מאז המלחמה: אחד מכל שני בני נוער בסיכון חווה אלימות

שנים של הסלמות ביטחוניות, מלחמה וחוסר ודאות מתמשך משפיעים באופן עמוק על בני הנוער בישראל. לפי הדו"ח השנתי של עמותת עלם, שהוגש היום (א') לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ההסלמה הביטחונית בשנים האחרונות, ובעיקר מאז ה-7.10, שינתה את תמונת הסיכון: אם בעבר מוקד הדאגה היה בעיקר מצוקה נפשית ושימוש בחומרים ממכרים, כיום האלימות הפכה לתופעה הבולטת ביותר בחייהם של לא מעט צעירים.

הדו"ח, המתבסס על עבודת העמותה עם כ-15 אלף בני נוער בסיכון במהלך השנה האחרונה ועל מדגם של יותר מ-3,100 משיבים, מציג תמונת מצב קשה: אחד מכל שני מבני הנוער שפגשו צוותי עלם השנה נחשף לפחות לסוג אחד של אלימות, ומתוכם רבים חשופים למספר סוגי אלימות במקביל.

גם השימוש בחומרים ממכרים נמצא בעלייה: 66% מבני הנוער שפגשה עלם דיווחו על שימוש באלכוהול, לעומת 45% בשנה שעברה – עלייה של 21%. במקביל, 45% דיווחו על שימוש בסמים אסורים, עלייה של 19% לעומת השנה הקודמת. יותר מ-40% מהמשיבים דיווחו על תחושות של בדידות, דיכאון וחרדה, כשאצל נערות הנתון מגיע לכ-63%. מהדו"ח עולה עוד פער מגדרי בולט: כ-45% מהנערות דיווחו על מצוקה רגשית, לעומת 21% בלבד מהנערים, וכן נערות דיווחו פי 4 יותר על פגיעה עצמית ופי 3 יותר על הפרעות אכילה בהשוואה לבנים.

לצד אלה, הדו"ח מצביע על עלייה דרמטית של 135% באלימות ברשת ועלייה משמעותית באלימות בתוך הבית. במקביל נרשמו כ-10,000 פניות של בני נוער למערך הסיוע הדיגיטלי של עלם.

עוד עולה כי האלימות כמעט אף פעם אינה עומדת בפני עצמה: כ-40% מבני הנוער שנפגשו עם צוותי עלם היו חשופים לשלושה עד ארבעה סוגי אלימות שונים במקביל – פיזית, מילולית, מינית, ברשת ובמסגרות שונות. בעמותה מציינים כי האלימות אינה עוד תופעה שמאפיינת רק קבוצות קצה, אלא מציאות שפוגשת לא מעט בני נוער ברחבי החברה הישראלית, ומגיעה כמעט תמיד עם בדידות, דיכאון, חרדה, פגיעה עצמית, שימוש באלכוהול ובסמים וקשיי השתלבות במסגרות.

הדו"ח גם משווה בין שני מבצעים ביטחוניים אחרונים – "עם כלביא" ו"שאגת הארי" – ומוצא דפוס עקבי של החמרה: עלייה של 70% בדיווחים על פגיעה עצמית, עלייה של 30% בחרדה ועלייה של 21% בשימוש בחומרים. הנתונים, שנאספו בתחילת 2026, מלמדים כי ההשפעה של האירועים הביטחוניים אינה חולפת עם סיום הלחימה אלא מצטברת ומעמיקה עם כל סבב נוסף.

אחד הנתונים הבולטים ביותר בדו"ח מתייחס לבני נוער שחוו אובדן: אצלם שיעור המחשבות או ההתנהגויות האובדניות עומד על 45%, לעומת 12% בלבד אצל בני נוער שלא חוו אובדן – פער של פי 3.7. גם שיעור הפגיעות העצמיות גבוה משמעותית אצל קבוצה זו.

מעבר לנתוני המצוקה, הדו"ח מדגיש כי בראש ובראשונה בני הנוער מבקשים יציבות ונוכחות של מבוגרים משמעותיים: כמעט מחצית דיווחו כי הם זקוקים לשגרה ולמסגרת, 40% ציינו צורך במבוגר משמעותי בחייהם, 46% דיווחו על שעמום וחוסר מעש, כ-40% חווים בדידות ו-37% מתמודדים עם חרדה. בעלם מסבירים כי הנתונים מלמדים על שחיקה של גורמי ההגנה המסורתיים – השגרה, המסגרות, המבוגרים המשמעותיים והקהילה.

הדו"ח אף מצביע גם על טשטוש הגבול בין נוער "נורמטיבי" לנוער "בסיכון": כ-60% מהנוער הנורמטיבי מדווחים על טלטלה עמוקה וערעור בתחושת הביטחון האישי, וכ-6% נוספים נמצאים בקצה הרצף ומייצגים סיכון אקוטי. בעלם טוענים כי בעקבות כך הסיכון "הפך לנחלת הכלל", ולכן נדרשת מערכת טיפולית רחבה שאינה מסתפקת בטיפול ב"נוער קצה" בלבד.

"השנה אנחנו כבר לא מדברים רק על מצוקה, אלא על הסלמה. יותר ממחצית מבני ובנות הנוער שפגשנו נחשפו לאלימות, ו-53% נחשפו לאלימות מחוץ לבית. האלימות כבר אינה תופעה שולית או נקודתית, אלא חלק מהיומיום של בני נוער רבים", אומרת מנכ"לית עמותת עלם, טלי ארז. "בשטח אנחנו פוגשים בני נוער שחיים בין חרדה, בדידות וניתוק, לצד כעס שמתורגם לעיתים להתנהגויות אלימות. אחרי שנים של משברים ואי-ודאות, זו כבר אינה מציאות של קבוצות קצה בלבד, אלא מציאות שפוגשת כמעט כל בית בישראל. כשנער מרגיש שהוא צריך להסתובב עם סכין או גז מדמיע בכיס כדי להגן על עצמו, זו כבר לא רק בעיה שלו, זו שאלה על החברה שאנחנו הופכים להיות. לכן נדרשת פעולה לאומית ובין-מגזרית, שרואה את בני ובנות הנוער ואת מכלול הצרכים שלהם".

נשיא המדינה יצחק הרצוג מסר כי "הנתונים הקשים העולים מדו"ח עלם אינם רק תמונת מצב – הם מבחן לחברה הישראלית. האופן שבו נבחר לראות את בני ובנות הנוער המתמודדים עם מצוקה, והנכונות שלנו להושיט להם יד בזמן, יעצבו את דמותה של המדינה בשנים הבאות. אסור לנו להשלים עם מציאות שבה אלימות, בדידות וייאוש הופכים לחלק משגרת חייהם של צעירים". הרצוג הוסיף כי הוא קורא ל"חברה הישראלית כולה – המדינה, הרשויות המקומיות, מערכות החינוך והרווחה, ארגוני החברה האזרחית וכל אחד ואחת מאיתנו – להתגייס ולהבטיח שכל נער ונערה ידעו שהם אינם לבד".

יו"ר עמותת עלם, הרב שי פירון, אמר כי "דו"ח עלם משקף מציאות שאי אפשר להתעלם ממנה. כארגון הפועל בחזית עם בני נוער במצבי סיכון, אנו מזהים מגמות מדאיגות המחייבות תגובה מערכתית רחבה. עלם פועלת יום יום למען הנוער בסיכון, אך אין די במענה נקודתי".

אחד המסרים המרכזיים של הדו"ח הוא שהגבול בין בני נוער "נורמטיביים" לבין בני נוער במצבי סיכון הולך ומיטשטש, כך שכיום הסיכון כבר אינו מאפיין רק קבוצות שוליים. בעלם קוראים להרחיב את מערך הסיוע, לחזק את המסגרות בקהילה ולהנגיש טיפול רגשי לכלל בני הנוער בישראל.