הלקות שלא מכירים ומשפיעה על הילדים

בעולם הדיגיטלי, שבו הילדים מקלידים יותר משהם כותבים, רווחת ההנחה שהצלחה בלימודים כבר אינה תלויה במיומנות הכתיבה. במערכת החינוך נהוג להתמקד באבחון לקויות קריאה ושפה, ופחות בקשיי כתיבה. אלא שכיום ברור לאנשי המקצוע שללא התפתחות של מיומנות בסיסית זו כבר בגיל הרך, יהיה לילד קשה יותר לרכוש בהמשך יכולות למידה מורכבות.

לא זכור לי שפגשתי ילד עם קשיי כתיבה שלא התקשה גם בלימודים, גם אם היה מחונן. כאשר הכתיבה הופכת לאוטומטית, הילד פנוי לארגן את מחשבותיו, לנסח רעיונות ולהתמודד עם משימות לימודיות מורכבות יותר. בשנת 2012 פורסמה בארצות הברית אסופת מחקרים שבחנה את חשיבות מיומנויות הכתיבה במאה ה-21. אחד המחקרים, של סטפן פוורלי, הצביע על קשר ישיר בין כישורי כתיבה ידנית לבין תפקוד המוח. ד"ר דניאל דומנק, ראש האגודה האמריקאית למנהלי בתי ספר, טען כי הירידה בהוראת כתב היד בעקבות השימוש במקלדת דומה לוויתור על לימוד פעולות חשבון בגלל השימוש במחשבון.

המסקנה אינה להחליף את הוראת הכתיבה בהקלדה, אלא לשלב בין השתיים. שתי המיומנויות חיוניות. ילדים עדיין כותבים שיעורי בית בכתב יד, ומי שמתקשה בכתיבה עלול שלא להספיק להשלים משימות, להסתפק בתשובות חלקיות גם כשהוא יודע את החומר, ולהתקשות בהבעה ובכתיב. ככל שהמטלות נעשות מורכבות יותר, כך גוברים גם התסכול ותחושת הכישלון, שעלולים להשפיע בהמשך גם על בחירת מסלול הלימודים והקריירה.

מחקרים מצביעים על כך שמורים מקדישים כיום פחות זמן להוראת כתב היד, וכי בין רבע לשליש מהתלמידים מתמודדים עם לקות כתיבה. עוד נמצא כי ילדים השולטים בכתיבה ידנית נהנים מאוצר מילים עשיר יותר, יכולת הבעה טובה יותר, איות מדויק יותר והבנת הנקרא גבוהה יותר. הפערים בולטים במיוחד במעבר מכיתה ג' לכיתה ד', כאשר נדרשת הבעה מורכבת יותר.

מתי להתחיל לעקוב אחר התפתחות הכתיבה?

המעקב מתחיל הרבה לפני שהילד לומד לכתוב. פעמים רבות נוכחתי שילדים שנמנעים בגן מפעילויות ציור, יצירה, הדבקה, גואש ומשחקי שולחן מתקשים בהמשך גם בכתיבה. כבר בגן, כשהילד מתנסה לראשונה בכתיבת אותיות ומתקשה בכך, עלולים להופיע תסכול וירידה במוטיבציה. אפשר לזהות סימנים באמצעות ציור חופשי או העתקה, שרטוט של צורות בסיסיות כמו עיגול, משולש, ריבוע ומלבן, כתיבת הספרות 1–10, כתיבת אותיות וספרות בכתב מראה ועוד.

חיה קושניר, מתמחה באבחון, הוראה ופיתוח תוכניות לילדים עם קשיי כתיבה, מסבירה שהתהליך החושי־מוטורי הנדרש לרכישת הכתיבה מתחיל כבר בינקות, עם רכישת סיבולת שרירי הצוואר והרמת הראש. אלה מהווים בסיס ליציבה נכונה, שמאפשרת בהמשך ציור וכתיבה. לדבריה, התפתחות המוטוריקה העדינה נמשכת עד גיל עשר לערך.

גם מודל התפתחות הציור והכתיבה של יונתן שתיל, המופיע בספרו "הפסיכוגרפיה של הילד", מתאר שישה שלבים מהלידה ועד הכניסה לכיתה א'. החל משרבוט מקרי ועד ליכולת לתכנן ציור מורכב המשלב בין עצמים ודמיון. לדבריו, זהו שלב חיוני לקראת הכניסה לבית הספר. המסר של שתיל ושל קושניר דומה: עוד לפני שהילד לומד לכתוב, ניתן לזהות סימנים מוקדמים לקשיים עתידיים ולהתערב בזמן.

איך מזהים לקות כתיבה?

הסימנים בבית הספר בדרך כלל ברורים: במחברת יש יותר מחיקות ופחות מילים, הכתיבה איטית, הילד מתקשה להשלים משימות, מעדיף להקליד משום שהוא מקליד מהר יותר משהוא כותב, ובכיתה ב' עדיין כותב אותיות במהופך.

לקויות כתיבה שונות מקורן נוירולוגי, ובהן דיסגרפיה, דיסלקציה והפרעת קשב וריכוז. לפני שמאבחנים לקות כתיבה חשוב לשלול גורמים אחרים, כמו בעיות ראייה, שמיעה, ויסות חושי, הפרעות שינה או מחסור בברזל.

חשוב גם לבחון את ההיסטוריה ההתפתחותית של הילד: האם היו עיכובים בהרמת הראש, בזחילה, בישיבה או בהליכה, האם קיימים קשיי טונוס שרירים, היפוטוניה או היפרטוניה. כל אלה עלולים להשפיע בהמשך על הכתיבה, הציור ואף על המשחק החופשי.

כיצד מסייעים לילד עם קשיי כתיבה?

לפני הכול חשוב להעביר לילד מסר שאין ציפייה לכתב מושלם. בנוסף, יש לוודא שהוא יושב ליד שולחן וכיסא המותאמים לגובהו.

אפשר לסייע באמצעות כמה דרכים פשוטות:

• לחלק את הכתיבה: ההורה כותב משפט אחד, הילד את הבא אחריו, וכך לסירוגין.
• לבקש מהילד לומר בקול את האות בזמן כתיבתה ולחזק אותו במשוב חיובי.
• לסמן את נקודת ההתחלה של כל אות.
• לתרגל תחילה אותיות שכיחות ואותיות הדומות זו לזו.
• לבצע אימון חושי באמצעות כתיבה באוויר, בחול או על לוח ציור דיגיטלי.
• להתאים את עובי העיפרון ואת סוג העופרת, ולהיעזר באביזרי אחיזה במידת הצורך.
• להשתמש במחברות עם שורות מודגשות או במשבצות כדי להקל על שמירה על שורה ישרה.
• ללמד יצירת רווחים בין אותיות ובין מילים.
• לחזק את שרירי האצבעות באמצעות תרגילים ייעודיים, כמו טיפוס על מקל אכילה סיני.

לקות כתיבה אצל ילדים עם צרכים מיוחדים

אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ההסחות וחוסר הריכוז מקשים על הכתיבה. יש ילדים שאף מפתחים כתב יד לא קריא כדי להסתיר שגיאות כתיב או קושי להתמקד. לעיתים הפרעת הקשב מלווה גם בלקות כתיבה, ולכן חשוב לאבחן ולטפל תחילה בהפרעה המרכזית.

בספריי "מי מפחד מ-ADHD" ו"מי מפחדת מ-ADHD" אני ממליצה לאפשר לילדים המתקשים בכתיבה תהליך למידה הדרגתי ומותאם. למשל, לא לתת ציונים על העבודות הראשונות, לא לפסול עבודה בגלל כתב לא קריא, ולאפשר לילד להמשיך לכתוב באותיות דפוס גם לאחר שחבריו עברו לכתב.

המסר שלי להורים הוא לא להתעקש בכל מחיר. כאשר מדובר במשימות ארוכות ומורכבות, ההקלדה יכולה להיות פתרון מצוין. עם זאת, אין לוותר על הקנייה הדרגתית של כתיבה ידנית וציור. בסופו של דבר, גם אצל ילדים עם צרכים מיוחדים וגם אצל ילדים בהתפתחות טיפוסית, שיפור מיומנות הכתיבה מסייע לארגן מחשבות, לשפר את יכולת ההבעה ולבסס למידה משמעותית יותר. לכן, גם בעידן המקלדת, אין לוותר על המיומנות הזו.