בינה מלאכותית בכיתה: העיר שביטלה ספרים ומחברות לגמרי

מערכת החינוך בנשר מפעילה בשנתיים האחרונות מודל לימוד חדשני, שמבוסס כמעט כולו על מחשבים וכלי בינה מלאכותית. בזמן שמשרד החינוך הכריז לאחרונה כי תוכנית הקיץ לתלמידי כיתות ז'-ט' תשלב לימודי AI בבתי הספר של החופש הגדול, בנשר מציינים כי אצלם המודל כבר פועל באופן קבוע בכיתות ה' וז' בכל בתי הספר בעיר, לאחר שהחלה כפיילוט בבית ספר אחד. בעירייה טוענים כי הלמידה הדיגיטלית שינתה את אופי השיעורים, הגבירה את המעורבות של תלמידים ואפשרה התאמה אישית רחבה יותר לכל ילד.

התוכנית נולדה במסגרת קרן יזמות עירונית, שאפשרה למורים להציע רעיונות חינוכיים ולקבל תקציב ליישומם. אחת ההצעות היתה לשלב כלי בינה מלאכותית בלמידה בכל המקצועות. התוכנית, שנקראה "העולם בכף ידינו", יצאה לדרך עם חלוקת מחשבים ניידים לתלמידים ומעבר ללמידה דיגיטלית מלאה.

גלי כהן, מנהלת אגף החינוך בנשר, מספרת כי המודל התרחב לאחר הצלחת הפיילוט. "ראינו איך הכלים מפתחים את התלמידים ומה אפשר להשיג באמצעות בינה מלאכותית", היא אומרת. "היום כל מערכי השיעור מבוססים על כלים דיגיטליים. אין ספרים ומחברות, הכל נמצא במחשב".

לדבריה, המערכת מאפשרת לכל תלמיד לבחור כיצד ללמוד ולהציג משימות. "יש תלמיד שמעדיף ליצור סרטון ויש תלמידה שבוחרת להכין פודקאסט. הלמידה מותאמת אישית, והמורים פנויים יותר לליווי רגשי ולסיוע פרטני".

לצד ההתלהבות, בעירייה אומרים כי חלק מהמורות חששו מהשינוי, ואחרות אף שקלו לפרוש. "המורה כבר לא עומדת רק מול לוח", אומרת כהן. "היא הופכת למנטורית שמלווה תהליכים אישיים וחברתיים. זה שינוי עמוק בתפיסת התפקיד". גם בקרב התלמידים נרשמה הסתגלות. "פתאום הם צריכים לבחור, לחקור ולעבוד באופן עצמאי".

במערכת החינוך הארצית עוקבים אחרי המהלך, אך עדיין לא מאמצים אותו באופן מלא. כהן מציינת כי קיימים קשיים רגולטוריים סביב עבודה עם כלי בינה מלאכותית בבתי ספר יסודיים. למרות זאת, לדבריה, משרד החינוך מגלה עניין בתוכנית.

במשרד החינוך הדגישו כי לצד המודל המקומי בנשר, פועלת גם תוכנית ארצית בשם "720", שמקדמת למידה מותאמת אישית באמצעות טכנולוגיה ב-28 בתי ספר ברחבי הארץ. משמעות הדבר היא שנשר אינה היחידה שפועלת בכיוון הזה, אף שהיא נחשבת לאחת הרשויות הראשונות שהטמיעו מודל רחב כל כך.

מעיין אוסביאט, מורה לאנגלית, מספרת כי גם אנשי הצוות עברו תהליך הסתגלות ממושך. "אומנם אין מחברות וספרים", היא אומרת. "אך היום אני יכולה לעקוב אחרי התקדמות התלמידים בצורה הרבה יותר מדויקת, לתת משוב בזמן אמת ולהתאים משימות לרמות שונות". לדבריה, הלמידה הדיגיטלית גם מסייעת לתלמידים עם קשיים. "תלמיד שמתקשה בכתיבה יכול להקליד או להאזין לחומר. תלמידים מוצאים אסטרטגיות שעוזרות להם ללמוד".

מישל חיימוב, תלמידת כיתה ח' בעיר, מתארת שינוי משמעותי בחוויית הלימודים שלה. "הציונים שלי עלו והמוטיבציה גדלה", היא מספרת. "במחשב הכול נגיש יותר. אם אני לא מבינה מילה או נושא, אני יכולה לבדוק מיד. גם בגיאומטריה, מקצוע שפעם היה קשה לי, התחלתי ליהנות".

עם זאת, לצד היתרונות, ד"ר אייל בר-חיים, מרצה בכיר לניהול מערכות חינוך באוניברסיטת חיפה, מזכיר מחקר ארוך טווח שנערך בפרו ולא מצא יתרון משמעותי ללמידה מסוג זה. "הטכנולוגיה לבדה אינה פתרון קסם", הוא אומר. "אבל אם היא מאפשרת למורים להקדיש יותר זמן אישי לכל תלמיד, יש לכך פוטנציאל אמיתי".

גם הדיון הציבורי סביב לימודי AI במערכת החינוך הולך ומתרחב. יש שטוענים כי הסתמכות מוגברת על בינה מלאכותית עלולה להשפיע על יכולת החשיבה העצמאית של תלמידים ולהעמיק פערים בין ילדים בעלי אוריינות דיגיטלית גבוהה לבין מי שמתקשים בכך. אחרים מדברים מפני מצב שבו תלמידים יתרגלו לקבל תשובות מיידיות במקום לפתח תהליכי למידה, חקר וחשיבה. במקביל, תומכי המהלך סבורים כי בתי הספר אינם יכולים להתעלם מהמציאות הטכנולוגית החדשה. לדבריהם, תפקיד מערכת החינוך הוא ללמד תלמידים להשתמש בכלים דיגיטליים בצורה אחראית.