כששואלים את עפרה כמה ילדים יש לה, התשובה מבחינתה ברורה

כ-7,000 ילדים מוצאים מדי שנה מבתיהם ומועברים לפנימיות רווחה בישראל. חלקם מגיעים לאחר שנים של הזנחה, אלימות או חוסר יציבות משפחתית. לפי עמותת "ילדים בסיכוי", כ-20% מהילדים בפנימיות הם חסרי עורף משפחתי לחלוטין, ולכן נשארים בפנימייה גם בסופי שבוע, בחגים ובחופשות מבית הספר.

בעמותה מספרים כי בשנים האחרונות קשה יותר למצוא משפחות מלוות. יוקר המחיה, המלחמה והעומס הרגשי שחוות לא מעט משפחות בישראל מצמצמים את מספר הבתים שמוכנים לפתוח את דלתם לילדים ובני נוער מהפנימיות. למרות זאת, בארגון מדגישים כי גם ליווי חלקי יכול לשנות חיים.

זה בדיוק מה שקרה לש', צעירה שהוצאה מביתה בגיל צעיר ועברה בין מסגרות שונות. לדבריה של עפרה מוזס, שליוותה אותה במשך השנים האחרונות עם בעלה נתי, ש' התקשתה בתחילה לתת אמון במבוגרים ולהרגיש שייכת.

"החלום שלי היה לקחת ילד אומנה אחרי השחרור מהצבא", מספרת עפרה, קצינת קבע לשעבר בדרגת סגן-אלוף במילואים. "התחלתי לעבוד עם נערות בכפר נוער, ושם נחשפתי לעולם הזה. שמענו על ש', נערה ללא עורף משפחתי, והתחלנו תהליך ליווי".

באותה תקופה היו לבני הזוג ארבע בנות. התאומות היו בנות תשע, ושתי האחיות הגדולות היו בנות 15 ו-16. ש' היתה אז בת 14 והחלה להגיע אליהם לסופי שבוע. "ההתחלה לא היתה פשוטה", מספרת עפרה. "לא קל להיכנס לבית שכבר יש בו חיים, הרגלים ומשפחה מגובשת. היא היתה אוכלת ונכנסת לחדר. בהתחלה היא לא הרגישה חלק מאיתנו". לדבריה, גם שאר בני הבית נדרשו לתהליך הסתגלות. "הקטנות קיבלו אותה מיד. לגדולות היה קשה יותר, ואפשר להבין אותן. בסופי השבוע הרבה מהקשב שלנו הופנה אליה. עם הזמן הן הבינו שזו לא תחרות על אהבה".

עפרה מספרת כי ש' התקשתה להשתלב גם באירועים משפחתיים. "היא לא הרגישה בנוח להגיע לימי הולדת או מפגשים משפחתיים. זה לא נבע מחוסר רצון. פשוט קשה מאוד להרגיש שייכת כשלא גדלת בתוך משפחה יציבה". לדבריה, התמיכה המקצועית של העובדות הסוציאליות הייתה חשובה. "לא הכרתי את העולם הזה לפני כן. לא תמיד הבנתי למה היא פתאום קמה והולכת, או נסגרת. העובדות הסוציאליות החזיקו גם אותנו".

בהמשך, כשהגיעה לגיל 18, החליטה ש' לעבור להתגורר באופן קבוע בבית משפחת מוזס. "היא לא רצתה לחזור למשפחתון שבו גרה", מספרת עפרה. "היא עברה אלינו במהלך כיתה י"ב, סיימה את הלימודים בהצטיינות, והיום היא כבר לוחמת בצה"ל".

לדבריה, הדרך לשם לא הייתה פשוטה. "אני דחפתי אותה לצאת למכינה קדם-צבאית. בהתחלה היה לה קשה מאוד, אבל אחר כך היא אמרה שזה הדבר הכי טוב שקרה לה. היא חלמה להיות לוחמת, ואני אמרתי לה לא להפסיק לחלום".

כששואלים את עפרה כמה ילדים יש לה, התשובה מבחינתה ברורה. "אני אומרת שיש לי חמש בנות". גם יהלי, בתה הבכורה של עפרה, מספרת שהקשר עם ש' שינה את המשפחה כולה. "בהתחלה לא היה פשוט להתרגל למצב החדש", היא אומרת. "אבל היום אני יכולה להגיד שזה הדבר הכי טוב שעשינו. זה להכניס עוד אחות למשפחה ולתת לה תחושה של בית".

התוכנית ״משפחה מלווה״ היא משותפת לעמותת "ילדים בסיכוי" ומשרד הרווחה והביטחון החברתי.

שלומית בירנבוים, מנהלת תחום האגף החוץ־ביתי במשרד הרווחה: "בישראל יש מאות ילדים בפנימיות ללא עורף משפחתי. מיזם 'המשפחות המלוות' של משרד הרווחה ועמותת ילדים בסיכוי מעניק להם בית, שייכות ודמויות משמעותיות לחיים, קשר שמשנה את עולמם של הילדים וגם של המשפחות שמחבקות אותם אל ליבן".

לדברי עדנה גלבוצקי, מנכ"לית עמותת "ילדים בסיכוי", המקרה של ש' אינו חריג. "אנחנו מלווים כיום כ-1,500 ילדים ובני נוער בפנימיות רווחה, ועוד כ-500 צעירים בוגרי פנימיות", היא אומרת. "הם גדלים בלי מבוגר קבוע שיאמין בהם ויהיה שם עבורם".

גלבוצקי מוסיפה כי בימים אלה מחפשת העמותה כ-80 משפחות חדשות, שיארחו ילדים ובני נוער בסופי שבוע, בחגים ובחופשות. "כשילד מרגיש שיש מבוגר שלא מוותר עליו, הכול יכול להשתנות", היא אומרת. "מאחורי כל נער או נערה שנראים אבודים, יש צורך עמוק בשייכות, ביציבות ובבית".

ערב חשיפה יתקיים ב־1.6 בזום. לפרטים והרשמה