גאוני: החוק של האבא זה במסעדות עושה פלאים לילדים

אתם יושבים במסעדה, כל המשפחה כבר החליטה מה להזמין, והתפריטים נסגרים. זה הרגע שבו המלצר ניגש לשולחן ואמא או אבא מזמינים בשביל כולם, אבל במשפחה של מאמן ההורות סקוט דונל הרגע הזה נראה קצת אחרת – ומבחינתו הוא ההזדמנות יקרה מפז ללמד את הילדים כישורי חיים קריטיים.

בסרטון שדונל פרסם לאחרונה בעמוד האינסטגרם שלו, הוא מסביר שבמשפחה שלו יש חוק מיוחד: כשכולם הולכים ביחד למסעדה, את ההזמנות עבור כל השולחן מבצע בכל פעם אחד מארבעת ילדיו, ורק הם. לדבריו החוק הזה מחזק אצל ילדיו מיומנויות חשובות שבאות לידי ביטוי במעמד ההזמנה: עמידה מול קהל, תקשורת, זיכרון – "וזה גם קורע מצחוק", הוא מוסיף.

בסרטון הוויראלי, שכבר צבר עד היום יותר מ-3.5 מיליון צפיות, דונל מדגים על בתו רייגן איך זה בדיוק זה עובד: "אנחנו הולכים למסעדה, ורייגן אחראית על ההזמנה של כל המשפחה. אנחנו אומרים לה מה אנחנו רוצים מהתפריט, מה לא לשים במנות, אילו תוספות להוסיף – וזה אחריותה לומר הכל למלצרים", הוא מפרט, "נניח שקוראים למלצר בוב, אז היא אומרת – היי בוב, קוראים לי רייגן, ואני רוצה להזמין את המנה הזאת, אחותי רוצה את המנה הזאת, אחי רוצה את זאת, אחי השני רוצה את זאת, אבא שלי את זאת ואמא שלי את זאת".

"כשאתם מבקשים מהילדים להזמין במסעדה, הם לומדים לפחות חמישה כישורים תוך כדי ההזמנה", מסביר דונל, "הם מסתכלים למלצר בעיניים, הם לומדים לכבד אותו ולהיות מנומסים, הם לומדים איך לענות על שאלות". לדבריו, חלק גדול ההורים פשוט יתנו לילדים שלהם את הטלפון או יבקשו דף וצבעים מהמלצר, אבל דונל ממליץ לעודד את הילדים להיות מעורבים, לדבר וללמוד איך לבנות קשרים. "הארוחה היא מקום שמחבר בין הילדים שלכם, וגם מקום שיכול ללמד אותם המון מיומנויות", הוא מדגיש, ומזמין את הגולשים לנסות לתת לילדים להזמין בפעם הבאה שהם הולכים למסעדה.

לבנות ביטחון דרך אינטראקציות יומיומיות

החוק של דונל חוזר פעם נוספת על רעיונות שלא מעט פסיכולוגים תומכים בהם. הפסיכולוגית הקלינית ד"ר לורה מרקהאם מתייחסת לנושא בספרה "הורים רגועים, ילדים מאושרים" (Peaceful Parent, Happy Kids). היא אומנם לא כותבת על הזמנה במסעדות, אבל מדגישה את החשיבות של טיפוח קשר רגשי וכישורי תקשורת אצל ילדים. היא ממליצה ליצור עבור הילדים הזדמנויות לבטא את עצמם ולהשתתף באינטראקציות יומיומיות כדי לשפר את ההתפתחות החברתית והרגשית שלהם.

דונל מעודד למעשה את ההורים לשלב בין למידה לבין כיף, ולבנות את הביטחון של הילדים ברגעים קטנים ויומיומיים בחיים האמיתיים – כשהם מזמינים בעצמם, מציגים את עצמם בפני אדם אחר, או משתתפים בהחלטות המשפחתיות, הם מפתחים כישורים חברתיים, עצמאות וחוסן רגשי.

הסרטון של דונל קיבל כ-180 אלף לייקים, ויותר מ-3,000 תגובות של גולשים שהתלהבו במיוחד מהרעיון: "אנחנו עושים את זה כבר שנים! זה כל כך חשוב ללמד את הילדים להגיד שלום למלצר ולהזמין, זה לא רק בונה את הביטחון שלהם, אלא גם מלמד אותם לכבד אחרים ואת עצמם, ואת הערך של תקשורת נעימה ומכבדת", כתב אחד המגיבים. "כשהייתי ילדה לא הזמנו עבור כולם, אבל אמא שלי ביקשה מכל אחד מאיתנו להזמין לעצמו, כדי שנלמד לתקשר מה אנחנו רוצים, לענות לשאלות ולהיות מנומסים. זה עבד", כתבה עוד מגיבה.

חלק מההורים שהגיבו לפוסט אהבו את הרעיון, אבל העלו בעיה קטנה. "זה רעיון מעולה, אבל אני מקווה שלמלצר יש 25 דקות לשמוע את בן הארבע שלי מזמין", צחקה אחת מהם. "בתור מלצרית לשעבר, זה מדהים, לא משנה כמה זמן זה לוקח", ענתה לה מגיבה נוספת, "הייתי מלצרית מספיק טובה כדי ששאר השולחנות לא ירגישו מוזנחים. אני מעדיפה את זה על פני ילדים בני שלוש, ארבע ואפילו עשר שלא מסוגלים להסתכל לי בעיניים ולהזמין בעצמם. זה מפתח כל כך הרבה מיומנויות נהדרות!".

איך לפתח ביטחון עצמי אצל הילדים?

החוק של דונל הוא רק דוגמה אחת למצבים יומיומיים שיכולים לפתח ביטחון עצמי בילדים. כך תוכלו ליצור עבורם בעצמכם רגעים דומים של מנהיגות וחיבור:

• תנו להם להוביל: תנו להם להזמין במסעדות, לשלם בקופה או להתקשר להזמין מקום. הפעולות הקטנות האלה בונות אצלם אומץ וכישורי תקשורת.
• למדו אותם להציג את עצמם: עודדו את הילדים לברך שכנים ומבוגרים שהם לא מכירים עם קשר עין וחיוך כדי לחזק את המודעות החברתית והביטחון העצמי שלהם.
• תרגלו איתם שאלות פתוחות: בארוחת הערב או לפני השינה, ותרו על שאלות של כן ולא, ושאלו "על מה היית גאה בעצמך היום?" כדי לעזור לילדים להרהר ולהביע את עצמם.
• שבחו אותם על מאמץ, לא על ביצועים מושלמים: כשהם מנסים משהו חדש – בין אם להזמין אוכל או להציג בבית הספר – שבחו אותם על האומץ שלהם, לא רק על התוצאה.
• תנו להם דוגמה אישית לכבוד ואדיבות: ילדים מחקים את מה שהם רואים. כשאתם אומרים תודה למלצרים או מודים בטעות, זה מראה להם שביטחון וענווה יכולים להתקיים יחד.

כפי שדונל מבקש להזכיר להורים, צמיחה לא נובעת מתוך שלמות, אלא מתוך השתתפות. כשההורים מתאפקים ונותנים לילדים לדבר בשמם, הביטחון העצמי שלהם מתחזק, וכל פעולה עצמאית קטנה מראה להם שהם מסוגלים.