למה בנות מעדיפות לא ללמוד מדעי המחשב ופיזיקה?

"הבת שלי החליטה לפרוש מהתוכנית! היא טוענת שהציונים שלה לא מספיק טובים", כמה פעמים שמעתי משפטים כאלו בשנים האחרונות, מהורים מתוסכלים ומהבנות עצמן. אלא, שהבעיה היא לא שבנות "לא מסוגלות" כשזה נוגע למדעים וטכנולוגיה. הבעיה היא שהן מתמודדות עם אתגרים ייחודיים, בתוך סביבה שלא תמיד יודעת לתת מענה. כמי שחקרה את הנושא הזה במסגרת דוקטורט, ליוותה עשרות נערות בתוכניות מצוינות, וגם מגדלת שתי בנות חכמות, אתן לכם שלושה אתגרים ייחודיים שכל הורה צריך להכיר, וגם הצעות פרקטיות שיעזרו לכם לעזור להן:

"זה לא מעניין אותן" - המיתוס שמסיר אחריות מעולם המבוגרים

בנות נוטות להיות מיעוט קטן במגמות ובמסלולים אקדמיים שנתפסים "גבריים", כמו מדעי המחשב ופיזיקה. לכן, לא מעט מוותרות מראש ומעדיפות סביבה נשית יותר, שבה תרגשנה שייכות. אלא, שמעטים הם בתי הספר שפועלים כדי לשנות את המציאות הזו. עשרות ראיונות עם נשות חינוך לימדו אותי שחלק גדול מהן מאמינות שבנות נמנעות ממגמות אלו כי "זה פשוט לא מעניין אותן", ולכן אין מה לעשות בנידון. זו טעות מהותית. יש נושאים שקשה "לאהוב" ללא חשיפה מוקדמת, ובלי התנסות חיובית – לא נדע בכלל שזה מעניין. התלמידות שכן בחרו במגמות הללו בדרך כלל זכו להיחשף לנושאים בצורה חווייתית ומעניינת, במהלך חטיבת הביניים או אף לפני. אלו ש"לא מתעניינות"? כמעט תמיד לא ידעו במה מדובר.

מה אפשר לעשות: אפשרו לבנות שלכם להתנסות בתחומים שונים לפני שהן מחליטות. בתי הבכורה התחילה להתעניין בביולוגיה בגיל 5 הודות לפודקאסט "מסע אל גוף האדם". בקריאה היא התאהבה בכיתה א', אחרי שהתחילה לקרוא את "בילבי" ונשבתה. לא היה לה מושג שתכנות זה מגניב עד שהתחילה בכיתה ד' את התוכנית "אליס קוד". אם לא היתה מנסה – לא היתה יודעת.

מיתוס "הבחירה החופשית"

צוותים חינוכיים, הורים, תלמידות ותלמידים אוהבים להאמין במיתוס "הבחירה החופשית". אבל המחקר שלי, כמו אחרים, מלמד שאקט הבחירה מושפע מאוד מהסביבה. לכן, בבית ספר שבו מקובל שבנות הולכות למדעי המחשב, יותר בנות "יבחרו" במקצוע זה. באחד מבתי הספר שחקרתי, סיפרו לי על בן שמאוד רצה לבחור במגמת רפואה אבל נמנע, כי זו "מגמה של בנות". הוא "בחר" באותו מסלול של שאר הבנים החכמים – פיזיקה ומחשבים. בבית ספר אחר צפיתי בשיחות ייעוץ שניתנו לתלמידי כיתות ט'. ההטיה המגדרית של המורות הייתה ברורה – הן הכוונו בלי משים תלמידות מצטיינות למגמות "נשיות" כמו ביולוגיה או כימיה, ונמנעו כליל מלהציע פיזיקה או מדעי המחשב, גם כשזה התבקש. לבנים המליצו על המגמות האלו באופן טבעי, אפילו כשמדובר היה בתלמידים חלשים יותר.

מה אפשר לעשות: כשאתם רואים את הבחירות של הבנות שלכם, בדקו – האם התוכנית או המגמה שהיא מסרבת להיבחן אליה נתפסת כ"מגמה של בנים"? ממה היא חוששת? אל תיקחו את הבחירה הראשונית כאקסיומה. לפעמים שיחה עם אשת מקצוע חיצונית יכולה לעזור לה להבין טוב יותר את השיקולים שמשפיעים על הבחירות שלה – זו מתנה ענקית לחיים.

להיות מושלמת – או אמיצה?

החברה מלמדת בנות מגיל אפס להיות מושלמות – להתנהג יפה, להיות מנומסות, להצליח בכל מה שהן עושות. בנים לעומת זאת? "בנים יהיו בנים". הגננת סלחנית יותר כשהם משתוללים, ההורים נלחצים פחות כשהם נופלים מהאופניים. בנים מקבלים יותר הזדמנויות לנסות דברים מפחידים ולפשל, וכך הם מפתחים אומץ. כשמגיעים למגמה קשה או לתוכנית מצוינות מאתגרת – בנים מרגישים יותר בנוח "לפשל" ולהמשיך בנחת. פגשתי המונים כאלו. בנות לעומת זאת נבהלות כשציון על הבחינה מראה 70, או כשהן צריכות להגיש מטלה כיתתית שרחוקה מלהיות מושלמת. הן יעדיפו למחוק הכל ולהגיד שלא עשו כלום. משם, הדרך לנשירה היא מהירה.

מה אפשר לעשות: למדו את הבנות שלכם להיות אמיצות, ליפול ולקום. הדגישו תהליכיות וסבלנות, דברו על כישלונות בדרך, כי אף אחד לא מושלם. עודדו אותן לקחת סיכונים מחושבים, ובעיקר – הרשו להן "לפשל" וללמוד מזה.

הדרך קדימה

הליווי של נערות מצטיינות במסלולים כאלו דורש מאיתנו כהורים מודעות לאתגרים הייחודיים שלהן. עלינו ליצור הזדמנויות להתנסות, לתמוך בבחירות שמאתגרות נורמות מגדריות, וללמד אומץ במקום שאיפה למושלמות. זו השקעה שמשתלמת לא רק אקדמית, אלא ככלי מרכזי לגדל אותן להיות הנשים החזקות והמאושרות שחשוב לנו שיהיו.

אם אתם הורים שמחפשים קהילה תומכת ומידע מעשי על קידום בנות, אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקהילת "עושות שכל" מבית "בונות אלטרנטיבה". הקהילה נועדה לעזור להורים לנווט את האתגרים האלו ולהעניק לנשות המחר את הכלים להצליח.

הכותבת היא מייסדת ומנהלת שותפה בקהילת "עושות שכל" של בונות אלטרנטיבה, ויועצת החינוכית של נבחרת ישראל בפיזיקה ומלווה הורים, בני ובנות נוער במסלולי מצוינות.