השנה האחרונה הביאה לטלטלה כלכלית לא פשוטה ומשפחות רבות נאלצו להצטמצם ואף לרדת משמעותית ברמת החיים. ברבות מהמשפחות הללו חיים ילדים, שפעמים רבות לא הבינו מדוע עליהם להפסיק עם "תקנו לי" ולמה לכולם יש ולי אין".

ילדים לא מבינים את ערך הכסף ופעמים רבות חשים כי ידם של ההורים קלה על הארנק. ד"ר נטע ברנסקי, מנהלת "נקודת מפגש", המרכז האזורי להורות ומשפחה באקדמית גורדון, מציעה לחשוב על המשמעויות הרגשיות והחברתיות: "התפתחות נורמלית של הדימוי והביטחון העצמי אצל ילדים, תלויה ברובה במערכות היחסים שהם חווים בבית, ובהשוואה עם חברים. דמי הכיס יפורשו לכן, לפי 'כמה אני חשוב להוריי, עד כמה סומכים עלי'. ילד שרואה את חבריו מוציאים כסף שקיבלו מהוריהם, נוטה להשוות כחלק נורמלי מהתפתחותו. לכן יש לנהל שיח פתוח מותאם גיל. ובמקום להפוך את הכסף לנשק, יש להכניס אותו לחוזה המשפחתי כנושא שיש בו מחויבות הדדית כלשהי".

 5 משימות שניתן לתת לילדים על מנת ללמד אותם להתחיל להבין מהו כסף:

  1. כמה אתם עולים בחודשתנו לילד לעצור רגע ולבחון באמת, את כל העלויות שהוא צורך. אינטרנט, חשמל, טלפון, מחשב, אביזרי המחשב, מזון, ביגוד, לימודים, חוגים, האופניים החשמליים שנרכשו ועוד. על הילד לערוך טבלה ובה להציב את כל הסעיפים הרלוונטיים. מהר מאוד תיווכחו לדעת כי הילד לא מודע גם לנושאים כמו עלויות מים, תרופות, רופאים, ארנונה וכו'. עזרו לו לבדוק את כל החשבונות הרלוונטיים, למצוא את החלק שלו ולחבר הכל יחד.
  2. מתכננים עבור ההורים את הקניות בסופר – בקשו מהילדים להכין רשימת קניות, של כל מה שלדעתם הבית צריך ולתכנן את התקציב עבורה. רשימת קניות כזו, גם אצל מבוגרים בדרך כלל משמשת כהמלצה ראשונית כיוון שהסופר מתוכנן על מנת לפתות להרחיב את הקניה באמצעות הצפה של קולות, צלילים, ריחות וצבעים. לכן, עליהם להתלוות אליכם ולקבל את התפקיד האחראי לעזור לכם ההורים לעמוד ברשימה. אם בכל זאת יבקשו לקנות משהו מעבר לרשימה עברו איתם על המוצרים ועל המשמעות הכלכלית בהוספתם לקניה.

  3. למדו אותם להיות צרכנים נבונים – אם דיברתם על קנייה חדשה שהילד רוצה לבית, הסבירו איך מבצעים בדיקה צרכנית מקיפה: איך משווים מחירים, איפה כדאי לקנות, מה המוצר שיחזיק מעמד זמן רב יותר, או יותר איכותי ואיפה מקבלים תמורה טובה יותר לכסף. כך גם ניתן להבין למשל מהן עלויות המזון לבית בחודש וללמד איך אפשר לחסוך בהן באופן יצירתי בלי לרדת ברמת החיים, אילו מוצרים ניתן להחליף בזולים יותר ומה ניתן לבשל במקום לקנות.

  4. הכינו את הטיול הבא של המשפחה – עכשיו כשנפתח ענף התיירות וגם האטרקציות בדרך להיפתח במתווה כזה או אחר, תנו לילדים לתכנן את הטיול הקרוב. כמה יעלה הצימר, או אפילו הטיסה והמלון בחו"ל? כמה עולות האטרקציות מסביב ובאיזה מבצע ניתן להשתמש כדי לא לחרוג מהתקציב ולפנק את המשפחה בסכום שהתפנה בארוחת בוקר או צהרים במסעדה? נערים בגיל תיכון יכולים לתכנן כבר את כל הטיול. הקטנים יותר, יסתפקו בתכנון יום אחד, הבילויים והתקציב, מהבוקר ועד הערב בלי לחרוג ממנו.

  5. שחקו איתם בכסף - משחק הוא דרך מאוד בלתי אמצעית ופחות נוקשה ומאיימת ללמד התנהלות נכונה בכספים. ישנם משחקי קופסה מצוינים (כמו "הבנק ואני" ו-"cash flow") שמלמדים איך להשתמש נכון בתקציב, וספרי קריאה מותאמים לילדים ("הכסף הראשון של ליבי", "ביער – יסודות הכלכלה לילדים") אשר פותחים שיח בריא לחשיבה פיננסית נכונה.
ד"ר נטע ברנסקי (צילום:  יחסי ציבור)
ד"ר נטע ברנסקי | צילום: יחסי ציבור

"הילדים לא ממהרים לוותר על הנוחות של קבלת כסף ללא עצירה וההחלפה בתכנון מחושב", היא מסכמת, "השינוי צפוי להיות כרוך בתסכול ואכזבה הכרוכה בהסתפקות במה שלדעתם הוא מועט. לכן יש ליצור תיאום ציפיות מראש  כמו מה יקרה אם החברים ירצו ללכת לקיוסק? ולהגדיר דמי כיס שבועיים או חודשיים ולסייע להם להתנהל איתם – מתי הם צפויים להיכנס? למה הם יכולים להספיק? האם היו רוצים לתרום חלק מהם, או לחסוך? ועם זאת, יש לשמור על גמישות ולמצוא פתרון במידה והדברים לא מתנהלים בדיוק כפי שהוגדרו מראש.

האקדמית גורדון יוצאת בסדרת מפגשי שיח הורים בזום שנועדו ללמד ילדים את ערך הכסף, בהנחיית ד"ר נטע ברנסקי מנהלת "נקודת מפגש", המרכז האזורי להורות ומשפחה באקדמית גורדון' ונועם נדב, מרצה בחוגורדון בחוג "צבע הכסף" של האקדמית גורדון ומייסד "מפנה, חוויה פיננסית".