mako
פרסומת

ילדה התאבדה בגלל חרם – וכולם שותקים

התאבדותה המזעזעת של אדווה ז"ל בת ה-13 בעקבות השפלה חברתית מציבה מראה נוקבת מול חברה הממשיכה בשגרה, במקום לעצור ולהגיד "עד כאן". המקרה של אדווה אינו הראשון והוא מצריך שינוי – מהבית, הפוליטיקה ומסדרונות בתי הספר – כי האנושיות והערבות ההדדית באה לפני כל הישג לימודי

אבינועם הרש
mako
פורסם:
אדווה מרים עובדיה
אדווה מרים עובדיה ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה
הקישור הועתק

בעולם שפוי יותר הייתי נוסע מחר ללמד בבית הספר והשומר היה אומר לי: "מצטער חביבי. היום אין לימודים. לא שמעת? מערכת החינוך בשביתה. נערה בת 13 התאבדה לאחר שחבריה השפילו אותה. אי אפשר להמשיך בצורה כזו".

בעולם שפוי יותר התוכנית החביבה עליי הייתה מפסיקה ובמקומה היו רצות למטה כתוביות: "עקב התאבדות של נערה בת 13 שחבריה השפילו אותה, ראש הממשלה בנימין נתניהו יישא דברים מיוחדים ולאחריו יעלה ויבוא שר החינוך".

בעולם שפוי יותר מפגיני המחאה נגד הרפורמה היו מעדכנים את השלטים שלהם עם תמונתה של אדווה ז"ל ואומרים שהפעם הם הולכים לחסום את איילון בגלל הסיבה הכי מוצדקת בעולם: נערה בת 13 התאבדה לאחר שחבריה השפילו אותה.

בעולם שפוי יותר כל ההורים ברחבי הארץ היו חוזרים שעה אחת מוקדם יותר מעבודתם ומכנסים את ילדיהם לשיחה מיוחדת. שיחה שבה הם היו שואלים אותם אם גם להם יצא פעם להתאכזר בבית הספר או בסניף לילד אחר ומה הם חושבים על העניין - כי נערה בת 13 התאבדה לאחר שחבריה השפילו אותה.

בעולם שפוי יותר משרד החינוך היה מוציא תוכנית מיוחדת וסדורה למשך שנה שלמה ודואג להטמיע בתלמידיו את הערך: "הרבה לפני 5 יחידות במתמטיקה פיזיקה ומחשבים, תהיו קודם בני אדם מתחשבים".

כי נערה בת 13 התאבדה לאחר שחבריה השפילו אותה.

בעולם שפוי יותר הדגל של המדינה שלנו היה יורד לחצי התורן והבורסה היתה עוצרת את הפעילות שלה, כי יש דברים שאמורים להיות חשובים יותר מכסף. כמו העובדה הבלתי נתפסת שנערה בת 13 התאבדה לאחר שחבריה השפילו אותה. לקרוא את השורה הזו שוב ושוב ושוב ופשוט לא להאמין.

אבל בעולם כיום לא תהיה שום מסיבת עיתונאים, ראש הממשלה ושר החינוך לא ידברו, הדגל לא ירד והלימודים יימשכו כרגיל. הורים לא יחזרו מוקדם יותר לדבר עם ילדיהם ונתיבי איילון לא ייחסמו בגלל שנערה בת 13 התאבדה לאחר שחבריה השפילו אותה.

בעולם שלנו נערה בת 13 התאבדה לאחר שחבריה השפילו אותה.

וזה לא באמת מזיז לאף אחד.

ואלוהים, זה כל כך עצוב.

לעילוי נשמת אדווה מרים ז"ל


כדי לזהות אם ילד או נער חווה חרם או נידוי חברתי, חשוב לשים לב לשינויים עדינים בהתנהגות שלא תמיד "צועקים" מצוקה באופן גלוי.

הנה 5 כלים וסימנים מרכזיים לזיהוי: (חלק מהכלים מתוך עמותת "ים של חברים"):

נסיגה חברתית פתאומית: שימו לב אם הילד מפסיק לדבר על חברים שפעם היו קרובים אליו, או אם הוא פתאום מסרב ללכת למסיבות, תנועות נוער או אירועים חברתיים שתמיד נהנה מהם.

שינויים סומטיים (גופניים) סביב שעות הלימודים: תלונות חוזרות על כאבי בטן, כאבי ראש או בחילות שמופיעות בעיקר בבוקר לפני היציאה לבית הספר או במוצאי שבת, ולעיתים קרובות "נעלמות" כשנשארים בבית.

שינוי בדפוסי השימוש במסכים: חרם מודרני מתרחש לעיתים קרובות בוואטסאפ או ברשתות החברתיות. סימני אזהרה כוללים הסתגרות ממושכת עם הטלפון, עצב או כעס מיד לאחר קבלת הודעה, או לחלופין – נטישה פתאומית של המכשיר והימנעות ממנו.

ירידה בערך העצמי והסתגרות בבית: ילד שעובר חרם עשוי להתחיל לדבר על עצמו במונחים שליליים ("אף אחד לא אוהב אותי", "אני אפס") ולהעדיף לבלות את כל זמנו בחדר, רחוק מהמשפחה ומפעילויות פנאי.

שינויים באכילה ובשינה: הפרעות שינה, סיוטים או שינויים קיצוניים בתיאבון (כמו חזרה מבית הספר רעבים מאוד כי הילד נמנע מלאכול ליד אחרים) יכולים להעיד על מתח נפשי גבוה שנלווה לנידוי חברתי.