mako
פרסומת

השנה התחילה? ככה תדעו אם יש לילד בעיית ראייה

ילד יכול להתנהל כרגיל, לקרוא, לשחק ולראות טלוויזיה – ובכל זאת לסבול מירידה משמעותית בראייה. דווקא משום שילדים לא תמיד יודעים להסביר שהם מתקשים לראות, חשוב להכיר את הסימנים ולדעת מתי כדאי לבדוק. במקביל, כדאי להפריד בין הסיכונים המוכחים לבין המיתוסים

ד"ר תמיר וינברג
mako
פורסם:
ילד עם משקפיים
אילוסטרציה | צילום: shutterstock By Romrodphoto
הקישור הועתק

אור כחול: פחות חשש מנזק לעין, יותר תשומת לב לשעות הערב

בתצוגת מסך רגילה, המסכים פולטים גם אור כחול. בשעות הערב, לפני שינה, יש לאור הכחול משמעות אחרת: הוא עשוי לדכא הפרשת מלטונין ולדחות את תחושת העייפות. לכן כדאי להגדיר בטאבלט ובטלפון "מצב לילה" כשעה-שעתיים לפני השינה, ובמקביל להפחית שימוש במסכים בזמן זה.

שימוש במסכים שקול למאמץ ממושך לראיה מקרוב. מחקרים הראו כי התנהגות זו יכולה לגרום להתקדמות של קוצר ראיה בילדים (מיופיה). במהלך הלימודים מומלץ כלל 20-20-20: מדי 20 דקות להביט כ-20 שניות למרחק של כשישה מטרים. חשוב גם לעודד את הילדים לשהות מחוץ לבית לצורך חשיפה לאור שמש טבעי. מחקרים מצביעים על כך ששהייה באור יום היא גורם מגן מפני התפתחות והתקדמות של קוצר ראייה בילדים.

בדיקת עיניים יכולה לגלות בעיה שהילד כלל אינו מרגיש

בדיקת ראייה בילדות אינה מסתכמת בשאלה אם הילד זקוק למשקפיים. אנחנו בודקים גם את חדות הראייה בכל עין בנפרד, את תנועות העיניים, יישור העיניים והאפשרות לפזילה או לעין עצלה. בעין עצלה, או אמבליופיה, המוח מקבל בתקופת התפתחות הראייה תמונה פחות איכותית מעין אחת ולומד למעשה להסתמך על העין השנייה. הסיבה יכולה להיות פזילה, הבדל משמעותי במספר בין העיניים או גורם אחר שמפריע לראייה. המשמעות החשובה היא שיש חלון זמן שבו מערכת הראייה עדיין מתפתחת והמוח גמיש יותר לטיפול. לכן אבחון מוקדם חשוב במיוחד. ילד יכול לראות מצוין בעין אחת ולהתנהל כרגיל לחלוטין, בזמן שבעין השנייה קיימת ירידה משמעותית בראייה מבלי שיהיה מודע לכך.

תאורה נכונה מפחיתה מאמץ ראייתי

קריאה בחושך אינה גורמת לנזק קבוע לעיניים, אבל תאורה לא מתאימה יכולה להגביר מאמץ ראייתי. כשהמסך בהיר מאוד והחדר חשוך, העין נדרשת להסתגל שוב ושוב להבדלים בעוצמת האור. מומלץ ללמוד בחדר עם תאורה כללית טובה, ולהימנע מסנוור והשתקפויות על המסך. גם מרחק המסך מהעיניים חשוב: מסך או ספר שמוחזקים קרוב מאוד לעיניים מגדילים את הדרישה לאקומודציה ולהתכנסות של העיניים. כדאי שהמסך לא יהיה צמוד לפנים, ולעודד הפסקות שבהן מסתכלים למרחק. בחלק מהטלפונים החכמים היום קיימת אופציה מובנית בה הטלפון קולט את המרחק מהפנים של הילד. אם המסך קרוב מדי מתקבלת התרעה והטלפון עוצר עד להרחקתו מהפנים. זה עוזר לילד להתרגל להחזיק את המסך במרחק הנכון מהפנים.

שינה משפיעה גם על תפקוד העיניים

אחרי לילה קצר אנחנו רואים לעתים עיניים אדומות, תחושת צריבה, יובש, כבדות בעפעפיים ולעתים קושי לשמור על מיקוד לאורך זמן. במהלך השינה העיניים סגורות, פני שטח העין מוגנים ויש פחות אידוי של שכבת הדמעות. מחסור בשינה אינו "מקלקל את הראייה", אבל הוא בהחלט יכול להחמיר תחושות של יובש ועייפות ולהקשות על ילד שנדרש לעבודה חזותית ממושכת במשך יום לימודים שלם.

פרסומת

לפעמים הסימן הראשון נמצא בהתנהגות

ילדים, ובמיוחד צעירים, אינם יודעים תמיד להסביר שטווח מסוים מטושטש או שעין אחת רואה פחות טוב. לכן ההתנהגות חשובה מאוד. כיווץ עיניים כאשר מסתכלים ללוח יכול להתאים לקוצר ראייה; התקרבות חריגה לספר או למסך עשויה להצביע על קושי בראייה; סגירת עין אחת, הטיית ראש קבועה או פזילה שמופיעה בעייפות מצדיקות בירור. גם כאבי ראש חוזרים לאחר קריאה או קושי ממושך במעבר בין הלוח למחברת יכולים להצדיק בדיקה. חשוב לא לחכות בהכרח לתלונה. מערכת הראייה של ילדים היא עדינה ומורכבת בשנים הראשונות לחיים. לפיכך, לאבחון מוקדם וטיפול יש משמעות אמיתית לתוצאה.

הכותב הוא מומחה ברפואת עיניים במכבי שירותי בריאות