פחות ממחצית התלמידים חזרו ללימודים, עשרות רשויות סירבו לפתוח
ראשי ערים בדרום ובשומרון התנגדו למתווה משרד החינוך לחזרה ללימודים בטענה לליקויי מיגון. מתוך 364 אלף תלמידים שהיו אמורים לחזור, רק 172 אלף הגיעו בפועל. משרד החינוך: השלב הבא יהיה פתיחת החינוך המיוחד


המתווה הדיפרנציאלי לחזרה ללימודים שהכריז עליו משרד החינוך בשבת נכנס לתוקף היום (שני), אך נתקל בהתנגדות רחבה בשטח. מתוך כ-364 אלף תלמידים שהיו אמורים לשוב לספסל הלימודים, רק כ-172 אלף חזרו בפועל, 47% בלבד. כ-191 אלף תלמידים נותרו בבתיהם, משום שראשי רשויות רבות שקיבלו אור ירוק מפיקוד העורף בחרו שלא לפתוח את מוסדות החינוך.
לפי המתווה, רשויות שהוגדרו "צהובות" על ידי פיקוד העורף, בעיקר בדרום, בנגב, בשומרון, ביהודה ובבקעה, רשאיות לפתוח מוסדות חינוך כפוף לקיום מרחבים מוגנים תקניים. רוב הערים הגדולות במרכז ובצפון הוגדרו "אדומות" ולא נכללו כלל במתווה. כל זאת כשבוע לפני יציאת בתי הספר היהודיים לחופשת הפסח, כך שמדובר על שבעה ימי לימודים בלבד.
הפער הבולט ביותר בין ההנחיות להחלטות בשטח נרשם בדרום. אשקלון, שהוגדרה צהובה ונכללה ברשימת הרשויות המאושרות, סירבה לפתוח. ראש העירייה תומר גלאם היה מהמתנגדים החריפים למתווה. "לא ניקח סיכון על ילדינו, ואנחנו ממשיכים באותה מדיניות שבה בטיחות התלמידים עומדת מעל הכל ולפני הכל", כתב גלאם. הוא הזכיר את מה שקרה באילת לאחר שבועיים של שקט, וציין כי האיום וההתרעות עדיין נמשכים.
גם בדימונה לא נפתחו מוסדות החינוך. ראש עיריית דימונה בני ביטון אמר כי "לצד ההבנה והרצון בחזרה לשגרה, אנחנו מבינים שהביטחון של הילדים והילדות שלנו הוא החשוב מכל".
אופקים וירוחם הודיעו כי לא יפתחו כלל ויקיימו הערכות מצב להמשך. במועצה האזורית נווה מדבר ההחלטה הייתה חריגה במיוחד: הלימודים הפיזיים לא יתקיימו במהלך כל השבוע הקרוב. בנתיבות ההחלטה הייתה חלקית: מעונות יום וכיתות חינוך מיוחד ייפתחו רק החל מיום שלישי.
גם בשומרון, שנכלל במלואו ברשימת הרשויות הצהובות, היו רשויות שסירבו. המקרה הבולט הוא העיר אריאל: אף שהופיעה ברשימה המאושרת ואף שאגף החינוך בעיר הציג מוכנות לוגיסטית מלאה, ראש העירייה יאיר שטבון החליט שלא לפתוח, מתוך העדפה לזהירות מונעת על פני מוכנות טכנית. גם בית אריה-עופרים ושער שומרון הצטרפו לקו הסירוב, וכך גם המועצה האזורית לכיש. כולן הודיעו שיקיימו הערכות מצב להמשך.
שלושה חסמים שמנעו פתיחה בפועל
גם ברשויות שרצו לפתוח, שלושה חסמים הקשו על היישום. החסם הראשון היה דרישת מרחב מוגן תקני. ברשויות רבות חלק ניכר מבתי הספר אינם עומדים בתקן, כך שהדרישה הפכה למעשה לצו סגירה.
החסם השני היה ביטול ההסעות המאורגנות. הטלת האחריות להורים יצרה קושי ממשי למשפחות ללא רכב וליישובים קטנים במועצות האזוריות.
החסם השלישי היה מחסור בצוותי הוראה. שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, הסביר כי כאשר צוותי הוראה מתגוררים ביישובים שבהם המערכת אינה נפתחת, ההתארגנות הופכת מורכבת יותר. כך נוצר "אפקט דומינו" שבו סגירה ברשות אחת מנעה פתיחה ברשות אחרת.
גם ברשויות שכן פתחו, רובן עשו זאת באופן חלקי בלבד. מצפה רמון, גוש עציון, ביתר עילית והמועצה האזורית אשכול בעוטף עזה היו בין הבודדות שחזרו ללימודים מלאים.
שדרות פתחה גנים, כיתות א'-ב' וחינוך מיוחד בלבד. מעונות היום נפתחו רק לילדי צוותי חינוך ולילדים ששני הוריהם במערכת הביטחון. מעלה אדומים פתחה כיתות א'-ב' וי"א-י"ב בלבד, עם רוטציה בחטיבות הביניים, ומעונות היום כלל לא נפתחו.
מבין התלמידים שכן חזרו, בבתי הספר היסודיים נרשם שיעור המימוש הגבוה ביותר: 53%, כ-74 אלף מתוך כ-140 אלף. בגנים נרשמו 51%, במעונות 46%, ובחינוך העל-יסודי נרשם השיעור הנמוך ביותר: 37% בלבד.
משרד החינוך הודיע כי הצעד הבא יהיה אישור חריגות למסגרות חינוך מיוחד, שיאפשרו להן לפעול במתווה מוגן בכל הארץ.