"ילדים בצפון חווים הפרעות שינה, סיוטים ופחד להתרחק מההורים"

מבצע "שאגת הארי" מביא עמו החמרה במצבם הנפשי של ילדים בצפון הארץ, כך עולה מדיווחי מרכזי החוסן. אנשי מקצוע מציינים כי ילדים, שלכאורה הסתגלו למציאות החירום, מציגים כעת סימני מצוקה מחודשים. הנתונים מצביעים על מאות פניות לעזרה נפשית ועל אלפי משתתפים בפעילויות חוסן.

מרכז משאבים, הפועל בקו העימות הצפוני לאורך הגבול עם לבנון וסוריה, מדווח כי מאז תחילת המבצע התקבלו 328 פניות לעזרה נפשית ראשונית. בנוסף, נרשמו מעל 200 פניות לטיפול פרטני וכ-5,000 משתתפים בסדנאות חוסן.

הדר גלס כהן ממרכז משאבים, דרמה-תרפיסטית ופסיכותרפיסטית קוגניטיבית-התנהגותית, מתארת את התסמינים המרכזיים: "זה בא לידי ביטוי בהפרעות שינה, סיוטים ופחד גדול להתרחק מההורים. אנחנו רואים ירידה בריכוז, הסתגרות וקושי בתפקוד". לדבריה, אחד הסימנים הוא חוסר אמון של ילדים בהוריהם כאשר הם מנסים להרגיע אותם.

כהן מדגישה את החשיבות בהכרה בפחד: "אם ילד אומר שהוא פוחד, חשוב לומר לו שזה באמת מפחיד. לא לבטל את התחושה אלא לתת לה לגיטימציה". היא מוסיפה כי שיתוף הילד במציאת פתרונות מחזק אותו, כמו במקרה של ילד שבחר לעזור לאחרים ולשוחח עם סבו וסבתו. לדבריה, שגרה היא מרכיב מרכזי בהתמודדות: יש להקפיד על ארוחות מסודרות, החלפת בגדים בבוקר והפחתת חשיפה לחדשות. "חשוב להסביר להם את המצב בצורה פשוטה, בהתאם לגילם", היא אומרת.

שחר הבר, מנהלת מקצועית של מענים טיפוליים במרכזי החוסן בגליל, מציינת כי דפוסי ההתמודדות של הילדים משתנים לאורך זמן. "בתחילה ראינו תגובות לפינוי, אחר כך הסתגלות, וכעת החמרה בתסמינים", היא מסבירה. לדבריה, ניכרות תגובות רגרסיביות כמו חזרה להרטבת לילה או שימוש במוצץ, לצד תסמינים גופניים כגון כאבי ראש וכאבי בטן. הבר מוסיפה כי גם ההורים מתמודדים עם עומס רגשי כבד: "מצד אחד יש להם ניסיון, מצד שני שחיקה ועייפות. כשהביטחון שלהם מתערער, גם הביטחון של הילדים מושפע". היא מדגישה כי התגובות הן נורמליות. בין ההמלצות המרכזיות: לעצור מדי פעם ולהקדיש זמן להקשבה, לא רק לתפעול היומיומי. משחק ודמיון, לדבריה, מסייעים לילדים לעבד את המציאות. "גם ילדים בוגרים עושים זאת", היא אומרת.

במקביל לפעילות הטיפולית, יוזמות קהילתיות מנסות להקל על הילדים באמצעות פעילויות הפגה. מפעילים ואמנים מגיעים למקלטים ולמרחבים מוגנים, ומפעילים ילדים באמצעות מוזיקה, משחקים ויצירה. נאור צוברי, אמן קצב הפועל עם ילדים, מספר כי הוא מגיע עם כלי נגינה ומחלק חוברות צביעה. "הילדים מזהים שיש אירוע מוזיקלי, לפעמים הם מחקים אזעקות, ויש גם חשש שלא ישמעו אזעקה אמיתית, אך הם רוצים להשתחרר", הוא אומר.

גם רון יעקב, מפעיל ילדים המכונה "רון בלון", מקיים פעילויות במקלטים ובבנייני מגורים. "הפעילויות שונות מימי הולדת. אין ילד מרכזי, אלא דגש על חוויה קבוצתית", הוא מספר. לדבריו, המפגשים מתחילים בשיחה עם הילדים על ההתמודדות שלהם, ולעיתים הם מדברים על העייפות שלהם. הפעילות כוללת קסמים, ג'אגלינג ובלונים, אך גם מרחב לשיתוף רגשי. "הילדים יוצרים מהאזעקות משחק. זו דרך להתמודד", אומר יעקב. אנשי המקצוע מדגישים כי למרות העלייה בתסמינים, בחלק גדול מהמקרים מדובר בתגובות זמניות. עם זאת, כאשר המצוקה נמשכת לאורך זמן ואינה נרגעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי.

מוקד משרד העלייה והקליטה: טלפון: 2994*

קווי הסיוע והייעוץ של משאבים:

04-6900603 עברית

04-7702650 רוסית

04-7702649 ערבית

04-7702651 אנגלית