אחרי שעלו מאתיופיה בגיל 17: הנערים שמתגייסים לצה"ל

כשאברה נגוסה נחת בנתב"ג בשנת 2021 עם אמו ושני אחיו, הוא היה כמעט בן 17. חברו, וואבי מולונך, הגיע שנה אחריו עם הוריו ואחותו. שניהם עזבו מאחור את החיים באתיופיה ולקחו איתם חלום - להגיע לישראל, אלא שמהרגע הראשון הם הבינו שהדרך להשתלבות מלאה בחברה הישראלית תהיה רצופה באתגרים.

כפר הנוער הדתי-טכנולוגי בן יקיר בכפר הרא"ה שבעמק חפר ותוכנית "הזנק 17" של הסוכנות היהודית, שנולדה מאפס עם כיתות מאובזרות במיוחד וצוות חינוכי חדש, נכנסו לתמונה. "הגעתי עם אמא שלי לראות את הפנימייה והחלטתי להישאר", מספר נגוסה. "המקום היה שקט, האנשים טובים. האתגר הכי גדול היה השפה. לקח זמן עד שהצלחתי לדבר עם אנשים. התחלתי באנגלית והיום אני כבר מדבר עברית טוב. תגיד אתה, איך העברית שלי?"

נגוסה שמע על התוכנית, שפועלת בשיתוף עם תוכנית "תכלס" של חיל האוויר והמנהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, דרך מרכז הקליטה בצפת, שם נקלטה משפחתו לאחר שעלו. מולונך הגיע בעקבות המלצה של מדריך במרכז הקליטה בקריית ים. "בהתחלה רציתי ללכת לכפר אחר", הוא אומר, "אבל כששמעתי על התוכנית הבנתי שזה המקום בשבילי. באתיופיה כמעט לא למדתי כי בית הספר היה רחוק מהבית שלי. כאן בפעם הראשונה קיבלתי את כל מה שהייתי צריך".

שלוש שנים השקעה – ותעודת בגרות ביד

התוכנית של הסוכנות היהודית הציבה מטרה ברורה: לתת לנערים עולים בני 17 ומעלה הזדמנות אמיתית להשלים פערים, ללמוד ולבנות עתיד בישראל. "אנחנו רק למדנו – הכל היה מוכן בשבילנו", מספר מולונך. "אם מישהו היה צריך עזרה, תמיד היה מדריך או מורה בסביבה".

לדברי מוטי אדואן, מנכ"ל כפר הנוער בן יקיר של הסוכנות היהודית, המטרות בתוכנית ברורות: "שילוב חברתי, השלמת פערים לימודיים והכוונה להמשך – בין אם לצבא ובין אם ללימודים מתקדמים. לצד הלימודים אנחנו משקיעים גם בטיפול רגשי, כי לא פעם הילדים נושאים באחריות כבדה כלפי משפחותיהם וצריכים לגשר בין שני עולמות. התוכנית מעניקה להם בית, מעטפת רגשית ולימודית, ומסלול שמוביל לעתיד אמיתי יחד עם ליווי צמוד".

הרציונל מאחורי התוכנית, הוא מוסיף, נועד "למנוע נשירה של בני נוער שעלו לארץ בגיל מאוחר. אנחנו משלבים אותם בתוכנית בליווי צמוד של חיל האוויר". וההישגים מרשימים: נגוסה, מולונך ועוד 12 חברים מהתוכנית מסיימים עם תעודת בגרות מלאה – נתון יוצא דופן לצעירים שעלו בגיל מאוחר. לדברי אדואן, "ארבעה נוספים ממשיכים ללימודי הנדסאים". עכשיו, כמו כל ישראלי ובזמן מלחמה, הם מחכים לשלב הבא – להתגייס לצה"ל.

"זה מתחיל כאן, אבל נוגע בחברה הישראלית כולה"

ב-2 בספטמבר יעלו 14 הבוגרים על האוטובוס לבקו"ם, לתוכנית יוקרתית בחיל האוויר שבסיומה הם ישרתו בתחומי טכנולוגיה ואווירונאוטיקה בטייסות ברמת דוד, חצור ותל נוף. ההכנות לגיוס כללו היכרות מעמיקה עם השירות הצפוי; החניכים ביקרו פעמיים בבסיס שבו הם עתידים לשרת, הכירו את התפקידים לעומק ופגשו את המפקדים. "אפילו עלינו על מדים", אומר נגוסה נרגש.

"עכשיו אני רק מחכה לגיוס. בזמן המלחמה בצפון היה קשה מאוד – והגיוס שלי עכשיו הוא הניצחון", הוא ממשיך. מולונך מתבונן לאחור בגאווה ואומר על חברו: "עשינו את אותו מסלול. הוא בחר לא להמשיך ללמוד, אני בחרתי שכן. היום אני עם בגרות מלאה בדרך לחיל האוויר. זה שינה לי את החיים". למי שמתכוון לעלות לארץ, במיוחד בגיל מאוחר, יש לו טיפ: "תבואו ללמוד בפרויקטים שמציעים לכם, תיקחו את ההזדמנויות ותהיו תלמידים טובים".

אלוף (במיל') דורון אלמוג, יו"ר הסוכנות היהודית: "כל נער שעולה לישראל ונדרש להתחיל הכל מחדש הוא סיפור גבורה אנושי. בזכות תוכניות כמו 'הזנק 17' אנחנו רואים איך חלום יהודי בן אלפי שנים הופך למציאות – לא רק בעלייה ארצה, אלא גם בהשתלבות, בהישגים לימודיים ובתרומה למדינה. הצעירים הללו הם דור העתיד של העם היהודי, והם נושאים כבר היום באחריות על כתפיהם ללמוד, להתגייס ולהוביל. אנחנו גאים בהם ואוהבים אותם. הם, במעשיהם, מייצגים את התקווה".

בני לוין, יו"ר הדירקטוריון של כפר בן יקיר: "כל נער שמגיע לכפר הנוער בן יקיר הוא עולם ומלואו, עם סיפור חיים ייחודי, אתגרים וחלומות. תוכנית 'הזנק 17' היא לא רק מסגרת חינוכית, היא חלק מתפיסת הרצף של הכפר: ליווי שמתחיל בקליטה, ממשיך בהשלמת לימודים ותעודת בגרות, ומגיע עד לשירות משמעותי בצה"ל והשתלבות בחיים האזרחיים. זהו מודל ייחודי של קליטה אינטגרטיבית שמעניק לנערים תחושת שייכות אמיתית, גאווה וכלים להשתלב בחברה הישראלית בביטחון. השינוי מתחיל כאן בכפר, אבל נוגע גם במשפחות, בקהילה ובחברה הישראלית כולה".