מחאת המורים וההורים שבעד - ונגד: "אחוז גבוה מהם נותן שיעורים פרטיים ולא מצהיר על כך"

כאות תמיכה במאבק המורים, אתמול (חמישי) נערכה שביתה חלקית יזומה של הורים בבית הספר כרמים שבירושלים, ולא רק שם. גם בבית ספר אוסישקין שבתל אביב התקיימה אתמול הפגנה מול הסתדרות המורים, במהלכה עשרות רבות של הורים וילדים הביעו תמיכה בשביתת "המורים החולים", על רקע קיצוץ שכר עובדי ההוראה.

במקביל, מדוברות משרד החינוך נמסר היום (ו') כי כלל בתי הספר נפתחו כרגיל, מתוכם שמונה באופן חלקי (לא כל הכיתות). זאת חרף העדויות בשטח לפיהן יש עדיין לא מעט מורים שלא הגיעו ללמד. לדברי יעל נבון, אמא לשני ילדים (10,6) מתל אביב, שהייתה מבין מארגני ההפגנה בבית ספר אוסישקין, קיים פער בין דיווחי משרד החינוך לגבי היקף השביתה, לבין המציאות בשטח: "אצלנו מיום ליום השביתה צברה תאוצה", היא אומרת.

המחאה זכתה לתמיכה רחבה, כשהשאלה העיקרית הייתה לגבי אופן הביצוע ולא לגבי עצם הרעיון. נציגת הנהגת ההורים בבית הספר כרמים, שמספרת על ההתרגשות של הצוות החינוכי מהזדהות ההורים, אומרת כי "היו התלבטויות אם הצעד אפקטיבי. בזום שקיימנו השתתפו עשרות רבות של הורים, למרות שמדובר בבית ספר יחסית קטן. עלו הרבה רעיונות לפעולה ובסוף התקבלה ההחלטה שלא נשלח את הילדים לבית הספר עד השעה 10:00, ואכן בבוקר בית הספר היה ריק מתלמידים".

טרם למחאה, היא אומרת, "הבנו שיש לחצים מאוד כבדים על הצוות החינוכי מצד ההסתדרות, איומים על פיטורים, והחלטנו לפעול". לדבריה, בתי ספר נוספים בירושלים כמו בית הספר הניסויי, תבל ובן גוריון, שוקלים צעדים דומים כאות הזדהות.

"המורים כואבים את השביתה"

אתמול התקיימה בתל אביב בשעה 11:30 הפגנה של עשרות רבות של הורים וילדים מול הסתדרות המורים. נבון, שהייתה מבין מארגני ההפגנה, אומרת כי "מערכת החינוך נמצאת כבר המון זמן בהרעבה, וזה הקש ששבר את גב הגמל". העובדה שהמחאה הגיעה מהשטח ולא מראשי הארגון, לדבריה, תרמה בפועל לתמיכת ההורים במהלך. "הבנו באמת שהגיעו מים עד נפש", היא אומרת.

"יש כאן הישג ציבורי, הבנה של סדר העדיפויות וסולידריות בין הסקטורים, אף אחד לא ירוויח אם יקצצו להם בשכר", היא מסבירה. התחושה בשטח, לדבריה, היא שהמורים הושארו לבד במערכה ("אין מי שייצג אותם ואין מי שיגן עליהם"). תחושה שהובילה להתארגנות מהירה של קבוצת הורים מצפון-מרכז תל אביב, שיזמה את הפגנת התמיכה. "זה מספיק חשוב בעינינו ואנשים הצביעו ברגליים, הגיעו מעל 100 איש. שתי אמהות דיברו ואמרו שזה אחד השיעורים החשובים שהילדים קיבלו במערכת החינוך - אומץ ציבורי וסולידריות".

נבון, שדאגה לשלוח הודעות מחזקות לגננת ולמורה של ילדיה, "שלא יישברו", היא אומרת, מוסיפה כי "אנחנו גאים במורים שלנו ועוד יותר גאים במנהלת שלנו על הגיבוי והתמיכה שלה במורים. זה הוכיח לי שהם אנשי חינוך אמיתיים, ותחושה שאני בידיים טובות".

ההישג הגדול ביותר, מבחינתה, הוא הקואליציה החדשה שנוצרה בין ההורים למורים. "כולנו רוצים חינוך טוב לילדים ועד היום כשהיו שביתות, ההורים היו נגד המורים. אין ספק כי המורים כואבים את השביתה, הם רוצים לחזור. גם אם השביתה הזו תתמסמס, האינטרס המשותף, ההבנה והסולידריות לא הסתיימו ואפשר להסתכל קדימה עם תקווה".

מצד שני: קשה למורים? שיעזבו

לא כל ההורים תומכים במאבק המורים. קולות אחרים מביעים עמדה ביקורתית ונוקבת כלפי השביתה. "אני לא מפסידה ימי עבודה בגלל השביתות, תמיד יש לי פתרון", אומרת אם חד-הורית לשני ילדים מאזור המרכז. "אבל אני רואה הורים אחרים שנאלצים לא לעבוד בגלל שביתות המורים, וזה מקומם אותי".

היא מספרת כי במהלך השבוע האחרון, הגננת של ילדיה לא הגיעה, לא בשל השביתה עצמה אלא בגלל השיבושים במוסדות החינוך בתל אביב, מקום מגוריה, שלא אפשרו לה למצוא פתרון לילדיה שלה. "למורים ולגננות יש מעל 100 ימי חופש בשנה שאינם תואמים את ימי החופש במשק. כל מי שהלך להיות מורה ידע שזה השכר ואלו החופשות, את היתרונות לצד החסרונות, המצב לא משתנה אבל הם תמיד מתלוננים". גם על הטענות על הקושי לעמוד מול כיתת ילדים בימינו, כהצדקת שכר, היא אומרת: "גם לי קשה בעבודה ואני עובדת 40 שעות שבועיות ולא 24. גם כשהשכר שלהם עלה, מבחינת ההורים שום דבר לא השתנה לטובה, לא קיבלנו מערכת חינוך טובה יותר או יותר שעות לימוד עם הילדים".

אחד הדברים שמקוממים אותה במיוחד הוא הדרך שבה נערכת השביתה הנוכחית. "הילדים מודעים לסביבה ויודעים שהמורים משקרים וזה בעיניי לא חינוכי, הם נותנים לילדים להבין שמותר לשקר כשנוח לך". לדבריה, "המשק כולו נפגע בשנים האחרונות והם שובתים רק כי הם יכולים ויודעים שזה לא יפגע בשכרם. אסור לשכוח שאחוז גבוה מהמורים נותן שיעורים פרטיים והם לא מצהירים על כך, במילים אחרות, הם מרוויחים מספיק".

כשהיא נשאלת כיצד לדעתה היה על המורים לפעול כדי להיאבק בגזרות, היא מציעה תחילה מחאות בדרכים שלא פוגעות בילדים, "כי הם משביתים את המשק. לא ייתכן שהם יכעסו על הורים ששולחים ילדים למוסדות החינוך או ייעלבו שהם נחשבים לבייביסיטר, כי הגן יכול להיפתח גם כשהגננת לא נמצאת. אנחנו לא יכולים לא לעבוד כי הם החליטו לשבות". לטענתה, משרד החינוך בכלל צריך להחתים מראש את כל מי שנכנס לתחום ההוראה על כך שאלה התנאים, ושאין אפשרות לשבות. "קשה להם? שיעזבו. אני לא פוסלת לעבור לתחום החינוך".

בינתיים, בבית ספר כרמים שבירושלים, בית ספר קהילתי עם מעורבות הורית גבוהה, מציינת נציגת הנהגת ההורים כי הצוות החינוכי שכן מקבל תמיכה, נרגש ממנה מאוד. כי "הם מרגישים את החיבוק והתמיכה וזה מאוד חיזק אותם", מציינת נציגת ההורים. לדבריה, בתי ספר נוספים בירושלים כמו בית הספר הניסויי, תבל ובן גוריון שוקלים צעדים דומים כאות הזדהות. בתחילת השבוע הבא צפויה התכנסות נוספת לדיון בהמשך המחאה. "אנחנו קוראים לקהילות הורים נוספות בכל רחבי הארץ להצטרף אלינו, האפקט אולי נראה קטן אבל הוא משמעותי".