2,000 בתי ספר הודיעו: "מפסיקים לשתף פעולה עם משרד החינוך"

גבול סבלנותם של מנהלי בתי הספר בישראל הגיע לקצו. ארגון "מנהיגים", המייצג למעלה מ-2,000 מנהלות ומנהלים מתוך כ-5,500 מוסדות חינוך הפועלים בארץ, הכריז הבוקר על מעבר לשלב הבא והחריף ביותר במאבקו מול משרד החינוך. כרגע, לא מדובר באיום שביתה מסורתי של ה-1 בספטמבר, ואין למנהלים כל כוונה לשבש את פתיחת שנת הלימודים עבור התלמידים וההורים.

המאבק מופנה כולו כלפי הבירוקרטיה והמטה, במסגרתו המנהלים מחרימים לחלוטין את כנסי פתיחת השנה המחוזיים ומפסיקים לאלתר את העברת הנתונים, הדיווחים וסנכרון הממשקים מול מערכות המשרד. הצעד הקיצוני הזה מגיע לאחר חודשים ארוכים של פניות ומכתבים שלא נענו, מתוך תחושה כי הדרג המקצועי במשרד החינוך התנתק מהשטח ומקבל החלטות חד-צדדיות הפוגעות בתלמידים.

הבעיה הראשונה והקשה ביותר שעימה מתמודדים המנהלים מדי יום היא המחסור המחריף והמשתק בכוח אדם בהוראה. המחסור במורים – שפוגע קשות בבתי הספר היסודיים, בחטיבות ובתיכונים – מאלץ את המנהלים להשקיע את מרבית זמנם ומרצם ב"כיבוי שריפות" יום-יומי ובגיוס נואש של צוותים, תוך התפשרות כואבת על פתרונות שאינם מיטביים עבור התלמידים.

"במקרים רבים, המנהלים נאלצים להיכנס בעצמם לכיתות ולשמש כמחנכים מן המניין כדי שתלמידים לא יישארו ללא דמות חינוכית – ובבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים הם עושים זאת אף ללא התגמול המקובל (גמול חינוך). "מסביר גיל מושקוביץ, מנכ"ל מנהיגים - ארגון מנהלי בתי הספרבמקום לעסוק בהובלה פדגוגית, המנהלים הפכו לצידֵי ספקים וממלאי מקום ברגע האחרון."

לכך מצטרפת שורה של החלטות בירוקרטיות תמוהות שקבל המשרד בתקופה האחרונה, המקשות עוד יותר על הניהול השוטף. הסוגיה הראשונה היא השינוי בנוהל "מוסד מחלה חלקי". בעבר, כשמורה נעדר לפרק זמן ממושך מסיבות רפואיות (מעל 60 יום) באישור רופא תעסוקתי, למנהל הייתה אפשרות לפנות את התקן ולשבץ במקומו מורה מוסמך אחר מצוות בית הספר בהרחבת משרה" מסביר מושקוביץ. "בתחילת 2026 ביטל משרד החינוך את הנוהג הזה ללא הודעה מוקדמת, ורק לאחר מחאות החזיר אותו באופן חלקי – אך ורק להיעדרויות העולות על שליש משרה. כתוצאה מכך, עבור מורים הנעדרים בהיקפים נמוכים יותר (כגון רבע משרה או יום בשבוע), התקנים נחסמים, למנהלים אין יכולת לתגמל מורים מוסמכים שימלאו את המקום, והם נאלצים לאלתר פתרונות זמניים, להיעזר בסטודנטים או בממלאי מקום לא מוסמכים, ולפגוע ברצף הלימודי של התלמידים."

פגיעה בתלמידי חינוך מיוחד וכיתות מיוחדות

פגיעה קשה נוספת נרשמה בתחום החינוך המיוחד והכיתות הקטנות, שם בחר המשרד לבצע קיצוצים שקטים בתקינה בשלהי שנת הלימודים, כמעט ללא יכולת של השטח להיערך. בכיתות תקשורת (אוטיזם), למשל, נקבע כי כיתה תקנית מונה עד 6 תלמידים. ככל שבכיתה משובצים תלמידים נוספים – השביעי, השמיני או התשיעי – המשאבים והשעות הניתנים בגינם נחתכים כמעט בחצי. מכיוון שבתי ספר רבים פותחים כיתות של 8–9 תלמידים כדי לאפשר מענה מקיף, הקיצוץ החד גורם לאובדן של משרה שלמה לבית הספר. מעבר לפגיעה הישירה בתלמידים הזקוקים לתמיכה רבה, המהלך מייצר תופעה הרסנית של רתיעה משילוב כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים, שכן ללא המשאבים הנדרשים, הנטל הניהולי והלוגיסטי הופך לכבד מנשוא.

מעבר לקיצוצים התקציביים, מנהלי בתי הספר מוחים על התנהלות שמפגינה זלזול בזמנם, כפי שבא לידי ביטוי בסוגיית שעות השהייה מהבית. שעות שהייה הן שעות עבודה שאינן פרונטליות (אינן הוראה מול כיתה), המיועדות לבדיקת מבחנים, הכנת מערכים, שיחות עם הורים ופגישות צוות.

"בעוד שבשגרה שעות אלו אמורות להתבצע פיזית בין כותלי בית הספר, בתקופת הקורונה נקבעה הוראת שעה זמנית האופפת למורים לבצע חלק משעות השהייה מביתם. הנוהל הזמני נמרח במשך שנים והפך לסלע מחלוקת עם ארגון המורים", מסביר מושקוביץ. "במקום להכריע בנושא מבעוד מועד, משרד החינוך נגרר בדיונים עד לסוף חודש יולי, ורק אז הגיע להסכמות על הארכת המתווה – מבלי להוציא הסכם קיבוצי רשמי או הנחיות ברורות. כתוצאה מכך, מנהלים שסיימו לבנות את מערכות השעות לשנת הלימודים הבאה כבר במהלך חודש יוני, נדרשים כעת, בשיאה של חופשת הקיץ הקצרה שלהם, לפתוח את כל המערכות מחדש ולשבץ את הצוותים מבוקר עד לילה".

מה יקרה עכשיו?

כשנשאלו נציגי המנהלים מה יקרה אם משרד החינוך ינקוט צעדי נגד ואף יאיים "לסגור את הברז" ולעצר העברת משכורות בתגובה לסירוב לשתף פעולה ולדווח במערכות – תשובתם הייתה נחרצת ובלתי מתרגשת: "בואי נראה אם משרד החינוך יעז לסגור את הברז של המשכורות למנהלים ולמורים". המנהלים משוכנעים כי המטה בירושלים ניזון ומתקיים רק מכך שהשטח מזין אותו בדיווחים, בטבלאות ובמדדי סטטוס. מבחינתם, אם המשרד יבחר להסלים את האירוע, הוא יגלה במהרה שבית הספר מסוגל לפעול עצמאית מול התלמידים וההורים – בעוד שמטה המשרד ימצא את עצמו מנותק וחסר אונים.

ארגון "מנהיגים" מסכם ומדגיש כי מנהלי בתי הספר מייצגים את כלל הגוונים של החברה הישראלית – מנהלים מזרם החינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, החרדי והערבי, ממרכז הארץ ומהפריפריה, מבתי ספר יסודיים ועד תיכונים. הדרישות שלהם כעת מרוכזות בשני סעיפים ברורים: עצירה מיידית של כל ההחלטות החד-צדדיות והמזיקות שנכנסו לתוקף לאחרונה, וקיומה הדחוף של פגישת עבודה עניינית ומעמיקה עם ראשי הארגון כדי לגבש פתרונות ארוכי טווח שיבטיחו את יציבותה של מערכת החינוך בישראל.