כהורים שרוצים לקחת את הילדים ליהנות מהצגות החג, אנו משקיעים זמן (לוקחים יום חופש מהעבודה, יוצאים מוקדם בגלל הפקקים) וגם תקציב ולעיתים אנו שוכחים שכל החוויה הזו היא בשבילם... למרות שגם אנחנו נהנים. לכן ,כדאי לעשות תאום ציפיות והכנה הרבה לפני.  

ככה זה. לפעמים כשאתם יוצאים להצגת חנוכה או לאחד המופעים הגדולים - למרות ההתרגשות ולמרות שהכול יפה ומרגש מסביב, הילד שלכם יכול פתאום להרגיש בבטן שלא נעים לו להיות באולם הגדול, החשוך והרועש, ולכן צריך לדבר על זה, אבל השאלה היא איך עושים את זה נכון?

 במידה ונרגיש את החשש מצד הילד, אפשר לצאת איתו לנשום ביחד, אפשר לבקש חיבוק, אפשר לתת לו לשתות משהו מתוק ואפשר גם לצאת מההצגה וללכת הביתה. הרי ברגע שהילד יידע שעומדת בפניו האפשרות לצאת החוצה, זה כבר ירגיע אותו והוא יהיה מוכן להתמודד עם המורכבות של ליהנות מהצגה ולא יתאכזב מעצמו שקשה לו. מה עוד? להלן כמה הנחיות לשימושכם: 

  1. מכינים  מראש

    כמו כל פעולה עם הילדים, חשוב מאוד לעשות לילדים הכנה מראש, גם לפני הצגה. ההכנה מראש היא בעצם הכנה בה אנחנו מסבירים לילד לקראת מה הוא הולך שכוללת יתרונות וגם חסרונות. נסביר לילד מהו יתרון ומהו חיסרון (דבר טוב ודבר פחות טוב). למשל ביתרונות נסביר לילד שקנינו כרטיסים להצגה שהוא ביקש. שזאת הופעה גדולה מאוד וחגיגית עם הרבה משתתפים שאת חלקם הוא מכיר ואפילו אוהב. נזכיר שמות שהילד יכיר ויתחבר אליהם. אפשר לספר שזאת תהיה הופעה באולם גדול מאוד ויהיו המון שירים, ריקודים, אורות ושמחה גדולה. 

    בחסרונות חשוב שנכין את ילד לחלקים הפחות נעימים של ההצגה. כמו: שחשוב לצאת מוקדם מהבית, שיהיה צורך לחפש חניה, ללכת ברגל (אם החניה תהיה רחוקה), לחכות בסבלנות שההצגה תתחיל. וגם שאולי נגיע עייפים ושחלק מהזמן יהיה משעמם והכי חשוב שנכין מראש את הילד שיהיו שם המון ילדים והורים ולכן יש צורך לתת יד כל הזמן שלא נאבד. 

  2. מה אפשר לעשות בזמן אמת, בהצגה, כשהילד אומר או מראה שהוא מפחד?

    קודם כל לשקף לילד את מה שהוא מרגיש: אתה מפחד. אתה קצת לחוץ. אני רואה עליך שלא נוח לך. אחרי זה חשוב לנרמל לו את הסיטואציה (להפוך לנורמלי): "זה ממש בסדר שאתה מפחד. יש הרבה ילדים ומבוגרים שלא נעים להם לשבת בחושך". בשלב הבא חשוב להציע פתרונות: מה היית רוצה שנעשה? שננסה להישאר? שנצא לנשום ביחד? נשתה משהו מתוק?

  3. אתם מכירים את הילד שלכם

    אתם מרגישים שרוב הסיכויים שהילד ירצה לצאת אחרי חמש דקות ואתם לא רוצים לקחת את הסיכון? תתחילו בכמה הצגות קטנות או סרטים קצרים ותראו איך הוא מגיב. אני לא אומרת שברגע שילד אומר שלא נעים לו צריך לצאת החוצה. אפשר רגע לנסות לראות אם אפשרי לו להישאר ויחד עם זאת, להבין את הילד ולראות האם הוא במצוקה. 

  4. "הכול בסדר, אנחנו איתך"

    בשורה התחתונה חשוב שהילד לא ירגיש שהוא נשאר בשביל לרצות את ההורים ובטח שלא ירגיש שזה שהוא פחד הופך אותו ל"תינוק" או ל"ילד שלא מעריך את המאמץ שנעשה בשבילו". גם מבוגרים, אגב, נלחצים לפעמים במקומות הומים. אנחנו חיים במציאות לא פשוטה וקהל גדול זאת בהחלט סיטואציה מלחיצה. ההורים חייבים לשדר לילד שהכל בשליטה ושהם פה בשבילו. חג הצגות שמח!

הכותבת היא בעלת קליניקה לליווי משפחתי בגישה נעימה ומכילה - מדריכת הורים לגיל הרך ולבני נוער, יועצת זוגיות ויועצת שינה, כתבת ומרצה בענייני זוגיות והורות ומלווה משפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים.