"הבעיה הכי גדולה של המורים היא ההורים"
מעמד המורה מצוי כיום במשבר חריף, הנובע לא רק מתנאי שכר ירודים אלא בעיקר מהידרדרות היחס מצד ההורים. ההתערבות הגוברת של הורים – לעיתים תוך כדי השפלה פומבית – מערערת את הסמכות החינוכית ומשפיעה ישירות בילדים עצמם. הגיע הזמן להגיד: כבוד הדדי הוא תנאי הכרחי לחינוך טוב לילדים שלכם

בואו נודה על האמת: מעבר לעניין הקיצוץ בשכר, נראה שכל מורה יסכים עם העובדה שכבר מזמן מעמד המורה לא היה כל כך מאתגר כמו בתקופה הנוכחית. מן המפורסמות שמורים אף פעם לא הרוויחו יותר מדי. עורכי דין, רואי חשבון ובעלי מקצועות חופשיים תמיד השאירו להם אבק. ובכל זאת פעם למורה היתה הערכה גדולה יותר, ובטח מצד ההורים שראו והכירו בו כדמות ששותפה להם באופן משמעותי בעיצוב תפיסת עולמם החינוכית של ילדיהם.
בעבר מורים היו במערכת מעל 30 ו-40 שנה. היום הזמן הזה נחשב נצח, בעיקר מהסיבה הפשוטה שיא לא רק החלפת מקומות העבודה שמאפיינת את העידן החדש: החזית עם ההורים.
לפני כמה שנים כשהודעתי לאמא אחת שאני הולך להשהות את הבת שלה, תלמידה שלי, כי כך המנהל ביקש, היא ענתה לי בלי להתבלבל: "אני רוצה לראות אותו משהה את הבת שלי... תגיד לי שאם הוא יעשה את זה אני אישית מגיעה אליו ואדאג שהוא יעוף מבית הספר". ככה, במילים האלו.
אתם הבנתם את זה? כלומר, ההורים שולחים את הילדים שלהם לבית הספר בשביל שיקבלו חינוך, אך ברגע שהמורים עושים צעד שלא מוצא חן בעיניהם הם כבר ידאגו להגיד להם מה הם חושבים על זה.
היה לי קולגה שראיתי אותו פעם מגיע לבית הספר בבוקר עם מבט עצוב בעיניים. לא הבנתי מה קרה. כששאלתי לסיבת מצב רוחו העגום הסביר לי שאתמול היתה לו שיחה נוקשה מאוד עם אמא שפשוט לא הפסיקה לצרוח עליו. "נו", ניסיתי לעודד אותו: "זה לא באמת משהו שאנחנו לא מכירים". "כן", הוא ענה לי, "אבל הבן שלה, תלמיד שלי, הקשיב לכל השיחה. אתה קולט? איך אני אמור להגיע הבוקר וללמד אותו ושתהיה לי סמכות עליו אם אתמול הוא ראה איך אמא שלו מתייחסת אליי בצורה נבזית שכזו?".
אתמול חבר שלי סיפר לי איך שהוא היה בקבוצת הווטסאפ של אחד מהילדים שלו ואחת האימהות לא אהבה את ההתנהלות של מחנכת הכיתה. בלי יותר מידי כבוד היא הציפה את הנושא בקבוצת ההווסטאפ לפני כל ההורים, העלתה את המחנכת על שולחן הניתוחים, וערכה לה משפט שדה בלי שתהיה בכלל אפשרות הוגנת למחנכת להשמיע את הדעה שלה או לספר מה באמת הלך בכיתה - שהרי כל האינפורמציה של האמא הגיעה אליה מבתה בת ה-11. מה שנקרא, מאוד בוגרת. כל זה כמובן לא עניין את ההורים האחרים שמצידם הפעילו את ועד הכיתה שהגיע למנהלת, שקראה למורה לבירור שגרם לה להיכנס למגננה ולהסביר מדוע היא נהגה באופן שהיא נהגה, משל היא עומדת בפני חבר הנאמנים של החברה שמורכב כולו מילדות בנות 11 ומהוריהם.
מההתנהגות של ההורים ניכר שתפיסת עולמם מניחה שהמחנכת של ילדיהם נמצאת בהתגוששות מתמדת מולם במקום להבין שהם בעצם נמצאים באותו צד של הספינה החינוכית שנושאת את ילדיהם.
בכל פעם שאני נתקל כמחנך בהתנגדות מצד הורים, תרחיש שקורה בעיקר כשאני מעביר ביקורת על ילדיהם, אני שב ומדגיש את העובדה הפשוטה שהצלחת ילדיהם היא הצלחתי, ושאל לנו לשכוח שבסופו של דבר האינטרס שלנו הוא לגמרי משותף, ושאני לא נגדם אלא בעדם. ברגע שההורים השתכנעו בכך אזי השיחה מקבלת תפנית אחרת לגמרי וחלק גדול מן המחיצות הוסרו.
מצד שני, על המחנכים לדעת שבשנתם הראשונה עם הכיתה ובטח במחצית הראשונה, כדאי להם למעט בבקשה מן ההורים בסגנון "תסמכו עליי", כי האמת היא שאין שום סיבה שהם יסמכו על המחנך של בנם כל עוד הוא טרם הוכיח את עצמו. כמחנכים עלינו לזכור שאמון הוא קודם כל דבר נרכש, ובכדי שנהיה ראויים לו מצד ההורים, אנחנו צריכים לעבוד קשה ולתת להם את התחושה הטובה שיש קברניט לכיתה.
בגזרת ההורים אסור להם לשכוח כלל יסודי וחשוב ביותר: בכל פעם שהם ייחשפו את ילדיהם לביקורת על המחנכים שלהם, הם בעצם פוגעים ישירות בילדיהם וביכולת ההובלה של המחנכים את ילדיהם בשדה החינוכי.
אף אחד לא מבקש מההורים להסכים עם המחנכים, אך בוודאי שיש דרך וצורה איך להגיש את הביקורת, ואין לימוד גדול יותר לילדים מלקבל דוגמא מההורים שלהם, שגם אם הם בעד ביקורת שיפוטית בונה, ראוי לה להגיע בצורה מכבדת.
יש הורים שמבחינתם כל משוב או ביקורת על ילדיהם היא באופן ישיר ביקורת על החינוך שלהם וכנגזרת מכך הם ישר נכנסים למגננה. שכן מי אוהב לשמוע ביקורת? הורים אלו שוכחים שבעצם אחת ממטרות בית הספר היא גם להזכיר לתלמיד שיש עולם בחוץ עם חוקים וכללים, וכל עוד הוריו בחרו לו את המסגרת החינוכית הזו על פני החינוך הביתי, כדאי וראוי לתת לצוות החינוכי לעשות את מלאכתו.
אז נכון, אף אחד הוא לא מלאך וברור שיש טעויות, וצוותי ההוראה הם לא AI: יש להם רגשות ומניעים ואינטרסים. הכל נכון. ובכל זאת יש הורים שמעדיפים משום מה להעביר את הביקורת שלהם על המורה בקבוצת הווטסאפ במקום לכבד ולפנות אליו. ודווקא בימים אלו כדאי שנזכור שלפי היהדות ימי ספירת העומר מסוגלים לחשבון נפש בין אדם לחברו.
כהמשך לכך כדאי לכל ההורים להבין שלפני שהילדים שלהם מצטיינים במתמטיקה, אנגלית ורובוטיקה – כדאי שילמדו להיות בני אדם עם ערכים ומידות, להביט במראה ולוודא שהם משמשים להם דוגמא טובה: היו אתם השינוי שאתם רוצים לראות בעולם.
גם אם מדובר במורים של הילדים שלכם.