דור של הסחות דעת: האם אנחנו לא יודעים כבר איך להתרכז?

אתם יושבים מול חומר לימודי. הספקתם לקרוא שתי פסקאות, ואז הטלפון רוטט. הודעה אחת, הצצה קצרה לאינסטגרם, אולי סרטון מצחיק. כשאתם חוזרים לקריאה, אתם מגלים שאינכם זוכרים בדיוק מה קראתם. כדי להבין מדוע קשה לנו להתעלם מהסחות דעת, כדאי לחזור אלפי שנים לאחור. המוח האנושי התפתח בסביבה שבה זיהוי שינויים היה חיוני להישרדות. רחש פתאומי עשוי היה להעיד על סכנה, ואילו גירוי חדש יכול היה לסמן הזדמנות. לכן, המוח שלנו רגיש במיוחד לחידושים. מחקרים במדעי המוח מראים שחיפוש מידע חדש קשור למערכות המעורבות בסקרנות, במוטיבציה ובתגמול. אנחנו לא רק מבחינים בגירויים חדשים, אנחנו גם נמשכים אליהם.

אלא שהמוח שלנו, שהתפתח לאורך מיליוני שנים, נדרש כיום להתמודד עם סביבה המשתנה בקצב מסחרר. כל גלילה חושפת גירוי חדש, וכל התראה מעוררת ציפייה למידע מעניין או מתגמל. בעוד הטכנולוגיה מאפשרת חשיפה לכמות כמעט בלתי מוגבלת של גירויים, משאבי הקשב שלנו נותרים מוגבלים. המוח נדרש לבחור במה להתמקד וממה להתעלם, ובתחרות הזו יש לטלפון יתרון: הוא מציע גירויים חדשים ותגמולים מיידיים, בעוד שהתגמול שבלמידה דורש בדרך כלל מאמץ והתמדה ומגיע רק בהמשך.

איך זה משפיע על הקשב?

מחקר שפורסם ב-2025 וכלל 71 מחקרים וכמעט 100 אלף משתתפים, מצאה קשר בין שימוש מוגבר בסרטונים קצרים, כמו בטיקטוק וברילס, לבין קשיים בקשב ובשליטה בדחפים. המחקר אינו מוכיח שהסרטונים גורמים לקשיים, ייתכן גם שאנשים המתקשים בוויסות הקשב נוטים לצרוך יותר תכנים כאלה.

עדויות ישירות יותר מגיעות ממחקרים על למידה. מטא אנליזה של 27 ניסויים מבוקרים מצאה שהסחות הקשורות לטלפון הנייד פוגעות בזכירת מיידית, במיוחד במהלך הרצאות. הבנת חומר מורכב דורשת קשב מתמשך, כלומר יכולת לשמור על מיקוד לאורך זמן, וזיכרון עבודה, המאפשר להחזיק מידע ולעבד אותו תוך כדי למידה. כל מעבר להודעה או לסרטון קוטע את רצף העיבוד ומחייב אותנו לשחזר את חוט המחשבה.

עם זאת, ניסוי שפורסם ב-2025 מצא שהגבלת הגישה לאינטרנט דרך הסמארטפון למשך שבועיים שיפרה את ביצועי המשתתפים במטלה שבחנה קשב מתמשך. כלומר, לפחות חלק מקשיי הקשב עשויים להיות מושפעים מהרגלי השימוש שלנו.

חשוב להבחין בין הסחות יום-יומיות לבין הפרעת קשב ו/או היפראקטיביות (ADHD) הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בקשיים מתמשכים הפוגעים בתפקוד ביותר ממסגרת חיים אחת. גם חוסר שינה, מתח ועומס רגשי עלולים לפגוע בקשב, אף ללא הפרעה מאובחנת. קשיים מתמשכים מצדיקים בירור מקצועי ולא בהכרח נובעים משימוש במסכים.

אז איך אפשר ללמוד טוב יותר בעולם מלא הסחות? ראשית, כדאי ליצור מראש תנאים שמצמצמים את התחרות על הקשב. מחקרים מצאו שגם נוכחות הטלפון, ללא שימוש בו, עשויה לצרוך משאבים קוגניטיביים. לכן, מומלץ לתכנן מקטעי למידה המוקדשים למשימה אחת, להרחיק את הטלפון ולהשתיק התראות. אפשר להתחיל במקטעים קצרים ולהאריך אותם בהדרגה. אך למידה עמוקה תלויה לא רק במשך הקשב, אלא גם באופן עיבוד המידע. קריאה או צפייה בסרטון אינן מבטיחות הבנה. למידה משמעותית דורשת קישור לידע קודם, זיהוי קשרים בין רעיונות והסבר במילים שלנו. אסטרטגיה יעילה במיוחד היא שליפה פעילה: לסגור את החומר ולנסות להיזכר במה שלמדנו או לענות על שאלות ללא עזרה. המאמץ להיזכר מחזק את הזיכרון לטווח ארוך.

אפשר גם לגוון את דרכי הלמידה באמצעות פודקאסטים, סרטונים ותרשימים. הגיוון עשוי לעורר עניין, אך אינו מחליף עיבוד מעמיק ומעורבות פעילה בחומר. אפשר גם לרתום את המשיכה הטבעית לחידושים ולתגמולים לטובת הלמידה: לחפש שאלה מסקרנת בנושא הנלמד, להציב יעדי למידה קטנים ולתגמל את עצמנו על השלמתם.

הזכירו לעצמכם גם מדוע אתם לומדים. בעוד שהטלפון מציע תגמולים מיידיים, התגמול שבלמידה מגיע לעתים רק בהמשך. חיבור החומר למטרות ולערכים האישיים שלכם עשוי לחזק את המוטיבציה ולעזור לכם להתמיד במשימה גם כשהיא פחות מעניינת. כמו כן, שינה היא חלק מתהליך הלמידה: היא תומכת בקשב ובגיבוש הזיכרונות. לילה לבן לפני מבחן עלול להשפיע דווקא ביכולות הדרושות להצלחה בו.

בסופו של דבר, ניהול הקשב בעולם הדיגיטלי אינו מסתכם בכוח רצון או בהימנעות ממסכים. הוא דורש בחירה מודעת מתי לצמצם גירויים ומתי להשתמש באפשרויות שהטכנולוגיה מציעה כדי להעמיק את הלמידה.

הכותבת היא מרצה בפקולטה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית אחוה, ופסיכולוגית שיקומית ביחידה לפסיכולוגיה שיקומית במרכז הקליני אקדמי אחוה