הוד השרון: תלמידי כיתת לקויות למידה נשארו ללא סייעת

ע', אם לתלמידת כיתה י״א ל״ל (לקויות למידה) בבית הספר הדרים בהוד השרון, מתארת תחושת חוסר אונים מאז נודע לה שהעירייה החליטה להסיר את הסייעת מהכיתה. לדבריה, מדובר בהחלטה שפוגעת ישירות ביכולת של בתה ושל חבריה להתמודד עם לימודיהם בשנת הבגרויות, כמו גם בהתפתחותם החברתית והרגשית. "זהו מסר חמור לכלל תלמידי כיתות הל״ל בעיר, הזקוקים לליווי וסיוע כדי למצות את יכולותיהם ולהצליח בבחינות הבגרות", היא אומרת בשיחה עם mako.

לדבריה, כיתת ל״ל בתיכון מקבלת תקציבים מהחינוך המיוחד, ובמשך שנים שובצו סייעות כיתתיות. הסייעת תומכת בתלמידים באמצעות קריאה, כתיבה, ועבודה בקבוצות קטנות, ומאפשרת לכל תלמיד לקבל יחס אישי. "התחלנו את כיתה י׳ עם הסייעת שרה", מספרת ע', "באוגוסט קיבלתי הודעה מהמחנכת שהיא לא תמשיך, כי העירייה החליטה להעביר אותה ליסודי. היא תמיד עבדה בתיכון, וכעת כשהיא בגיל פנסיה גם לה נעשה עוול".

לדבריה, הסייעת העניקה לתלמידי הכיתה תמיכה לימודית ומעטפת רגשית. "הם אומרים שהמחנכת תסתדר ללא סייעת, זה פשוט עוול שנעשה לכל הילדים". הסייעת, היא מספרת, ליוותה את המחזור הקודם עד כיתה י"ב. "דווקא בשנה הכי קשה בתיכון, כשחלק גדול מהבגרויות ומטלות הכיתה מרוכזות בה, זו בדיוק השנה שבה התלמידים זקוקים לתמיכתה. אין סיכוי שהמחנכת תצליח להגיש סיוע לכל הילדים".

ע' מספרת כי לאחר שפנתה לרשות המקומית, נמסר לה כי נעשו קיצוצים בחינוך המיוחד בגנים, ביסודי ובחטיבה, ועל המנהלת למצוא סידור מתאים במקום הסייעת. "יש בעיר רק כיתת י"א אחת של ל"ל, והקיצוץ נפל דווקא עלינו. בסך הכול מדובר במשכורת של כ-3,500 שקל. העירייה והחינוך המיוחד מטילים את האחריות זה על זה. מתישים אותנו במשחק פינג פונג ומקווים שנתייאש, בסוף זה בא על חשבון הילדים".

לדבריה, ההחלטה משפיעה על עתיד לימודיה של בתה וחבריה לכיתה. "הם לא רוצים להגיע לבית הספר ולא ירצו לעשות בגרויות, גם ככה מאוד קשה להם וכל דבר מסיח את דעתם", היא אומרת, "בתי חרדתית, מקיאה לפני מבחנים. וחוששת שלא תתמודד עם הבגרויות. אילו הייתי יודעת שלא תהיה סייעת, הייתי שולחת אותה לכיתת מב"ר אבל עכשיו זה כבר מאוחר מדי". כיתה זו היא עם מסלול בגרות רגיל ובעלת תוכנית לימודים בתיכון המיועדת לתלמידים הזקוקים לתמיכה רגשית, לימודית וחברתית. 

גם אדווה, אם לתלמידה בכיתה, מודאגת מהמצב: "לא ברור למה אין לנו סייעת משום שהכיתות הקטנות אמורות לקבל תקציבים מיוחדים", היא אומרת. לדבריה הסייעת הייתה חיונית עבור תלמידי הכיתה לא רק מבחינה לימודית אלא גם כתמיכה נפשית. "למה לא לתת להם את העזרה הזו? גם ככה קשה. ראש העיר מתגאה שהתיכון הוא המוביל בעיר, אבל במה הוא מתגאה בעצם?".