סמוטריץ' וקיש צפויים להכריז היום על מתווה להארכת הלימודים בחופש הגדול

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר החינוך יואב קיש צפויים להציג היום (ד') את מתווה "תוכנית הקיץ של החופש הגדול", אחרי שבועות של חילוקי דעות בין שני המשרדים על מקור המימון. השניים יקיימו מסיבת עיתונאים משותפת בשעה 13:00 במשרד האוצר בירושלים, וההזמנה המשותפת מסמנת שינוי כיוון משמעותי.

לפני כחודש הציג קיש תוכנית שאפתנית להרחבת "בית הספר של החופש הגדול" לכלל שכבות הגיל עד כיתה ט', בעלות שהעריך משרד החינוך בכ-750 מיליון שקלים. התוכנית כללה שלוש שכבות: הכפלת משך הפעילות של המסגרת הקיימת מגן עד כיתה ג', הרחבה לכיתות ד' עד ו' שלא נכללו בה עד כה, והקמת "מכינות קיץ" לתלמידי חטיבות הביניים שיתמקדו בהשלמת פערים שנצברו במהלך המלחמה.

ממשרד האוצר נמסר אז כי "התוכנית לא תואמה איתנו ואין לה תקציב פנוי". גם בשבועות שלאחר מכן חזרו באוצר על עמדה דומה, ואמרו כי "יחד עם משרד החינוך נוכל לבחון אילו תקציבים יש למשרד החינוך להפנות לצורך התוכנית". קיש מצדו הפנה לקופסה תקציבית של חמישה מיליארד שקלים שהוקצתה לנושאים אזרחיים במלחמה, וטען כי המימון צריך לבוא משם. "החינוך חייב לקבל את הבוסט הזה", אמר קיש באפריל. "אני לוקח את זה לשר האוצר ולראש הממשלה, ואלחם על מקור תקציבי לדבר הזה".

סמוטריץ' מצדו דחף כבר במרץ לקיצור חופשת הקיץ ולהחזרת ימי לימודים שאבדו. במכתב ששלח לקיש כתב כי "המשימה הנדרשת מאיתנו כממשלה בעת הזו היא להקל על ציבור ההורים", ודרש "הפסקה מיידית של מתווה הלמידה מרחוק ועדכון מיידי של לוח החופשות".

פרטי המתווה שצפוי להיות מוצג היום טרם ידועים, ולא ברור אם מדובר באימוץ מלא של התוכנית שהציג קיש או בגרסה מצומצמת שתתאים למסגרת התקציבית שמשרד האוצר מוכן לאשר.

הפערים שנצברו במלחמה

התוכנית נועדה להתמודד עם פערים לימודיים שנצברו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. מערכת החינוך ספגה שיבושים חוזרים — למידה מרחוק, סגירת בתי ספר לשבועות רצופים וחופשות שהוארכו בשל המצב הביטחוני.

מירב טל, אם לילד בן שמונה הלומד על הספקטרום במסגרת חינוך רגילה, תומכת ברעיון אך מבקשת שהדגש יהיה לימודי ולא פנאי. "אני הכי אשמח אם תהיה הארכה בחופש הגדול וישלימו פערים לימודיים, ולא יתעסקו בקייטנה של כיף", היא אומרת. "מדובר בילדים שהפסידו כל כך הרבה חומר לימודי". לדבריה, הלמידה מרחוק היא "כיסוי תחת לכל נושא הלימודים", והפערים רק הולכים ומתעצמים. "כל שנה יש מלחמות מול האויבים שלנו, אבל המלחמה הכי גדולה היא מול משרד החינוך, שפחות מתעסק בחינוך ויותר מתעסק באיך לדאוג לרווחת העוסקים במלאכה".

ענף הקייטנות: "חוסר הוודאות פוגע"

בזמן שמשרד החינוך והאוצר עדיין לא הסכימו ביניהם, חוסר הוודאות הכה גם בענף הקייטנות. שלמה מוכתרי, נשיא ארגון הקייטנות של ישראל, אומר כי ניהול קייטנה מחייב תכנון מוקדם של חודשים, הכולל גיוס אנשי חינוך ומדריכים, הכשרות, התקשרויות עם ספקים, ביטוחים, מערכי הסעה ותפעול יום-יומי. "כשאין תוכנית תקציבית סדורה, היכולת לנהל נכון את המשאבים נפגעת", הוא אומר.

לדברי מוכתרי, מדובר במהלך עם כוונה חיובית, אך התעלמות מהידע המצטבר של מנהלי מסגרות החינוך הבלתי פורמלי עלולה להוביל לכפילות, לבזבוז משאבים ולפגיעה חינוכית וכלכלית. הוא קורא לשלב את מפעילי הקייטנות כשותפים מלאים ליוזמה, ומציע מודל של סבסוד ישיר להורים באמצעות מנגנון ואוצ'רים.

מוכתרי מוסיף כי חלק מההורים כבר בוחנים מחדש את האפשרויות שלהם, אך רבים בוחרים דווקא לרשום את ילדיהם למסגרות פרטיות כדי להבטיח ודאות. "החלטות מאוחרות או חלקיות גורמות לנזק כלכלי וחינוכי, הן למפעילים והן למשפחות", הוא אומר.