"בילדות הבנתי כמה אומץ זה דורש לעצור חרם"

חרמות ובריונות בבתי ספר מטופלים בדרך כלל דרך הנהלות, מורים והורים, אך כוכבי הרשת עופר בן-שבת ומאור הרוש בחרו בגישה אחרת. השניים, שמוכרים לילדים מתוכניות כמו "הצחוקייה", פונים ישירות לילדים עצמם. עם יותר מ-120 מיליון צפיות בערוץ היוטיוב שלהם, הם החליטו לתרגם את ההשפעה החברתית שלהם לפעולה.

כבר כמה שנים שהשניים הם כתובת עבור ילדים שחווים חרם. הם הקימו בית ספר למשחק לילדים שמטרתו חיזוק הביטחון העצמי והכישורים החברתיים. התלמידים לומדים עמידה מול קהל, ביטוי מילולי, יצירתיות ויזמות, לצד פיתוח אינטראקציות חברתיות. עכשיו הם משיקים מיזם חדש: רשת שגרירי נוער נגד חרמות. במסגרת היוזמה הם פועלים בערים שונות ומכשירים בני נוער לזהות מקרי בריונות ולהגיב אליהם בזמן אמת. המטרה היא ליצור קבוצות תלמידים שמובילות שינוי מתוך הכיתה עצמה.

"כבר מתחילת הדרך נושאים חברתיים היו חלק מאיתנו", אומר מאור בשיחה עם mako. לדבריו, החיבור התחיל בתיאטרון חברתי באשדוד ובהמשך בנח"ל קהילתי. "שם הבנו עד כמה אפשר להשפיע דרך יצירה וקהילה". "הציעו לנו קמפיין חוצות, אבל רצינו תהליך אמיתי ולא רק סלוגן", מוסיף עופר. "עיריית פתח תקווה הייתה הראשונה שהצטרפה". לדבריו, העבודה נעשית מול אגפי חינוך ברשויות ומותאמת לצרכים המקומיים.

המודל מבוסס על זיהוי תלמידים עם השפעה חברתית. "אנחנו בוחרים מנהיגים טבעיים מכל כיתה", מסביר מאור. "הם לומדים לזהות ילד מוחרם בזמן אמת ולהגיב מיד. לפעמים זה קורה עוד לפני שהמורה או ההורה יודעים".

היוזמות משתנות מעיר לעיר. באור יהודה, למשל, התמקדו בהתמודדות עם חרמות בתקופות שבהן אין מסגרת לימודית, כמו החופש הגדול, שם הם הפיקו קליפ עירוני בהשתתפות מאות תלמידים, הורים ומורים, שנועד להעביר מסר של הפיכת שיימינג לפעולה חיובית. ברמת השרון, לעומת זאת, ערכו אודישנים ובחרו קבוצת ילדים שהפכו ל"משפיענים חברתיים", שמייצרים תכנים נגד חרמות ומפיצים אותם ברשתות. לדבריהם, הרעיון המרכזי הוא להפוך ילדים מצופים לפעילים. "במקום למכור קוד קופון, מוכרים ערכים", אומר עופר. הילדים משתתפים ביצירת סרטונים, פודקאסטים וחומרי לימוד, שמוטמעים בהמשך במערכי שיעור בבתי הספר.

למרות העיסוק בנושא, השניים אינם מגדירים עצמם כנפגעי חרם בילדותם. "היינו הילדים המצחיקים של הכיתה", מספר עופר, אך נזכר במקרה שבו ניסה להתערב בחרם שחוו תלמידים אחרים. "הבנתי אז כמה קשה לשבור חרם וכמה אומץ זה דורש", הוא אומר, ומציין כי החוויה הזו השפיעה על פיתוח המיזם.

מאור מוסיף כי המטרה היא לשנות את מודל ה"מקובלות" אצל ילדים. "אנחנו רוצים להראות שלהיות חברתי זה מה שעושה אותך חזק". לדבריו, חלק מהפעילות מתמקדת גם בהגדרת כללי חברות ובהקניית שפה רגשית כדי למנוע חרמות עוד לפני שהם מתחילים.

במקביל לפעילות בבתי ספר, השניים מקבלים פניות אישיות מהורים וילדים. הם מספרים על מקרים שבהם הגיעו לימי הולדת של ילדים שסבלו מבריונות או הפיקו מופעים מותאמים לילדים עם צרכים מיוחדים. "ראינו עד כמה פעולה קטנה יכולה לשנות מעמד חברתי של ילד", אומר עופר.

השניים גם הם הורים בעצמם, ומודים שההורות חידדה את הרגישות שלהם לנושא. למאור שלושה ילדים ולעופר שניים. "כשאתה הורה כל ילד שפונה אליך מרגיש כמו הילד שלך", אומר מאור, ועופר מוסיף "זה דור חכם ועמוק. כשנותנים להם כלים, הם יכולים להוביל שינוי אמיתי".

החזון, הם אומרים, הוא להרחיב את המיזם לרמה ארצית ולהמשיך להפוך ילדים לשגרירי שינוי. "המטרה שלנו היא לא רק למנוע חרמות, אלא לבנות דור שיודע להיות חבר טוב ולהוביל מציאות חברתית טובה יותר".