50% מההורים: המורים למדעים לא מספיק טובים

91% מההורים בישראל סבורים שקיים פער בהזדמנויות ללימודי מדעים בין המרכז לפריפריה. כך עולה מסקר שנערך על ידי חברת iPanel עבור מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. הסקר כלל 584 הורים לילדים בגיל בית הספר, מהחברה היהודית והערבית. לפי הסקר, 40% מההורים מגדירים את הפער בין המרכז לפריפריה כ גדול, 51% נוספים סבורים שקיים "פער מסוים, - וככל שמתרחקים מהמרכז, כך מתחזקת התחושה שההזדמנויות אינן שוות.

באשכולות הפריפריאליים ביותר, 66% מההורים מגדירים את הפער כגדול. באשכולות הביניים השיעור יורד ל-41%, ובאשכולות המרכזיים הוא עומד על 27%. גם החלוקה הגיאוגרפית מציגה תמונה דומה. בדרום 62% מההורים מגדירים את הפער כגדול, לעומת כ-26%-27% במרכז ובתל אביב.

לצד תחושת הפער, הסקר מצביע על הסכמה רחבה בנוגע לחשיבות החינוך המדעי. 94% מההורים מסכימים שמדינה שרוצה להיות חזקה כלכלית וביטחונית חייבת להשקיע בו. 94.5% סבורים שחינוך מדעי איכותי יכול גם להעלות את השכר העתידי של ילדיהם.

אחד הנתונים המעניינים בסקר נוגע לשאיפה להשתלב בעתיד ביחידה טכנולוגית בצה"ל. 68% מכלל ההורים ציינו שחשוב להם שילדם ישתלב ביחידה כזאת. אלא שגם כאן נרשם פער בין המרכז לפריפריה. באשכולות הפריפריאליים ביותר 57% מההורים מייחסים לכך חשיבות. באשכולות המרכזיים השיעור מגיע ל-76%. כמו כן, בפריפריה נרשמה העדפה גבוהה יותר ללימודי מדעים עצמם. 28% מההורים שם בחרו במדעים כאחד משלושת המקצועות החשובים ביותר לעתיד ילדיהם. במרכז אמרו זאת 19% מההורים.

הרצון להרחיב את העיסוק במדעים אינו רק בבית הספר. 90% מההורים היו רוצים שילדם ישתתף בתוכנית העשרה מדעית, כאשר בפריפריה נרשמה התעניינות גבוהה במיוחד. 58% מההורים באשכולות הפריפריאליים ביותר רוצים שילדם ישתתף בתוכנית כזאת. באשכולות המרכזיים השיעור עומד על 45%.

הסקר בדק גם כמה הורים מוכנים להשקיע מכיסם בהעשרה מדעית. 71% כבר משלמים או מוכנים לשלם עבור פעילות כזאת לילדיהם. 18% מההורים כבר עושים זאת בפועל. מבין ההורים שמוכנים להשקיע, 95% מוכנים להקצות עד אלף שקלים בחודש מתקציב המשפחה. הנטייה המרכזית היא להוצאה נמוכה יותר, של עד 500 שקלים בחודש. אלא שהיכולת לשלם אינה מתחלקת באופן שווה. במשקי בית שהכנסתם נמוכה מהממוצע, 12% מההורים אומרים שאינם יכולים להרשות לעצמם הוצאה כזאת כלל. במשקי בית שהכנסתם מעל הממוצע, השיעור עומד על 2.5%.

ומה מונע מילדים לבחור במדעים?

לפי ההורים החסם המרכזי בפני בחירה במסלול מדעי הוא מחסור במורים טובים. 53% ציינו את המחסור הזה, לעומת 44% שהצביעו על חוסר עניין בתחום. 40% ציינו חוסר מודעות להזדמנויות הקיימות. גם בסוגיה הזאת ניכר הבדל בין המרכז לפריפריה. באשכולות הפריפריאליים ביותר 46% מההורים ציינו חוסר מודעות להזדמנויות כחסם. במרכז ציינו זאת 37%.

הסקר עסק גם בפער בין בנים לבנות במקצועות מדעיים מתקדמים. לפי הנתונים שהוצגו להורים, רק כשליש מהתלמידים בפיזיקה ובמדעי המחשב ברמת חמש יחידות הם בנות. 42% מההורים הסבירו את הפער בכך שהמקצועות האלה "פחות מעניינים אותן". 29% סברו שבנות מאמינות פחות ביכולתן להצליח בהם.

לדברי רות שהם, מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, "הנתונים מציגים תמונה ברורה, הורים בישראל, ובמיוחד בפריפריה, מבינים את החשיבות העצומה של חינוך מדעי, הן לעתידם האישי של ילדיהם והן לחוסנה הכלכלי והביטחוני של המדינה כולה. התפקיד שלנו במכון דוידסון הוא לצמצם את הפער הזה ככל הניתן ולהנגיש חינוך מדעי-טכנולוגי איכותי לכל ילדה וילד בישראל, ללא קשר למגדר ולמקום מגוריהם".

במכון מצביעים על תוכנית "נדירים במדעים" כאחד הצעדים שנועדו לצמצם את הפער. התוכנית מיועדת לבגרויות מוגברות במקצועות המדעיים, והיקפה הורחב לאחרונה. "הכפלנו את מספר התלמידות והתלמידים בתוכנית לכ-500, ובהם למעלה מ-250 מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. כמו כן הרחבנו וחיזקנו את קהילת המורות והמורים שלנו – קהילה הפועלת בסינרגיה ובשיתוף פעולה, שמאפשרת לחלוק ידע וניסיון, ללמוד מהנעשה בכיתות ולפתח יחד דרכים טובות ורלוונטיות יותר להוראת המדעים, בדגש על מצוינות".