מחקר ראשוני שמתבסס על דיווחים של מאות אימהות בשבועות הראשונים למלחמת "חרבות ברזל", מציג את מידת ההשפעה של המצוקה הרגשית של ההורים בזמנים מורכבים, על הילדים. על פי המחקר שהתמקד בהתמודדות ההורית בתקופה הנוכחית, מרבית האימהות הצליחו להתמודד בצורה סבירה ולשמור על שליטה רגשית יחסית.
יותר חרדה אצל האם - יותר סימני לחץ ומצוקה אצל הילדים
החוקרות הפיצו שאלונים ברשתות החברתיות שנאספו כחודש לאחר השבעה באוקטובר. כ-300 הורים מכל הארץ מילאו את השאלונים, לרובם, שניים עד שלושה ילדים בגילאי שנתיים עד שמונה. השאלונים כללו בין היתר שאלות כלליות ביחס לתחושות של מצוקה וחוסר סבלנות במצב הנוכחי כמו: "עד כמה חשת שיכולות הקשב והריכוז שלך ירדו בתקופה זו?"; "עד כמה חשת שילדייך חשופים למידת הלחץ הנפשי שלך בתקופה זו?"; ו-"עד כמה חשת שילדך/תך מראה סימנים רבים יותר של פחד וחרדה?".
התוצאות הראו קשר מובהק בין ההתמודדות הרגשית של האם לזו של הילדים. ככל שהאם וויסתה את רגשותיה טוב יותר, כך היא דיווחה שילדה הראה פחות סימני לחץ, חרדה ומצוקה. ולהיפך, ככל שהאימהות דיווחו על עלייה בלחץ הנפשי, כך הן דיווחו על עליה ברמת הלחץ הנפשי של ילדיהן. בנוסף, ככל שהאימהות דיווחו שלתפיסתן הן חשפו במידה רבה יותר את ילדיהן לרמת הלחץ שלהן, כך הן דיווחו על כך שהילדים הראו סימני פחד וחרדה גבוהים יותר.
התוצאות האלו משתלבות עם מחקרים קודמים שהראו את מידת ההשפעה ההורית על המצב הרגשי של הילד, בזמני שגרה ובזמני מלחמה. במחקר שנערך בעבר לאורך עשור במרכז הישראלי לפסיכו-טראומה בבית החולים הרצוג בירושלים, נמצא שהמשפחות שמתגוררות בשדרות וביישובים בעוטף עזה סובלות מחרדה ומפוסט-טראומה פי ארבעה מאשר בשאר הארץ. לצד זאת, עלה שאחד המשתנים העיקריים שמשפיעים על תחושת הביטחון של הילד נמצא אצל האמא וביכולת הוויסות הרגשי שלה ולא במצב הביטחוני החיצוני. התוצאות האלו משתלבות עם מחקרים קודמים שהראו את מידת ההשפעה ההורית על המצב הרגשי של הילד, בזמני שגרה ובזמני מלחמה.
4 דרכים להשפיע בצורה טובה יותר על הוויסות הרגשי של ההורים והילדים
למרות הכאוס הראשוני וחוסר הוודאות הקיצוני של השבועות הראשונים למלחמה, תוצאות ראשונות של המחקר גם הראו שמרבית האימהות הצליחו להתמודד עם המצב בצורה סבירה ולשמור על שליטה רגשית יחסית. החוקרות מציינות כי במקביל ולמרות התחושות הרווחות של מתח, כעס ודכדוך, סך הכול האימהות הרגישו שהן מצליחות לשמור במידה סבירה על המחשבות והרגשות שלהן ולא לאבד שליטה מול הילדים. לצד זאת, האימהות דיווחו שהן חשות שיכולות הקשב והריכוז שלהן נפגעו במידה מסוימת.
המחקר נערך על ידי ד"ר קורל שחר ופרופ' דורית ארם מהמעבדה לגיל הרך באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פעולה עם העמותה למען הילד בגיל הרך. בשיחה עם מאקו הורים, הן ממליצות על 4 דרכים שאפשר ליישם בבית כדי להשפיע בצורה טובה על הוויסות הרגשי של ההורים ושל הילדים בימים אלו:
- נסו לא לחשוף את הילדים לחדשות ולשיח מתוח סביב המצב הביטחוני.
- מקדו את החשיבה שלכם לאורך היום ב'כאן ועכשיו'- ביום יום המשפחתי, במשחקים משותפים, בשיח שלא קשור למצב ובכך תוכלו לאפשר לילדכם לחוות שגרה רגועה יחסית ולראות אתכם במצב רגוע ובטוח יותר, דבר שישפיע גם עליהם.
- שימו לב ל'מיכל' שלכם - לכל אחד מאיתנו יש מיכל שמאפשר לנו להיות עם סבלנות, רוגע, יכולת הקשבה ותפקוד יעיל. כשאתם מרגישים שהמיכל שלכם מלא, כלומר אתם מוצפים רגשית עצרו את מה שאתם עושים ברוגע וצאו להתאוורר- להליכה או למקום שקט (אפילו לשירותים). נשמו לאט פנימה והחוצה ונסו לחשוב על דברים רגועים וממלאים יותר. כשאתם מרגישים שהמיכל התרוקן מעט והסבלנות חוזרת - חיזרו חזרה.
- במידה ואתם מרגישים שאתם זקוקים לטיפול - אל תדחו זאת, פנו לעזרה ואפשרו לכם ולילדכם את תחושת השליטה במחשבות וברגשות שלכם וביכולת לנהל אורח חיים תקין גם בזמנים קשים כמו אלו.