הילדים לא נלחצים מהאזעקה, הם נלחצים מההורים

מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה במהלך "שאגת הארי" מצא קשר מובהק בין מצבם הנפשי של הורים לבין מצב ילדיהם בגיל הרך. מהנתונים עולה כי לא נמצא קשר מובהק בין היקף החשיפה לאזעקות לבין מצב הילדים. הממצאים מצביעים על כך שמצב ההורה הוא גורם מרכזי בהשפעה על תגובת הילד.

המחקר התבסס על סקר אצל 128 הורים לילדים בגיל הרך. נמדדו רמות חרדה, תסמינים פוסט טראומטיים ושחיקה הורית. בנוסף נבדקו רמות הלחץ והתפקוד הרגשי של הילדים. מהנתונים עולה כי 66.4 אחוזים מההורים דיווחו על שלוש אזעקות ויותר ביום. למרות זאת, רק 13.3 אחוזים מהילדים הראו רמות לחץ גבוהות. הפער מצביע על כך שעצם החשיפה אינה מסבירה את תגובת הילדים.

לעומת זאת, נמצא קשר ברור בין מצב ההורה לבין תפקוד הילד. ככל שרמות החרדה והשחיקה של ההורה עלו, כך עלו גם רמות הלחץ והקשיים אצל הילד. קשר זה נמצא מובהק גם מבחינה סטטיסטית. עוד עולה כי 44 אחוזים מההורים דיווחו על חרדה בינונית עד חמורה. בנוסף, 25.8 אחוזים דיווחו על תסמינים פוסט טראומטיים. חרדה ושחיקה העצימו את ההשפעה על הילדים.

"הנתונים מראים כי לא רק החשיפה לאירועים מסבירה את תגובת הילדים. גם האופן שבו ההורים חווים ומתווכים את המציאות משפיע עליהם", אומרת פרופ' יעל מאיר וד"ר יעל ענב, עורכות המחקר. "במצבי חירום, תפקיד ההורים משמעותי במיוחד". החוקרות הוסיפו כי עומס רגשי מתמשך על ההורים עלול להשפיע על היכולת שלהם לתמוך בילדים. לדבריהן, תנאי חיים לחוצים משפיעים על ילדים גם דרך ההורה. הן הדגישו את הצורך במענים מערכתיים לתמיכה בהורים ובילדים בתקופות חירום.