"חיים בסטרס אינם משפיעים רק על בריאות הנפש"

"נהוג לומר שדאגה מבגרת אותנו. באופן אינטואיטיבי אנחנו גם רואים שילדים מתבגרים מהר יותר במצבי מצוקה, והיום כבר ברור לנו שהמנגנונים הפיזיולוגיים יכולים להוביל להתבגרות מוקדמת בכל המובנים", אומר גל סמוחה, פסיכולוג קליני במכבי שירותי בריאות מחוז צפון. ואכן, מחקר חדש שערך מכון המחקר של מכבידנט מחזק את הטענה הזו ומצביע לראשונה על קשר בין מגורים באזור עוטף עזה - אזור המאופיין במתיחות ביטחונית מתמשכת - לבין שינויים מהותיים בהתפתחות הדנטלית והשלדית של ילדים ובני נוער. בקרב ילדי העוטף נצפתה תופעה חריגה של בקיעת שיניים מוקדמת ביחס לגילם הכרונולוגי, ממצא שממחיש כי חיים בסביבת סטרס אינם משפיעים רק על בריאות הנפש, אלא מתבטאים גם בשינויים פיזיולוגיים ממשיים.

ידוע כי מצבי לחץ ממושכים משפיעים על הוויסות ההורמונלי בגוף. במצבי סטרס מופרשים הורמונים כמו קורטיזול, הורמון הגדילה ואסטרוגן, שעלולים לזרז תהליכים של הבשלת השלד והתפתחות פיזית מוקדמת. על רקע זה בחן המחקר אם ילדים ובני נוער הגדלים בסביבה המאופיינת בלחץ כרוני ובאיום ביטחוני מתמשך מציגים התפתחות פיזיולוגית מואצת.

קבוצת המחקר כללה ילדים ובני נוער בגילי 9-15, שהגיעו למרפאות מכבידנט לצורך בדיקות אורתודונטיות זמן קצר לאחר אירועי ה-7.10. המשתתפים התגוררו באזור עוטף עזה, בטווח של עד 7 קילומטרים מהגבול – אזור הסובל ממתיחות ביטחונית מתמשכת כבר יותר משני עשורים. קבוצת הביקורת כללה ילדים ובני נוער בני אותו טווח גילים המתגוררים במרכז הארץ.

המחקר התבסס על ניתוח צילומי רנטגן פנורמיים וצפלומטריים, ששימשו להערכת שלבי ההתפתחות הדנטלית והשלדית של המשתתפים. ממצאי המחקר הצביעו על בקיעה מוקדמת של שיניים, ובפרט של שן בלסת התחתונה. "תוצאות המחקר מצביעות על תופעה חריגה של בקיעת שיניים מוקדמת אצל ילדים המתגוררים באזור עוטף עזה, ביחס לגילם הכרונולוגי", אומר ד"ר דורון חיים, סמנכ"ל הרפואה של מכבידנט. "המחקר מדגיש כי חיים באווירת סטרס מתמשך משפיעים באופן ישיר על התפתחות הגוף והלסתות, ומוכיחים שסטרס אינו רק בעיה נפשית – אלא סוגיה פיזיולוגית משמעותית".

"ההשפעות של סטרס הן גם נפשיות וגם פיזיולוגיות", מוסיף סמוחה. "סטרס משפיע על מערכות שונות בגוף: הוא עלול להעלות לחץ דם, לגרום להתכווצויות, למחלות מעי, לכאבי בטן, לעצירות או לשלשול, להקאות, לקשיים בתפקוד המיני ועוד. הוא גורם להפרשה של הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול, וגם של הורמוני מין כמו אסטרוגן וטסטוסטרון. במקרים מסוימים, חשיפה לסטרס אף יכולה להביא להתבגרות מינית מוקדמת. הקשר בין הנפש לגוף חזק, ולכן סביר שנמצאו ממצאים פיזיולוגיים גם בתחום הדנטלי בהקשרים של סטרס מתמשך".

לדבריו, בעוטף עזה אין מדובר באירוע טראומטי חד פעמי, אלא בחשיפה ממושכת לאיום ביטחוני לאורך שנים. "בעת חשיפה לאיום ביטחוני מתמשך רמות הלחץ והמצוקה עולות. אחרי כל הטראומות שחוו בשנים האחרונות, אפשר להגדיר את המצב בעוטף כטראומה מורכבת – מצב שבו האיום אינו אפיזודה אחת, אלא רצף של אירועים בעוצמות משתנות, עם השפעה נפשית משמעותית. ילדים שנחשפים לסטרס מתמשך נושאים לעיתים תחושת אחריות ודאגה להוריהם, ומתמודדים עם כאבים נפשיים וטראומות בגיל צעיר. במובן מסוים, חלק מהם הופכים ל'מבוגרים קטנים' – עסוקים בדאגות של מבוגרים, באובדן, בכאב ובמציאות הישרדותית מורכבת. הגיוני להניח שמציאות כזו עשויה להוביל גם להתבגרות מוקדמת במישור הרגשי וההורמונלי".

"שימוש בבסיס הנתונים הרחב של מכבידנט מאפשר לזהות מגמות ולבסס השערות רפואיות, שעשויות בעתיד לשמש כלי לזיהוי ילדים הנתונים תחת סטרס מתמשך", מסכם ד"ר חיים. "המחקר מחזק את ההבנה שקיים קשר הדוק בין בריאות הפה לבריאות הכללית, וכי הפה עשוי לשמש חלון לזיהוי תהליכים פיזיולוגיים רחבים יותר".