהיה בבית. אין שם אלימות פיזית אבל יש הזנחות והשפלות. עושה רושם שכל אחת יכולה להתקבל לתפקיד סייעת. לא צריך שום הסמכה. אני משאירה אותו בבית כי אני לא יכולה יותר. את אף אחד זה לא מטריד שהילד נמצא בבית. אני רוצה לשאול למה הסייעת לא יושבת בבית עד הבירור? למה הסייעת מגיעה לעבודה כאילו הכל בסדר. אף אחד לא לוקח אחריות, כל אחד אומר לי שהוא צריך לבדוק. אומרים לי הילד שלך עצמאי. מה פתאום עצמאי? הוא לא הגיע לבית ספר ואף אחד לא טרח לצלצל ולברר עד שאחותי העלתה פוסט בפייסבוק. רק אז הזמינו אותי לפגישה עם המנהלת והסייעת, והשיחה התנהלה בעיקר בצעקות. שאלתי אותי מה הא עושה עם הילדים, היא אמרה לי 'אני עושה מה שאני יכולה'. אני מפחדת לשלוח אותו ולדעת שסוגרים אותו באיזה חדרון. איפה הסייעות והצוותים הטובים שמגיעים עם רצון לעבוד ולתת חום ואהבה לילדים? למה לעבוד עם ילדים כשאין כוחות? מה צריך לקרות כדי שמערכת החינוך תתעורר?"