הורים: מספיק להתערב בכל צעד קטן של הילדים

הורות הליקופטר מוזכרת לראשונה בספרו של פרופסור חיים גינות "בין הורים לבין בני העשרה", שבו צוין מקרה של מתבגר שסיפר כי אימו "מרחפת מעליו כמו הליקופטר". מאז כמחנך, יצא לי להיתקל במאות מקרים של הורי הליקופטר שריחפו מעל לילדים שלהם וניסו לפלס את דרכם של ילדיהם בכל דרך אפשרית, כאילו שהדלק שמניע את הפרופלורים שלהם באמת יהיה שם עבור ילדיהם.

לפני שבע שנים, כשחינכתי את כיתה ט' קיבלתי שיחת טלפון מאמא מודאגת במיוחד שאמרה לי שאין מצב שהילד שלה יהיה בהקבצה החלשה ביותר במתמטיקה מאחר שברור לה שהוא שווה הרבה יותר מזה, והכי חשוב: "יש לך מושג מה זה עושה לדימוי העצמי שלו? זה פשוט יגמור אותו".

הקשבתי לאמא ושתקתי. לא ידעתי אם מדובר בצורך של התלמיד או אולי בצורך שלה, שהרי בכל זאת היא סיפרה שהתלמיד מקבל כבר שנים שיעורי תגבור במתמטיקה. ביקשתי ממנה לעצור רגע ושאלתי אותה אם זה נראה לה הגיוני שהדימוי העצמי של הילד שלה יהיה בנוי על העט של המורה למתמטיקה.

לאחר מכן שאלתי אותה מה בדיוק נראה לה יהיה בהמשך החיים שלו כאשר הוא יקבל סירוב להתקבל ליחידה מובחרת בצה"ל או למשל ירצה ללמוד באוניברסיטה מקצוע יוקרתי וייתקל בתשובה שלילית או אפילו יצא לדייט עם מישהי שהוא ממש ממש ירצה להיות איתה במערכת יחסים ואחרי חצי שנה היא פשוט לא תרצה יותר, מה אז? איך בדיוק הדימוי העצמי שלו אמור לשרוד את האתגרים הללו?

באספת ההורים השנה ביקשתי באופן מאוד ברור מהורי התלמידים שלי: אתם מוזמנים בשמחה לפנות אליי מתי שאתם רוצים. באמת. אבל אני מבקש מכם שכל בעיה שיש לכם, תנו קודם כל לילדים שלכם לנסות ולפנות אליי. הם כבר בכיתה ז' ורק באופן הזה הם יוכלו לפתח את האחריות האישית ולקבל את מסת השריר הזו שתעזור להם לצלוח לבד את המרחב הבית ספרי.

זה שהורי ההליקופטר ממהרים לפנות למורים זו לא בעיה של הילדים שלהם אלא של ההורים, שלא באמת מאמינים שיש בכוח הילדים שלהם להסתדר לבד או לפנות למחנך באופן ישיר. הרצון והכמיהה בהצלחת הילדים ידוע ומוכר, ומאפיין במיוחד את ההורה הישראלי, אולם בכל זאת כדאי שנזכור שמעבר למטרה הקצרה של הכאן ועכשיו, של ה-להעביר את הילד, את התלמיד, להקבצה הכי טובה, רק כי הורה ההליקופטר מכיר מישהו שיוכל ללחוץ על מנהל בית הספר, שילחץ בתורו על רכז השכבה, שילחץ בתורו על המחנך, שיעביר למורה למתמטיקה שהוא ממש חייב לקבל את התלמיד הזה להקבצה שלו. - צריכה לעמוד מולנו המטרה העיקרית והראשית והיא: איך אנחנו מגדלים ילדים ותלמידים עם חוסן מנטלי בריא ועמוד שדרה מפלדה, שיוכלו לעמוד בכל מיני סופות, שיתרגשו ויבואו עליהם, ולא ישפיעו על הדימוי העצמי שלהם.

לצד המטרה קצרת המועד של ההצלחה המיידית, נדמה לי שכדאי לנו לשאול את עצמנו איך מגדלים ילד ותלמיד, שלמרות שהוא בהקבצה נמוכה למשל הוא עדיין מסוגל להסתכל על עצמו במראה ולאהוב את מה שהוא רואה, ולדעת שהוא שווה מיליון דולר. לא פחות. ואת זה אף מורה למתמטיקה או אף ציון לא יוכל לקחת ממנו.

אז הנה מופנית אליכם קריאה מכאן להורי ההליקופטר: אתם מוזמנים לנחות, לכבות את המנוע, להפסיק את תנועת הפרופלורים ולהעביר את המפתחות לילדים שלכם. הם כבר ידעו להתניע את ההליקופטר של עצמם, לפרוש כנפיים ולעוף לעבר היעדים והחלומות שלהם ויודעים מה? הם גם יעשו את זה הרבה יותר טוב ממה שאתם חושבים.