דמי הכיס הם השיעור הראשון והבסיסי ביותר של ניהול תקציב עצמאי. באמצעות תקציב קבוע זה, אפשר לחנך את הילדים לאחריות ומשמעת עצמית וגם ללמד אותם מהו המחיר הכואב של הבזבזנות. אז כמה לתת, למה ואיך?
הרשו לי לשבור את המיתוס שלא חושפים את המצב הכלכלי של המשפחה בפני הילדים. הורים רבים חוששים לגלות לילדים שלהם כמה הם מרוויחים, או לאילו הוצאות הם נכנסו, בכדי להגן עליהם ולחסוך מהם דאגות.
ככה גידלו אותנו: אצלי במשפחה לא דיברו על כסף, כי זה היה נחשב לתחום של המבוגרים. כיום, כהורה, אני מבין שיש פה הזדמנות נפלאה להכין את הילד לחיים האמיתיים. השיח על התקציב מכשיר את הילד לחייו של אדם בוגר, שצריך להתנהל במסגרת מה שהוא מרוויח, ולא יכול להוציא יותר ממה שיש לו.
"השיעורים הכי חשובים מתקיימים בהתנהלות היומיומית שלנו מול הילדים – ולא בבית הספר"
אני בעד לשתף את הילד - באופן מותאם לגילו - במצב הכלכלי וכיצד אתם מתנהלים במסגרתו: על מה מוציאים ועל מה מוותרים.
לדוגמא, למה השנה לא הולכים לשלוש הצגות חנוכה? כי עוברים דירה בחודש הבא וההוצאה הגדולה מחייבת לקצץ בסעיף אחר בתקציב. ובתרגום מילולי: "אתה יודע שאנחנו עוברים לדירה גדולה יותר כדי שיהיה לך חדר משלך, אז עכשיו אנחנו צריכים לחסוך כסף כדי שיהיה לנו לקנות לך דברים לחדר".
השאלה הכי נפוצה היא מתי וכמה דמי כיס צריך לתת לילד. אין נוסחה אחת. הדבר תלוי בתקציב משפחתי, בערכים שלכם ובהיכרות שלכם עם הילד. יחד עם זאת, יש מספר נקודות מנחות שכדאי לקחת בחשבון:
- תנו כמה שאתם יכולים במסגרת התקציב שלכם, סכום שנראה ריאלי לגיל הילד. הרעיון הוא שהילד לא יישאר עם עודפים אלא שילמד להתנהל עם תקציב: לתעדף, לוותר, לחסוך.
- לאל תפחדו מאמירות מתריסות שהורים אחרים נותנים יותר, או שאצלם כסף ליציאות לא יוצא מתקציב דמי הכיס. עמדו מאחורי ההחלטות שלכם והיו שלמים עם הבחירות שלכם, לאחר ששקלתם את הדברים. כלומר, מותר לומר בביטחון: "זאת ההחלטה שקיבלתי כהורה".
- נהלו שיח עם הילד על הגדרת השימושים שלהם נועדו דמי הכיס. לדוגמא, "הם מכסים את קניית הקלפים שאתה אוסף. הם לא כוללים בגדים". הסכום צריך להיות ריאלי, הרי אי אפשר לצפות שהילד יממן גם ממתקים וגם שיעורי רכיבה על סוסים מדמי הכיס שלו.
- הקפידו לתת את דמי הכיס במועד קבוע ובסכום קבוע.
- במידה והסכום נגמר והילד מבקש כסף ליציאה עם חברים, למשל, לא להתפתות להוסיף לדמי הכיס - גם אם זה מעורר חרדה שהילד שלך לא ייצא בגלל זה. אם לא ניהל נכון את התקציב שלו באותו חודש, הוא ישלם את המחיר על כך וילמד כיצד להתנהל נכון.
- אל תשתמשו בדמי הכיס כבן ערובה. אל תאיימו על הילד שאם הוא לא יסדר את החדר, הוא לא יקבל את דמי הכיס. מצד שני, כסף לא אמור לשמש כתמריץ להשגת ציון גבוה במבחן או כדרבון לביצוע מטלות בבית. מקרה חריג הוא שהילד מתנדב לבצע משימה, שחוסכת למשק הבית הוצאה ניכרת – כמו לשכור מפעיל לחגיגת יום הולדת. במקרה כזה, מגיע לו שכר, אך כזה שמותאם לגילו – לא סכום זהה לזה שמבוגר היה מרוויח בעד עבודה זו.
- כדאי לעודד חיסכון לטווח ארוך. אפשר להמליץ לילד לחסוך חלק מדמי הכיס לצורך קניית דבר משמעותי עבורו, כמו הוברבורד. ניתן לתמרץ אותו באמירה שכשיגיע למחצית הסכום, אנו נשתתף בחצי השני כמתנת חנוכה.
הרהור נוגה לסיום: קצת מבאס שלנו, המבוגרים, אף אחד לא מעניק דמי כיס לבזבוזים...
הכותב הוא פסיכותרפיסט, מחבר ״איפה הילד – מדריך הישרדות להורים למתבגרים״ ומרצה בקריה האקדמית אונו. מייסד "מרכז לימן"