איך עונים לשאלות של ילדים בזמן מלחמה?  

הימים הם ימים מורכבים עבור הורים וילדים. ולא מעט ילשים שואלים שאלות שלנו ההורים לא תמיד יש תשובות. אז יש כמה דברים שכדאי לדעת: מודל של התנהגות הורית מתחיל קודם כל במודעות עצמית. בזמן חירום, ההמלצה להורים היא קודם כל לעצור ולנשום לפני שמגיבים לילדים. כולנו מגיעים למלחמה עם "מטען גב" הכולל דאגות יומיומיות ועבודה, ובכל זאת מומלץ מאוד לעשות עבודה פנימית כדי להגיב ממקום נקי יותר. הכלי הראשון עוזר הוא הנשימה. בנוסף, מומלץ לאוורר רגשות עם חברים או בני זוג, ולא עם הילדים. מצוקה של הורה מנבאת בהכרח מצוקה של הילדים, ולכן חשוב לנהוג בחמלה עצמית ולעשות כמיטב יכולתכם – זה תמיד טוב מאוד, גם אם זה לא בדיוק מה שתכננתם.

המודל המחומש מתייחס להורות בזמן משבר וכולל חמישה עקרונות שכדאי לדעת ולהכיר וליישם:

שותפות: שותפות בין המטפלים העיקריים (בדרך כלל ההורים). הכוונה היא לחלוקת משימות וגיבוי הדדי, גם כאשר לא מסכימים. חשוב שהדמויות המשמעותיות יהיו נוכחות עבור הילד – בטיפול, בפנאי ובקשר עם המסגרות החינוכיות. מומלץ לקיים דיאלוג פתוח כדי לפתור קונפליקטים שנוצרים עקב הלחץ. המצב מייצר לעיתים יותר קונפליקטים בין ההורים ומומלץ לקיים דיאלוג על מנת לפתור בעיות. שותפות ולא שוויון – שותפות ביחד, חלוקה בין החוזקות של בני הזוג. גיבוי הדדי גם אם אנו לא מסכימים לגמרי האחד עם השני. איך פועלים יחד במצב חירום – להחליט יחד מה הדרך הנכונה למשפחה.

מנהיגות הומנית: ההורים הם "הנוהגים במכונית המשפחתית". זוהי מנהיגות המתחשבת בצורכי הילד, נותנת דוגמה אישית ומאמינה ביכולותיו. במצבי לחץ כדאי לפעול בשקט, ליזום הסברים קצרים וענייניים ולייצר רצף אירועים קבוע (שגרה) המשרה תחושת שליטה ותקווה. מנהיגות מתחשבת בצרכי הילדים אבל ההנהגה היא בידי ההורים. כהורים כדאי ללמוד את המצב להיות אחראים ולהאמין ביכולות הילדים שלנו. להקרין סמכות כדי שיוכלו להרגיש שאנחנו אחראיים, מתכננים את המצב ויוזמים הסברים לילדים. לתת מידע קצר וענייני לילדים כי אנחנו יזמנו ולא לחכות שהם ישאלו. כך תיווצר תחושה שאנחנו שולטים במצב ובעצם נוצר מרחב מוגן .

אהבה ללא תנאי: הענקת אהבה מעצם היותם של הילדים, ללא קשר להישגיהם, תכונות, התנהגות או הצלחות. בזמן חירום חשובה הקרבה הגופנית, אך יש להיזהר לא להפוך את הילד ל"מרגיע" של ההורה. במרחב המוגן כדאי לייצר זמן אישי לשיחה, סיפור או הומור. קבלו את חששות הילדים בהבנה – הם טבעיים. בזמן שהות בממד או במקלט – צרו זמן אישי יחד איתם שבו אפשר לספר סיפורים, לשוחח, להגיד מילה טובה. קבלו את החששות, אל תיבהלו מהם, הן טבעיות. אפשר להפיג את הלחץ דרך הומור ומשחקי מילים, ריקודים משותפים, אפשר לתת צ'ופרים אבל לא בהגזמה וכן לשמור על איזון והכי חשוב, שמרו על ה-ביחד.

עצמאות: עודדו את הילדים לבצע משימות לפי יכולתם ואל תמהרו לפתור להם כל בעיה. כפי שהפרפר חייב לצאת מהגולם בכוחות עצמו כדי לעוף, כך גם הילדים צריכים להתנסות כדי להצליח. עודדו אותם להשתתף במטלות הבית, אפשרו להם להיכשל ולהתמודד עם קשיים ואל תמהרו לפתור להם את הבעיות. בזמן קושי הזכירו להם איך בעבר הם כבר הצליחו ועודדו אותם להתמודד בעצמם. אפשר לתת להם אפשרויות בחירה בתוך המצב (למשל איזה משחק לקחת למקלט). אם יש נסיגה בהתנהגות – קבלו זאת בהבנה.

הנהגת כללים: הציגו כללים ברורים (במקום "גבולות"). הכללים שומרים על הבריאות הנפשית והפיזית של הילדים חברתית, בריאותית ולימודית וגם על ההורים. בזמן משבר, התמקדו בכללים שאתם באמת מתכוונים ויכולים ליישם בעקביות. ככל שננהיג בבית את העקרונות הקודמים, כך יהיה קל להכיל כללים. בזמן משבר הציגו כללים שאתם מתכוונים ליישם, שחשוב לכם לעמוד בהם.

לסיכום, ההורים הם הסוכנים העיקריים בהתפתחות הילדים ויכולים לסייע באירועים מלחיצים ולצמצם השלכות על הילדים. חוסן משפחתי מושג דרך תקשורת מיטבית בין חברי המשפחה. הורות יעילה תורמת לרווחת ההורה והילד, מטיבה ומהווה קרקע יציבה לחוסן.

פרופ' דורית ארם, ראש המעבדה לחקר הגיל הרך, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב ובוגרת בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, מציגה את מודל מחומש ההורות בזמן חירום בוובינר ייעודי להורים לרגל המצב, *שנערך מטעם ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב*