"זה אי של שפיות": הניצחון הגדול של ילדי העוטף

בשגרה שבה לא מעט בתי ספר בישראל עדיין מנסים לאסוף את הילדים אחרי המלחמה, יש רגעים נדירים שמצליחים להאיר תקווה. כזה היה רגע הזכייה של כיתה ו׳3 מבית הספר שחר אשכול במועצה האזורית אשכול בעוטף עזה, שקטפה את המקום הראשון בתחרות המתמטיקה הארצית "האולימפימתי 2026". עבור התלמידים, מעבר להישג עצמו, התחרות נעשתה למה שמחנכת הכיתה מגדירה כ"אי של שפיות" בתוך התקופה הזו.

"מדובר בכיתה של ילדים מהקיבוצים והמושבים של המועצה האזורית אשכול, ילדים שחוו את ה-7.10 ואת כל מה שבא אחריו", אומרת המחנכת זואי יאנקוב בשיחה עם mako, "חלקם חזרו רק השנה אחרי פינוי, אחרים כבר בשנה שעברה, אבל כולם מתמודדים עם מציאות שהיא עדיין לא יציבה. בתוך זה אנחנו מנסים לייצר שגרה, לתת להם מקום בטוח ללמוד ולהיות בו". לדבריה, לצד הצוות החינוכי פועלים גם אנשי טיפול ותומכי הוראה. "אנחנו מתמודדים עם הרבה, גם ביום יום, אבל באים לפה כל בוקר עם הרבה מאוד מאמצים להעניק לילדים תחושה של יציבות כמה שרק אפשר. יש פה בבית הספר שכול והוא חלק בלתי נפרד מאיתנו, ויחד עם זה קמים כל בוקר לתקווה חדשה".

התחרות, בהובלת מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, נבנתה סביב דמותו של "מתי המכשף המתמטי", בגילומו של השחקן יובל סגל, ששלח לתלמידים חידות מתמטיות שבועיות. בכל יום ראשון נשלחה חידה חדשה, וביום חמישי פורסם הפתרון לצד סרטון הסבר, כך שנוצרה שגרה קבועה של תחרות שנמשכה מספר חודשים. יותר מ-300 כיתות מכל רחבי הארץ השתתפו, אך רק חמש כיתות הצליחו להעפיל לגמר הארצי שנערך השבוע.

בסיום שלב החידות הבתבר כי הכיתה היא אחת מחמש הכיתות שעלו לגמר. עבור יאנקוב, זה כבר היה הישג משמעותי בפני עצמו. "אמרתי להם שאני גאה בהם עוד לפני הגמר", היא מספרת, "על ההתמדה, על האחריות, על זה שהם לא ויתרו. מבחינתי, עצם העלייה לגמר היא כבר הצלחה גדולה בתוך המציאות הזו".

הרעיון להשתתף בתחרות נולד מתוך רצון לייצר עבור התלמידים חוויית למידה אחרת, כזו שתשלב אתגר וסקרנות בתוך המציאות המורכבת. "זה נעשה חלק מהשגרה שלנו", אומרת יאנקוב. "כל יום ראשון חיכינו לחידה, וביום שני היינו פותרים אותה יחד. זה היה משהו קבוע בתוך כל מה שלא קבוע". לאורך הזמן, היא מספרת שהפעילות הזו הפכה לעוגן עבור הכיתה, כזה שמצליח לייצר רצף למידה בתוך מציאות של מלחמות.

משדר הגמר התקיים בשידור חי בזום, כאשר חמש הכיתות מחוברות ומתחרות בזמן אמת. במהלך המשדר הוצגו חידות שונות, והכיתות נדרשו לענות במהירות ובדיוק כדי לצבור נקודות. בשלב הסופי נשארו שתי כיתות בלבד, שחר אשכול וכיתה מבית ספר ברעננה.

המשימה האחרונה הייתה חידת קוד, שמטרתה לפתוח תיבה ובה הפרס. התלמידים קיבלו רמזים ונדרשו לפענח את הקוד במהירות האפשרית. "ברגע שהיתה לנו תשובה הרמנו אותה", אומרת יאנקוב. "עצרו את השעון, בדקו את הקוד, ואז התיבה נפתחה בשידור. זה היה רגע שבו הבנו שניצחנו". מיד לאחר מכן פרצה בכיתה שמחה גדולה, עם קפיצות, קריאות התרגשות ותחושת סיפוק.

״זו היתה שמחה אמיתית של ילדים שעבדו קשה לאורך זמן", היא אומרת. "לא רק על הניצחון, אלא על כל הדרך שהם עשו כדי להגיע לשם. התמדנו, לא פספסנו שום חידה והגיע לנו לנצח ולזכות באולימפימתי הראשון של מטח", אומר סיוון, תלמיד בכיתה. "התאמצנו לאורך כל הדרך, עבדנו בצוות ומרגש שזכינו", מוסיף גבע. "האמנו בעצמנו והתמדנו ובזכות כל אלה הצלחנו לנצח", אומר עמית ודניאל מוסיפה: "לא פספסנו אף חידה ופתרנו אפילו במהלך הטיול השנתי שלנו. מאוד משמח שניצחנו".

לדברי יאנקוב, מעבר להישג עצמו, התהליך כולו משקף משהו רחב יותר. "זה מראה שגם בתוך תקופה מורכבת, עם רצון והתמדה, אפשר להגיע להישגים. יש כאן מסר של תקווה. ידענו ימים מאוד מורכבים ואנחנו כל יום קמים בתקווה ובאים ועושים את ההכי טוב שאפשר, ומשדרים לילדים כמה שרק אפשר חוסן. עצם העובדה שכל כך הרבה בתי ספר השתתפו באתגר מראה על הצורך של כל הילדים במדינה להיות בשפיות וביציבות", היא אומרת, "אני מאוד גאה בילדים שלי ואוהבת אותם אהבה ענקית. על מי שהם ומה שהם, ועל הדרך שלנו. על כל מה שהם עברו ועדיין עוברים ואנחנו לא נשברים. אנחנו מרימים ראש ובאים כל בוקר עם ראש מורם ותקווה לטוב".

"הזכייה של תלמידי 'שחר אשכול' מרגשת אותי עמוקות", אומרת אירית טויטו, מנכ"לית מטח. "היכולת שלהם למצוא בתחרות ה'אולימפימתי' מרחב של שפיות ויצירה בלב המלחמה, היא המהות של העבודה שלנו במטח: להעניק לילדי ישראל כלים לצמוח, להתחבר ולהצטיין, כנגד כל הסיכויים".