איך חשיפה לחדשות ולרשתות משפיעה על ילדים?

מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי ילדים שנחשפים לחדשות טראומטיות עלולים לפתח תסמינים של חרדה, קשיי שינה, עצבנות מוגברת, ואף תסמינים פיזיים כמו כאבי בטן וראש. במקרים מסוימים, החשיפה הממושכת עלולה להוביל להתפתחות דפוסי חשיבה שליליים, נטייה להימנעות חברתית ואף לירידה בהישגים הלימודיים.

מחקר עדכני בנושא מצא כי זמן המסך מעלה את הסיכון למצוקה נפשית, דיכאון וירידה באיכות השינה אצל ילדים ובני נוער. "דרך המסכים, ילדים נחשפים לא רק לתוכן חדשותי, אלא גם לתגובות נלוות מהסביבה הקרובה, להבעת רגשות ולעיתים גם לפרשנויות קיצוניות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות האובייקטיבית", מסביר איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון ודוקטורנט באוניברסיטת בר אילן. "כל אלה מעצימים את תחושת חוסר היציבות, הבלבול והפחד, במיוחד כשבגילים צעירים לילדים אין עדיין מספיק כלים קוגניטיביים ורגשיים, כדי לעבד את שטף המידע ולסנן ממנו את מה שאינו מהימן. בנוסף, לרשתות החברתיות יש השפעה ייחודית: הן יוצרות סוג של תחושת דחיפות, פחד מהחמצה (FOMO), ולעיתים גם לחץ חברתי לשתף ולהגיב. כל אלו יוצרים עומס משמעותי על המוח, מה שעלול לפגוע ברמות הקשב והריכוז ולהוביל לתופעות של לחץ וחרדה".

מה קורה במוח של ילד במצבי סטרס?

חשיפה חוזרת לחדשות שליליות מפעילה את מערכת הסטרס במוח – מערכת אוטונומית שנועדה להגן עלינו בזמני סכנה, אך כאשר היא מופעלת שוב ושוב ללא הפוגה, היא עלולה לפגוע ולשחוק את המוח הן מבחינה מבנית והן מבחינה תפקודית. "אזורים במוח שאחראים על זיכרון, למידה וקשב, כמו ההיפוקמפוס, רגישים במיוחד להשפעת הפרשה מוגברת של קורטיזול – הורמון הלחץ", אומר עניאל. "כתוצאה מכך, ילדים עלולים לחוות קושי בריכוז, ירידה ביכולת לזכור מידע חדש, ולעיתים גם קושי להירדם או להרגיש שלווים ורגועים. סטרס מתמשך בילדות לא רק פוגע בתפקוד היומיומי, אלא עלול גם להשפיע בטווח הארוך על מבנה המוח ועל היכולת הרגשית והקוגניטיבית בבגרות. זאת הסיבה שחשוב מאוד להיות ערים ולשים לב לאיזה תוכן הילדים נחשפים ובאיזו תדירות, וכן לספק להם סביבה תומכת, יציבה ומרגיעה ככל האפשר".

האם יש גם יתרונות לחשיפה מבוקרת?

על אף ההשלכות השליליות, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שצריכה מושכלת של תוכן, ובפרט כאשר היא מלווה בהסבר ותיווך של מבוגר, יכולה גם להעצים. "חשיפה לחדשות, כאשר היא נעשית בצורה מבוקרת, יכולה ללמד ילדים על העולם, לפתח חשיבה ביקורתית, ואפילו לחזק את תחושת השייכות והמעורבות החברתית", מדגיש עניאל. "הבעיה מתחילה כשהילד נשאר לבד עם המסך, בלי הסברים, ללא בקרה ובלי יכולת לעבד את המידע באופן מהימן ומושכל".

כיצד להגן על הילדים ולחזק אותם?

אז מה יכולים ההורים לעשות כדי להגן על ילדיהם מהשפעות שליליות, ולמנף את התקופה הזו לצמיחה ולחיזוק המוח? עניאל מציע 5 דרכים מעשיות.

היו נוכחים ותיזמו שיח פתוח: נוכחות הורית פעילה היא אחד הגורמים החשובים ביותר בהפחתת השפעות הסטרס על הילדים. מומלץ להיות עם הילדים, ליזום שיחה על המצב ולספק הסברים פשוטים וברורים. שיח כזה עשוי להעניק תחושת ביטחון, לסייע לילדים לעבד את המידע רגשית בצורה מאוזנת יותר וכן לארגן אותו בזיכרון. בהקשר לכך, מומלץ מצד אחד לא לעוות להם את המציאות או לשנות אותה, ומצד שני לא תמיד לחשוף להם את כל האמת בחלק מן המקרים. בנוסף, מומלץ להקפיד לסיים שיחות עם הילדים בכלל ובהתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה בפרט, בנימה חיובית ואופטימית ככל שניתן.

הגבילו זמן מסך ובחרו תכנים מתאימים: חשיפה ממושכת למסכים, ובעיקר לתכנים שליליים או מלחיצים, עלולה להפעיל שוב ושוב את מנגנוני הסטרס והחרדה במוח ולפגוע ביכולת הריכוז והלמידה. בהקשר לכך, חשוב לקבוע מראש זמנים מוגדרים לשימוש במסכים, לבחור תכנים שמתאימים לגיל הילדים ולוודא שהמידע המועבר ברור, מבוקר ומותאם לעולמם.

שמרו על שגרה יומית ופעילות גופנית: שגרה ברורה, לצד פעילות גופנית קבועה, תורמת לאיזון המוחי והרגשי של הילד. פעילות גופנית תומכת בבריאות המוח לאורך זמן, משפרת את מצב הרוח ותורמת ליכולת הלמידה והזיכרון. בנוסף, משחקי חשיבה, תחביבים ופעילויות יצירתיות חשובים גם כן לשמירה על תחושת יציבות וביטחון בקרב ילדים ונוער.

עודדו שיח רגשי והבעה עצמית: חשוב לאפשר לילדים לדבר על רגשותיהם השליליים בפתיחות. עידוד שיח רגשי מסייע בפיתוח כישורי ויסות רגשי (אחד מהתפקודים הניהוליים החשובים של המוח), מחזק את תחושת המסוגלות ומאפשר למוח לעבד חוויות בצורה מאורגנת ובריאה יותר. ככלל, ילדים שמדברים על רגשותיהם בפתיחות, מצליחים להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ.

שמשו דוגמה אישית: ניתן לומר כי הילדים לומדים מהתנהגות ההורים לעיתים יותר מכפי שניתן להעריך בכלל כיצד להתנהג, ובפרט כיצד להתמודד עם מצבי לחץ וחוסר ודאות. שמירה על קור רוח, ניהול שגרה יציבה והפגנת גישה חיובית תורמים לתחושת הביטחון של הילד וגורמים לו להרגיש שהמצב בשליטה. בהקשר לכך, לשפת הדיבור שההורים בוחרים להשתמש בה בחיי היומיום, יש השפעה על האופן שבו הילדים לומדים להתבטא, להביע רגשות ולהתמודד עם מצבי לחץ. לשפת דיבור מקדמת עשויה להיות השפעה משמעותית על חיווט המוח מחדש ועל האופן שבו זיכרונות חדשים נשמרים ומיוצגים בטווח הארוך. בהקשר לכך, חשוב לבחור להשתמש במילים שמייצגות לילדים סביבה תומכת, יציבה וחזקה יותר. לדוגמא, לעיתים נכון לומר "נקווה ונעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לשפר את המצב" או במקום להשתמש בביטויים כמו "התקופה הזאת היא קטסטרופה" או "סוף העולם", "התקופה הזאת מאתגרת מאוד, אנחנו צריכים למצוא פתרון".

שיח מקדם מסוג זה ודוגמה אישית חיובית, עשויים לסייע לילדים לפתח חוסן רגשי וקוגניטיבי, להרגיש שמחים ובטוחים יותר, וכן לאפשר להם להתמודד טוב יותר עם אתגרים מורכבים בהווה ובעתיד.