רוצים שקט בבית? אולי הגיע הזמן להפסיק להעניש
לא מעט הורים מרגישים שהגבולות בבית נשחקו, והעונשים כבר לא עובדים. גישת הסמכות ההורית החדשה מציעה דרך אחרת: פחות מאבקי כוח, יותר תיקון, חיבור והובלה אמפתית. במקום עונשים, ההורה חוזר להיות מנהיג שמכוון, מלווה ויוצר שינוי אמיתי בבית

אם יש שאלה שמצליחה להפעיל הורים בכל הגילאים היא השאלה על עונשים. מתי נכון להציב גבול? האם אפשר לוותר על ענישה ועדיין לשמור על סמכות? ומה עושים כשהבית מרגיש כמו זירה של ויכוחים אינסופיים, וההורים כבר לא יודעים מה "נכון"?
למעלה משני עשורים שאני פוגש הורים במרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר. פעם אחר פעם אני שומע וחש את רצונם של ההורים לשקט, יציבות, פחות צעקות ויותר קרבה עם הילדים. אבל הורים לא פעם נותרים עם הרבה שאלות וכמעט בלי כלים. בדיוק בשביל זה פותח מודל הסמכות ההורית החדשה.
בעבר להורים היה גב חזק מהמשפחה ומהקהילה. ההורה קבע והילד ידע שזה מה שיש והסביבה גיבתה את ההורה באופן כמעט אוטומטי. היום, לעומת זאת, הורים נמצאים תחת ביקורת בלתי פוסקת: "את רכה מדי", "אתה קשוח מדי", "למה ויתרת?", "למה הענשת?" גם האבות של היום מעורבים הרבה יותר, וזה מבורך! עם זאת, לא פעם זה גם מייצר פערים בין בני הזוג, במיוחד סביב ענישה. פתאום כל החלטה או צעד הופך לוויכוח, חושף אי הסכמות ומוביל לא פעם להחרפת הקשיים.
ענישה יצאה מהאופנה. אבל אולי האופנה היא הבעיה?
נכון, "עונש" הפך למילה כמעט אסורה בשיח ההורי וחבל שכך. אנחנו מתחמקים מדיבור ישיר על עונש, פוסלים זאת על הסף ולא פעם משתמשים במושגים ש"מטייחים" את הנושא. מדברים על "תוצאה", "שיח רגשי", "התבוננות פנימה". אבל האמת? מה רע בעונש. אם להיות כנים, לעיתים זה בסדר, נקודה. כמובן שלעתים זה פחות מתאים – לא פעם העונש (סליחה, התוצאה) ניתנים כשההורים כועסים ומידת העונש שווה למידת הכעס הרגעית של ההורה, בלי שום יכולת לאכוף את הענישה או "התוצאה". במקרים אחרים כאמור, ההורים חלוקים בדעתם בנוגע לעונש או לתגובה המתאימה ומוצר בלבול רב שמקשה על תגובה ברורה ואף לפיצול בין ההורים. לעונש יש הרבה מגרעות, אבל במצבים מסוימים ומול לא מעט ילדים, תגובות שכר ועונש יכולים לעבוד היטב.
האמת היא שקשה לי להשתחרר מהתחושה שאחרי המשפט הזה שלי, "מומחי הורות" מטעם עצמם או מטעם גורמים שונים ומגוונים יזדעקו שאין זה נכון, אין זה ראוי וכדומה. לפני שמזדעקים כולם, אולי כדאי לחשוב על השאלה- האם אנחנו לא חיים בעולם בו שכר ועונש מניעים אותנו? האם אין זו לעתים נורמה שכאשר מדברים על הקשר הורה – ילד, הפכה מגונה מהר מדי? האם אין כאן "התקרנפות מקצועית"מול פעולה לגיטימית ואפשרית? עונשים לעתים עובדים אבל לעתים לא וכאן בדיוק המקום בו אנחנו מציעים לחשוב על אלטרנטיבות. חשוב לזכור שילדים שונים מגיבים לעונשים בצורה מאוד שונה: חלקם מגיבים בכעס, התרחקות, התפרצויות, נקמנות. זה פשוט לא כלי שפוצר את כל הקשיים ולעיתים מול ילדים עם קשיים, הוא אף מחמיר אותם.
הורים רבים עדיין מוצאים את עצמם שולפים עונשים חסרי פרופורציה כשהם מרגישים שהכל בורח משליטה. חבל שכך. כשעונשים לא עובדים כדאי לחפש אלטרנטיבה ואת זה בדיוק אנחנו מציעים במודל הטיפול אצלנו.
אז מה כן? פעולות תיקון במקום עונשים
מודל הסמכות החדשה מציע גישה אחרת לגמרי: לא משתמשים בעונשים. לאמפני שהם "אכזריים", או לא נכונים, אלא מפני שלעיתים הם לא הדרך הטובה (ובטח שלא היחידה!) להתנהל מול הילדים ולבנות עימם קשר יציב וחיובי. במקום זאת, אנו מציעים להורים לבצע פעולת תיקון: פעולה ברורה, מדודה המאפשרת להורה תגובה הולמת לפגיעה שנגרמה.
דוגמאות:
ילד שהעליב אח - נסייע לו לכתוב (או אף לצייר) מכתב התנצלות לאחיו.
ילדה שזרקה בזעם חפצים בחדר - נפעל כדי לסייע לה יחד לסדר ולארגן את החדר מחדש.
מתבגר שהתפרץ - שולח הודעת תיקון.
ילד שהפר כלל בבית - משתתף בהשבת הסדר.
זוהי לא נקמה, ולא "ענישה בתחפושת". זהו מסר ערכי: במשפחה שלנו, כשמשהו מתקלקל, אנחנו פועלים יחד ומתקנים.
ומה עם רגשות האשמה של ההורים?
זו אולי הנקודה הרגישה ביותר. אם אתם מענישים וההתנהגות משתפרת לאיטה - המשיכו כך. הורים רבים מרגישים אשמים על כל צעקה, כל פספוס, כל רגע של חוסר סבלנות. זכרו תמיד שילדים הם גמישים, חלקם יגיבו טוב לשבחים ועונשים וחלקם פחות. אם הילד לא מגיב טוב לשכר ועונש אתם לא בהכרח אשמים שניסיתם אבל בואו יחד ננסה גם דרכים אחרות. הורות לטעמנו לא צריכה להיות הורות ״טובה דיה״ אלא הורות ״גמישה דיה״ כדי לפעול באופן שונה עם ילדים שונים.
סמכות הורית- הגרסה הרלוונטית ל2025
העולם השתנה, הילדים השתנו, ולכן גם ההורות מתאימה עצמה ומשנה פנים. העקרונות של הסמכות החדשה מדברים על כך שסמכות נבנית מקשר ולא מכוח, עונשים לעיתים עובדים אך אינם בהכרח כלי מרכזי בגידול ילדים. פעולות תיקון מאפשרות דרך פעולה אחרת, תוך שמירה על נוכחות, השפעה על שינוי התנהגות ובעיקר הרבה אהבה. בסוף זה הדבר החשוב ביותר ואנו במרפאה לסמכות הורית בשניידר יודעים ובטוחים שאהבה תמיד שם בקשר שלכם עם ילדכם. נקודה.
מה חשוב לדעת על הצבת גבולות לילדים ועל עונשים? האם עונש הוא אפקטיבי לילדים ומתבגרים ומתי עדיף לפעול בדרכים אחרות? על נושאים אלו ועל שאלות שלכם ההורים, ידבר הפסיכולוג עידן עמיאל, מנהל המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר. ההרצאה תתקיים ביום רביעי, ה-10 בדצמבר, בשעה 21:00 בזום. ההשתתפות ללא תשלום. מספר המשתתפים מוגבל. לינק ישלח בקבוצת הוואטסאפ השקטה.
הכותב מנהל המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית