מה עדיף: קללות במשחק כדורסל או רובלוקס בסלון?

אתמול הלכתי עם הבן המתבגר שלי למשחק של הפועל ירושלים בהיכל הפיס "ארנה". מדובר בחוויה מרשימה למדי, בטח אם אתה עומד ביציע האולטראס עם כל האוהדים המוטרפים. שתי תופעות משכו לי את העין: הראשונה, היו באולם המון נערים בגילי העשרה ששרו, רקדו ועודדו. והשנייה, שהיו גם הרבה מאוד ילדים צעירים מאוד. אבל ממש. כיתות ב' ו-ג'. האמת שלא כל כך הבנתי איפה ההורים שלהם אבל מסתבר שעל כל כמה כאלו, היה הורה מלווה שהשגיח.

שאלתי את עצמי: האם זו באמת חוויה חינוכית ראויה לילדים האלו? לשמוע קללות וגידופים וכל מיני איחולים לבביים? עמד לידי הורה שנראה לי באזור ה-40 לחייו, ולידו הילדים הקטנים שלו. שאלתי אותו, אחרי שהקדמתי שאני ממש לא בא לבקר אותו או משהו: "לא איכפת לך שהילדים הקטנים שלך סופגים את כל האווירה הזו של הקללות?".

הוא הסתכל אליי, חייך וענה לי: "תגיד, מה אתה חושב עדיף? שהוא ישב בבית שעות על שעות כמו בטטה וישחק ב'רולבוקס?' אתה יודע מה ההשלכות של המשחק הזה? אתה חושב שההורים יודעים את ההשלכות של המשחק הזה? וגם אלו שיודעים, נראה לך שהם עושים עם זה משהו או שהם פשוט חיים באיזה דיסוננס וממשיכים להיות עסוקים בטרדות היומימיות של אתגרי החיים שלהם?".

חשבתי על מה שהוא אמר לי ורציתי להאמין שההורים שמעדיפים שהילדים שלהם יהיו במשחק, עושים זאת אחרי שהם בעצם החליטו ללכת על הרע במיעוטו: מצד אחד משחק כדורסל שמלווה גם בקללות שלא תמיד מתאימות לנערים ומתבגרים, שלא לומר לילדים, ומצד שני, משחק שההשפעות ההרסניות שלו על נפשו של הילד והצמיחה האישיותיות שלו נראות כמו זוועה דיגיטלית אמיתית.

אז החלטתי ללמוד על הנושא והנה כמה מהמסקנות הראשיות לגבי השפעות הרובלוקס: רובלוקס היא פלטפורמה פופולרית אך מעוררת דאגה בשל כמה נושאים מרכזיים: חשיפה לתכנים לא הולמים (מיניים ואלימים) במשחקים שאינם מנוהלים כראוי, סכנות מצד משתמשים זרים (פדופיליה ובריונות), סיכון גבוה להתמכרות בשל עיצוב ממכר, וכן לחץ חברתי לבזבז כסף אמיתי על מטבע וירטואלי.

להלן הנקודות העיקריות שהצ'אט סיכם בתמציתיות:

• חשיפה לתכנים לא הולמים: קיימים משחקים המכילים תוכן מיני (כגון "משחקי קונדו") או אלימות קשה שאינם עוברים סינון אוטומטי, במיוחד במשחקים פרטיים או לא מקוטלגים.
• סכנות בטיחות ופרטיות: פלטפורמה פתוחה המאפשרת התכתבות עם זרים, מה שעלול להוביל לשיחות פוגעניות או מסוכנות, כולל פגיעה בקטינים.
• התמכרות: המשחק מעוצב באופן ממכר שגורם לילדים לרצות לשחק בו ללא הפסקה, מה שעלול לפגוע בשגרת יומם.
• לחץ כלכלי: המשחק מעודד רכישת "רובאקס" בכסף אמיתי כדי לקנות שדרוגים, בגדים ואביזרים, מה שיוצר לחץ חברתי ותסכול.
• בקרת הורים מוגבלת: קשה לעקוב אחר כל המשחקים שהילדים נחשפים אליהם, שכן חלק גדול מהם נוצרים על ידי משתמשים עצמאיים.

אחרי שקראתי את זה התחלתי להבין מדוע בעצם הבילוי של משחק כדורסל ב"ארנה" נראה בעצם כחוויה לא כל כך גרועה, גם כזו שכוללת אי אלו קללות. כי, בואו, ברור שאין הורה שלא היה רוצה שהילדים שלו ישבו במצב של שוקו ומרשמלו בבית וישחקו במשחקי קופסה תוך כדי שגיליונות של "עיניים" וה"נשיונל גאוגרפיק" נושרים מחיקם.

ובכל זאת אנחנו לא חיים בלה לה לנד ולכן השאלה כאן היא לא להחליט בין הפתרון הרצוי למצוי, אלא יותר איך לא לחשוף את הילדים והמתבגרים שלנו לכמה שיותר נזקים עקב השימוש במסכים. במקרים האלו, נדרשת כמו בשאר המקרים בחיים: המון משאבים של שכל ישר. מאוד פשוט.

אז מה אפשר לעשות? פשוט להסביר לילדים ולמתבגרים שלנו את ההשלכות של הרולבוקס. לפורר ולתווך להם את המידע הזה. שיבינו בעצמם שזה שאנחנו אוסרים עליהם לשחק בפלטפורמה הרעילה הזו, זה לא כי אנחנו רעים, אלא כי אנחנו באמת רוצים למנוע מהם להרוס את עצמם ובהתפתחות האישיותית שלהם.

בסופו של דבר, יש סיבה מדוע משחקי המחשב הללו כל כך ממכרים: כי ישבו פסיכולוגים ומתכנתים ואנשים שרוצים להרוויח הרבה כסף על חשבון החיים שלהם וחשבו ותכנתו מודל מסוים שיגרום להם לחזור למשחקים האלו שוב ושוב ושוב. או אם תרצו בקיצור: אולי יש כל מיני גורמים רעים שרוצים לעשות קופה על חשבון החיים של הילדים שלכם ולשווק להם את כל הרעל הדחוס של משחקי המחשב האלו בעטיפות נוצצות ויפות.

אבל הבריאות הנפשית של הילדים שלכם: טוב, בזה תסכימו איתי, לגמרי לא כדאי לשחק.