מרגישים שאתם לא מכירים את בני הנוער שלכם?

להיות הורה לבני נוער זה בין היתר לתהות עם עצמך: ככה אני גידלתי אותם? אלו הערכים שהם ספגו בבית שלי? ממתי הם נהיו כאלה שלא רואים אף אחד חוץ מאת עצמם ואת הצרכים שלהם? זה אומר להרגיש לא פעם רלוונטי פחות, לראות איך החברים תופסים את המקום המרכזי שפעם היה שייך רק לי. אני הייתי הכל עבורו ועכשיו פחות. אלה חלק מכאבי הגדילה שאנחנו עוברים כהורים במסע ההתבגרות שלהם.

ההיפרדות שלהם מאיתנו, מאבקי הכוח, חיפוש אחר עצמאות ובעיקר אחר הזהות שלהם, הם חלקים הכרחיים שמתבגרים צריכים לחוות מבחינה התפתחותית. זה הטבע שקורא להם לעשות זאת. הם לא יבואו ויגידו לנו, "אמא, בשביל שאני אמצא את עצמי ואבין מי אני, אנחנו חייבים להיות לא את. זו הסיבה שאנחנו רגע מזלזלים בך, ומבטלים את כל מה שאת אומרת. אל תיפגעי, אנחנו אוהבים אותך".

במקום זה הם יגלגלו עיניים, יסבירו לך עד כמה את לא מבינה כלום ושהם לא רוצים לדבר איתך על זה. הם ילכו לחדר, יסתגרו, יצעקו, פחות ישתפו ויתעצבנו על כל מבט עיניים דואג. פעם כשהם היו בני שנתיים ו"התפרקו" לנו, היינו יכולים למצוא בזה חינניות וחמלה. עכשיו כשהם מתבגרים, התפרצויות הזעם שלהם הרבה פחות חינניות. ועם זאת, הבסיס הוא תמיד אנחנו, אנחנו היבשה שאפשר לחזור אליה בזמן סערה. ולכן רצוי לראות אותם גם מעבר להתנהגות שלהם, למופע החיצוני שהם מציגים לנו.

כל מה שהכנסתם ל"תיק" - קיים

הם גדלו בבית שלנו, ספגו את כל הערכים ותפיסות העולם שלנו והכניסו אותם ל"תיק" חייהם. הכל שם, שום דבר לא נעלם. הם רק לרגע משתמשים בכלים אחרים, בודקים איך זה להם להיות מישהו אחר, וכל פעם הם מדייקים את עצמם במסע שלהם. והבסיס הוא תמיד אנחנו, כל מה שנתַנו. וחשוב שנצליח גם לראות מעבר להתנהגות שלהם, למופע החיצוני, גם את כל מה שעוד ניתן להם. אנחנו העוגן, אנחנו היבשה שאפשר לחזור אליה בזמן סערה, גם כדי להיזכר מי הם.

לפעמים המופע החיצוני שלהם מבלבל אותנו. הם מספרים לנו שהם כבר לא צריכים אותנו ואנחנו מתבלבלים ומאמינים להם. האמת היא, שהם כן צריכים אותנו, הם פשוט צריכים שנעדכן גרסה ושנהיה שם עבורם רק בצורה אחרת.

אז הנה כמה רעיונות שאפשר לעשות בשביל להתקרב לבני הנוער שלכם:

שלחו להם וואטסאפים קצרים ויצירתיים: שלחו הודעה שכל מטרתה היא למסור: חשבתי עליך, אני אוהבת אותך. "ראיתי פוסט מצחיק וחשבתי עליך,", או "איך עובר היום?" או "אני שרופה עליך" – מסר כזה מראה שאתם חושבים עליהם, מבלי ללחוץ לשיחה. אל תתבלבלו. הם לא תמיד יענו את התשובה שאתם רוצים לקבל, זה לא אומר שזה לא נכנס להם ללב.

פנקו אותם: שימו להם פחית שהם אוהבים במקפיא קצת לפני שהם חוזרים, שתהיה להם קרה ובטמפרטורה המדויקת. שמתם לב שהקרם שלה או הדאורדורנט שלו עומד להסתיים? קנו לפני שיבקשו. הדליקו להם דוד ביום קר, חממו להם את המגבת במייבש שתהיה חמה. אם הם מסתגרים בחדר, תכניסו להם פתק קטן בפתח הדלת שיעלה להם חיוך. תדפקו על הדלת ותגידו שהכנתם להם את השייק, הקפה או השוקו שהם הכי אוהבים ותשאלו מה הסיכוי שהם יצאו קצת החוצה? תכינו להם את המאכל האהוב עליהם. תגידו להם, הפעם אני מפנה את המדיח במקומך. שימו לב, מדובר בפינוק מדי פעם ולא במתן שירותים מיותרים.

נשכו שפתיים: גם ככה מתבגרים מפרשים חלק מהגירויים הניטרליים כעוינות. והנה כל משפט, כל מבט שלנו יכול להתפרש אצלם כאילו אנחנו תוקפים אותם. לכן עוד יותר, אנחנו צריכים לנשוך שפתיים ועל מה שלא חשוב לא להעביר ביקורת.

בקשו במקום להתלונן: אנחנו לא תמיד שמים לב, אבל לפעמים קשה לשמוע אותנו כשאנחנו רק משגרים הוראות לביצוע ומתלוננים עוד ועוד ועוד. אף אחד לא רוצה להיות בקרבת אדם שכל הזמן מבקר ומתלונן. השורה התחתונה יכולה להיות אותה שורה תחתונה, הדרך היא זו שעושה את כל ההבדל. אז במקום להתלונן "שוב פעם?", "מתי כבר תעשי?" תגידו "יש מצב שאת עושה?", "יש מצב שאתה מביא?".

הקשיבו: הקשבה פעילה גם בזמנים הפחות נוחים. כשמתבגר פונה אליכם במטרה לדבר זה רגע יקר שאסור לפספס. אז גם אם זה ברגע לא הכי מתאים כמו למשל מאוחר בלילה, נסו להתפנות ולהקשיב. אלו בדרך כלל הרגעים שבהם הם מרגישים הכי פתוחים לשתף. הקשבה פעילה זה אומר שאתם כל הזמן שואלים עוד ועוד שאלות סקרניות. בלי שיפוטיות ופרשנות, בלי לתת עצות. עוד שאלה ועוד שאלה שהתשובה עליה פותחת עוד שאלה.

צאו לדייט עם המתבגר/ת: הזמינו אותם לבחור בילוי משותף יחד. סרט, מסעדה, טיול, ים. זה משדר להם מסרים חשובים - שאתם רוצים להיות איתם, שאתם מכבדים את הבחירות שלהם ואת הרצונות שלהם. הקפידו שמטרת הדייט זה לא תהיה חקירה, מטרתו היא פשוט להיות יחד. לחוות יחד, לצחוק יחד, לבקש רשות להיכנס לעולמם. ליהנות יחד.

בקשו כרטיס כניסה לעולם שלהם: התעניינו במה שקורה בעולם שלהם. תנו להם להסביר לכם על משחק מחשב שהם אוהבים, על קבוצת ספורט שהם אוהדים, או על סדרה שהם צופים בה. אחרי מי הם עוקבים בטיקטוק, איזה טרנד הם אוהבים. זה נותן להם להרגיש שאתם רואים אותם ואת העולם שלהם ללא ביקורת.

תראו אותם בעיניים טובות: אולי כל הרגישות, הנדיבות, העשייה, האחריות והיוזמה לא מגיעים בבית, אבל הם מופיעים במקומות אחרים כמו בתנועה, מול החברים, בבית ספר, שם רק משבחים אותם. שבחו אותם גם אתם. תראו את המקומות שהם כן גם אם זה לא מולכם.

הקרבה שהמתבגרים מחפשים אינה תמיד מילולית. לעיתים היא מתבטאת בנוכחות שקטה, במבט אוהד, או בהזדמנות בלתי מתוכננת לדבר. המשימה שלנו היא להיות שם עבורם, בצורה שמתאימה לגילם, תוך מתן כבוד לעצמאותם המתפתחת.

הכותבת היא אמא לחמישה, מדריכה ומלווה הורים להורות נינוחה, מטפלת רגשית באמצעות פסיכותרפיה ממוקדת לילדים ומתבגרים, M.A בחינוך עם התמחות בלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. בעלת קבוצת הוואטסאפ "מדברים מתבגרים" וקבוצת "מעשה בהורות" (להורים עם ילדים צעירים) – להצטרפות לקבוצה לחצו כאן