מה עושים בבית עם ילדים עם הפרעת קשב?

בימים אלו, כאשר השגרה משתנה, הלילות קצרים והמסגרות סגורות, אתם, ההורים, הופכים לעוגן המרכזי של הבית. תקופת מלחמה וחוסר ודאות עלולות להקשות על ההתנהלות היומיומית, ובמיוחד כאשר בבית יש ילדים עם הפרעת קשב או קשיים התפתחותיים.

חשוב לזכור כי להתאמת הסביבה האנושית והפיזית יש תרומה ליכולת של הילד להתמודד עם האתגרים. הילדים מרגישים היטב את הלך הרוח בבית - את המתח, הדאגה וגם את תחושת הביטחון שאתם מצליחים לייצר עבורם. נסו, בתוך כל העומס, להקדיש לעצמכם רגעים קטנים של נשימה: שיחה עם חבר, מקלחת שקטה, כמה דקות עם קפה. גם חמש דקות של הפוגה יכולות לעשות שינוי. במקביל, השתדלו להשתמש בשפה חיובית בבית - חיזוקים והעצמה הם המפתח לגיוס מוטיבציה פנימית אצל ילדים.

הילדים זקוקים לתחושת מסגרת גם בימים של חוסר ודאות. כדאי להתמקד בדברים החשובים בלבד ולנסות לוותר על אלו שאינם חיוניים. ואולי הכי חשוב - תנו לעצמכם ציון עובר. אתם לא צריכים להיות הורים מושלמים, ילדים צריכים הורים נוכחים.

כמה דרכים שיכולות להקל על ההתמודדות בבית:

להסביר ולשתף: חשוב להסביר לילד מראש את חשיבות השמירה על מגבלות הבטיחות והשהייה במרחב מוגן. לצד זאת, חשוב להכיר בקושי של ילד עם הפרעת קשב להתמודד בתנאים הנוכחיים, ולחזק אותו על נכונותו לשתף פעולה.

קרבה רגשית: חיבוקים, דגדוגים, קריאה משותפת וישיבה קרובה - כל אלו יכולים להרגיע מאוד. חשוב לומר לילדים שאתם שם בשבילם. גם אם אתם עצמכם חוששים או מוטרדים, שיתוף כזה מאפשר לילדים להבין שהם לא לבד בתחושות שלהם.

שילוב בין חופש לגבולות: מומלץ להחליט יחד עם הילד על סדר יום מוסכם לתקופה זו: שעת קימה, זמן פעילות, ארוחות, משחק, זמן מסך ושעת שינה. אפשר להכין לוח פעילות יומי או שבועי ולתגמל את הילד בחיזוק חיובי על עמידה בו. לוח זמנים גמיש אך צפוי יכול להפחית מתח ולעזור בהתארגנות. חשוב להכין את הילד מראש למעברים בין פעילויות - למשל, להודיע שבעוד כמה דקות עוברים לפעילות הבאה. אפשר גם לכתוב יחד לוח יומי על דף או לוח מחיק: השכמה, פעילות, אוכל, זמן מסך, פעילות שקטה ושינה. עם ילדים צעירים מומלץ להוסיף ציורים או תמונות.

שעות מסך: כן, במידה. בתקופה כזו אפשר להרפות מעט בנושא זמן המסך, כל עוד הילדים משלבים גם פעילויות נוספות. אפשר לבחור "זמן מסך איכותי" כמו סרט משפחתי, תכנים מותאמים לילדים, פודקאסטים או משחקים אינטראקטיביים עם הורה או אח. כדי להקל על סיום הפעילות אפשר להשתמש בטיימר שמגדיר מראש את משך זמן המסך.

פעילויות ומשימות בבית: כדאי לתכנן מראש פעילויות שאפשר לעשות בבית או במרחב המוגן: הכנת עוגה, ציור לסבא וסבתא, קריאת ספרים, משחקי קופסה, פאזלים או לגו. גם בישול קל יחד, כמו הכנת פיתות, עוגיות או חיתוך פירות לצלחת צבעונית, יכול להיות פעילות מהנה. אפשר גם ליצור מחומרים זמינים בבית: גלילי נייר, קרטונים או בדים ישנים. רעיון נוסף הוא להכין יחד "קופסת משימות" מקרטון ובה פתקים עם רעיונות לפעילויות שונות. בנוסף, אפשר לתת לילד תפקיד קטן שמחזק תחושת מסוגלות, למשל להביא משחקים למרחב המוגן או להכין חטיף קטן לכל בני המשפחה.

פעילות גופנית חשובה במיוחד: מומלץ להקפיד על פעילות גופנית יומיומית. קפיצה בטרמפולינה, ריקוד עם סרטוני מוזיקה, מסלול מכשולים ביתי משמיכות וכיסאות או קפיצות על קו דמיוני - כל אלו יכולים לעזור לפרוק אנרגיה.

שמירה על קשר חברתי: ככל שמתאפשר ובהתאם להנחיות, כדאי לעודד מפגשים עם ילדים מהבניין או לשמור על קשר דרך שיחות טלפון ומשחקים מקוונים במינון מוגדר.

שינה, אור שמש ותזונה: נסו להימנע ככל האפשר מהיפוך יום ולילה ולהקפיד על שעת שינה קבועה. מומלץ גם להיחשף לפחות שעה ביום לאור השמש - במרפסת, בחצר או ביציאה קצרה ליד הבית. בנוסף, חשוב לשמור ככל האפשר על תזונה מסודרת הכוללת שלוש ארוחות עיקריות ושתי ארוחות ביניים.

טיפול תרופתי: גם בתקופה זו חשוב להמשיך להקפיד על נטילת הטיפול התרופתי שהותאם לילדים. במידת הצורך אפשר להתייעץ עם הרופא המטפל.

בסופו של דבר, גם בתוך חוסר הוודאות - הדברים הקטנים בבית יכולים לעשות הבדל גדול. נוכחות, קרבה ושגרה בסיסית מעניקות לילדים תחושת ביטחון.

הכותבת היא מרפאה בעיסוק, מנהלת מרפאת קשב ופעלתנות יתר במרכז שניידר לרפואת ילדים