מאה ימים חסרים כבר ביסודי: חמש השנים האבודות של תלמידי ישראל

>> כמה ימי לימוד הפסידו הילדים שלכם מהקורונה ועד היום? גלו בעזרת המחשבון

במהלך חמש השנים האחרונות הפסידו ילדי ישראל כ-10% לפחות מימי הלימוד שלהם – תלוי בשכבת הגיל ובמקום מגוריהם. המחסור נגרם בשל מגיפת הקורונה, אירועי מלחמה (שומר החומות, חרבות ברזל, עם כלביא), וכן בשל שביתות ועיצומים במערכת החינוך ומספר סבבים של בחירות. תלמידי י"ב הלומדים בצפון הפסידו את מספר הימים הגדול ביותר – יותר מ-17% מסה"כ ימי הלימוד בחמש השנים האחרונות.

אף שבמרבית הימים שבהם מערכת החינוך הייתה סגורה, התקיימו לימודים מרחוק – בפועל ניתן להתייחס אליהם כאל ימים אבודים. סקירה שערך משרד מבקר המדינה העלתה ש-80%-55% מהתלמידים לא התחברו למערכת כדי לצרוך את השיעורים הדיגיטליים, בין אם לסירוגין או בקביעות.

"הלמידה מרחוק טובה אולי לבני נוער בכיתות הגבוהות", אומרת פרופ' איריס בן-דוד הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, "אך לא לילד או ילדה בני 10, שההורים שלהם באותו זמן בעצמם בזום של העבודה ולא יכולים לעזור". מנגד, כפי שמעידה מיכל לבנצ'וק, מורה לספרות ומחנכת בתיכון אורט פסגות בכרמיאל, הפסקות הלימודים הפכו לבעיה משמעותית דווקא בכיתות המתקדמות יותר. "תלמידי חטיבת הביניים די הלכו לאיבוד", היא מסבירה, "ואז, כשהם הגיעו לתיכון, לא היו להם הרבה משמעת והרגלי למידה. הם מביעים הרבה תסכול וכעס על כך שזה קרה דווקא ב'משמרת' שלהם. למרות זאת, בסופו של דבר זה מחשל אותם. הם מצליחים להבין איך להתנהל בשגרת חירום ויוצאים מזה מחוזקים".

מאקו סקר את הימים שהפסידו תלמידי ישראל מאז הקורונה. במסגרת החישוב הגדרנו ימי "לימוד מרחוק" כימים אבודים, אבל גם כך החישוב פר ילד נותר אתגר משמעותי. חלק מהרשויות המקומיות לא ניהלו תיעוד מסודר של פתיחת הלימודים בשטחן, בחלק מהמקרים אף נרשמו הבדלים בין בתי ספר שונים באותה עיר או כיתות שונות באותו בית ספר. מי שפונו מביתם והפסידו ימי לימודים לא תועדו כראוי, וגם במקרים כאלה ישנם ימים חסרים. לכן, המחשבון שלפניכם יציג ברוב המקרים את המינימום שהפסידו התלמידים. בדיקה פרטנית של כל ילד עשויה בסבירות גבוהה להוביל לתוצאה גבוהה עוד יותר.

כבר ביסודי: תלמידי ישראל איבדו יותר מ-100 ימים במצטבר

בכל הקשור לקורונה, תלמידי ישראל חוו קשיים דומים לאלו של תלמידים אחרים בעולם. עם זאת, בזמן שמקביליהם במדינות אחרות חזרו לשגרת לימודים רציפה ורגועה, ילדי ישראל נדרשו להמשיך ולהתמודד עם סגירות חוזרות ונשנות של מערכת החינוך, בשל האירועים הביטחוניים.

"בהחלט. היה קשה להשלים את החומר. המורים הרגישו שהם צריכים להספיק, אז רצו עם החומר ומי שלא עמד בקצב נפגע"

רק לאחרונה נסגרה מערכת החינוך שוב למשך עשרה ימים בעקבות הלחימה מול איראן. עשרת הימים האלה מצטרפים לאובדן של כשבועיים מיד לאחר אירועי 7 באוקטובר. בנוסף לאובדן ימי הלימודים בעקבות מלחמת איראן ומלחמת חרבות ברזל, במחוז הצפון נסגרה מערכת החינוך למשך כחודש בשל המלחמה מול חיזבאללה. במאי 2021 נסגרה מערכת החינוך בדרום, במרכז ובשפלה לעשרה ימים נוספים בעקבות מבצע "שומר החומות".

המשמעות היא שכבר ברמת בית הספר היסודי, איבדו תלמידי ישראל יותר מ-100 ימים במצטבר. גם כאן תלמידי הצפון סובלים אף יותר עם תוספת של כ-20 יום בממוצע בשל המלחמה מול חיזבאללה. כדאי לציין כי התלמידים מהדרום ומהצפון שנאלצו להתפנות מבתיהם לאחר ה-7 באוקטובר, נאלצו ללמוד במסגרות חינוכיות מאולתרות בבתי המלון. למרות הרצון הטוב וההקרבה של אנשי החינוך שהתנדבו בהן, זו לא הייתה רמת לימוד שווה לזו של בתי הספר.

על אף ריבוי האירועים הביטחוניים שהובילו לסגירת מערכת החינוך, מגיפת הקורונה אחראית להפסד ימי הלימודים המשמעותי ביותר של תלמידי ישראל. בתחילה נסגרו בתי הספר להוראה פרונטלית מה-14 במרץ עד ה-17 במאי 2020. בספטמבר 2020 נסגרה מערכת החינוך לחודש נוסף בעקבות הסגר השני שהוטל על ישראל, ואז למשך כחודש נוסף בינואר 2021. מסקירה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי בניגוד למדינות שהצליחו למזער את הפגיעה בתלמידים במהלך המגיפה, בישראל לא פעלה מערכת החינוך אפילו יום אחד במתכונת מלאה עד סוף פברואר 2021 (כלומר שנה לתוך המגיפה).

בכ-40% מימי הלימוד מערכת החינוך הייתה סגורה פיזית והתנהלה למידה מרחוק בלבד, וב-60% הייתה פתוחה חלקית. במדינות ה-OECD, כ-60% מימי הלימודים התנהלו במתכונת פרונטאלית בכל שכבות הגיל, בכ-15% הייתה סגירה פיזית מלאה ובכ-25% פתיחה חלקית.

"כל תפיסת בית הספר כמוסד נסדקה מאוד"

ד' מאזור המרכז היא אם לשתי בנות בגילאי 18 ו-19. הבת הגדולה, שלמדה בחטיבת ביניים במהלך הקורונה, פיתחה פער בלימודים בשל חוסר עניין בשיעורים המקוונים. לחלקם היא נמנעה מלהיכנס. הקושי הגדול היה דווקא מבחינה חברתית: "היה לה מאד קשה כי הסגרים יצרו ריחוק גדול, אין יחס אישי של המורים. היא מתאמנת באקרובטיקה, אז גם במישור הזה נוצר פער כי עשו אימוני זום, שכמובן שונים לחלוטין".

הבת הצעירה יותר, כיום בת 18, פרשה מאימוני ההתעמלות שלה בשל הפערים החברתיים שנוצרו. "הריחוק מהחברים היה לה קשה. היא התכנסה בעצמה, לא ממש יצאה מהחדר. גם בלימודים נוצר פער".

ואת מרגישה שאובדן ימי לימוד בגלל המלחמות הוציא אותן מאיפוס?
"בהחלט. היה קשה להשלים את החומר. המורים הרגישו שהם צריכים להספיק, אז רצו עם החומר ומי שלא עמד בקצב נפגע".

ל' מתל אביב, אמא לילד בן 10, מעידה שהוא חברותי, עצמאי וסקרן. על אף שלא חווה משבר קיצוני, היא טוענת שהשגרה המעורערת השפיעה על ההתפתחות שלו. בשיא הקורונה היה תלמיד בגן חובה, שיישאר לנצח עבורו כחוויה מעורפלת מאוד עבורו בשל הבידודים החוזרים ונשנים. "עיקר הבעיה הייתה לדעתי עם הכניסה לכיתה א'. עדיין היינו תחת מגבלות המגפה, הטקס הבית ספרי, למרות הניסיונות, היה צנוע מאוד, ולכך נוספה העובדה שבית הספר לא הצליח למצוא לכיתה מורה (אבל זו כבר צרה אחרת)".

"הפוטנציאל הגדול של הטכנולוגיה ואולי אף ההסתגלות ללמידה עצמאית מרחוק, בטוח לא מומשו. זה היה בקושי קוריוז"

כיום בנה עולה לכיתה ה' וחווית החינוך שלו הייתה רוויה בהיעדרויות ומפגשי זום, שרחוקים מאוד מלהחליף למידה. "תלמידים רבים נעדרים מהמפגשים האלה, והלמידה היא במקרה הטוב ריענון. הודות לקהילה השכונתית הנהדרת, הצלחנו לשמור על לכידות מסוימת, אבל כל תפיסת חשיבות בית הספר כמוסד נסדקה מאוד. הפוטנציאל הגדול של הטכנולוגיה ואולי אף ההסתגלות ללמידה עצמאית מרחוק, בטוח לא מומשו. זה היה בקושי קוריוז".

שיבוש שגרת הלימודים מרחיב עוד יותר את הפערים החברתיים בישראל

מה ההשלכות של אובדן משמעותי כל כך של ימי לימודים? מסקירת מרכז המחקר של הכנסת עולה כי שיבוש הלימודים הנרחב הוא בעל השפעות ארוכות טווח. המשמעות היא ירידה בכמות ובאיכות ההון האנושי שיצברו התלמידים במהלך חייהם. המחקר קובע כי הכנסתם עלולה להיות נמוכה עם הגעתם לשוק העבודה, ובכך להגדיל עוד יותר את הפערים הקיימים בין תלמידים משכבות חלשות לתלמידים שמגיעים משכבות סוציואקונומיות חזקות.

הסקירה מצטטת מחקרים רבים שפורסמו ב-2020 ובחנו את השפעת שיבוש הלימודים בעקבות אירועים חיצוניים (כגון מגיפות, שביתות, רפורמות). המסקנה העיקרית היא שאירועים אלה פגעו בהשכלתם של התלמידים בטווח הקצר ובטווח הארוך, תלוי באורך האירוע ובאופיו. כך, למשל, הפסקת לימודים של שמונה שבועות הביאה לירידה ממוצעת של 0.08 בהישגי התלמידים ביחד לסטיית התקן, אך תלמידים מרקע חלש נפגעו ב-55% יותר ביחס לחבריהם.

ד"ר חזי יוסף מהפקולטה לחינוך במכללה למינהל, ומנהל כפר הנוער כנות, טוען שכמו שהבריאות תלויה ברווחה הפיזית, החברתית והרגשית שלנו – כך זה גם עם הישגים בלימודים. "היו תלמידים שהפסידו ימי לימודים רבים, אך הבית שידר חוסן והמערכת החברתית לא נפגעה, והם נפגעו פחות בלימודים מאלה שהפסידו פחות ימי לימודים. כשההורים הצליחו לשמור על מסגרת, כללים וגבולות, הפרמטר של מספר ימי הלימוד שהופסדו הופך להיות פחות משמעותי. זו גם אחת הסיבות שבמוסדות חינוך שבהם היה דגש על היבטים רגשיים וחברתיים, ההישגיים הלימודיים עלו וההיעדרויות פחתו. ברגע שהסביבה הקרובה של הילד שידרה חוסן, לילד הייתה תחושת יכולת".

מה לגבי מי שחוו אובדן אישי?
"אצלם הפגיעה הרגשית, החברתית והמשפחתית היא כה גדולה, שמספיק שתהיה דמות משמעותית אחת בחייהם שתתמוך בהם, כדי שיצליחו לעבור את התקופה עם נזק שהוא בר תיקון. אמנם ייווצרו פערים, אבל ניתן יהיה להשלים אותם. לעומתם, ילדים שלא יכלו להישען על מישהו בסביבה הקרובה שלהם, פיתחו קשיים שהכבידו עליהם גם בתחום הלימודי. יחד עם זאת, היו ילדים ובני נוער שלא קיבלו מענה ודווקא יצאו מחוזקים כי המשבר עזר להם לגלות את תחושת המסוגלות שלהם, וההערכה העצמית שלהם עלתה".

לדברי פרופ' בן-דוד הדר, הסגירות והפתיחות לסירוגין של מערכת החינוך הובילו לכך שבאופן מעשי נוצר אובדן של שנת לימודים שלמה. כך, למשל, ילדים בכיתות הנמוכות שלמדו במהלך שנת הסגרים, נותרו בפער של שנה מבחינת הישגים בהשוואה למי שלא חוו את הקורונה. לדבריה, יש צורך לפתח אסטרטגיה ללמידה בחוסר ודאות. "צריך להתכונן לעתיד לבוא. בסוף הילדים האלה יוצאים לשוק העבודה עם פער, וזה מתבטא בהמשך בתמ"ג".

"צריך להתכונן לעתיד לבוא. בסוף הילדים האלה יוצאים לשוק העבודה עם פער, וזה מתבטא בהמשך בתמ"ג"

פרופ' איריס בן-דוד הדר

מי שעוד מודאג מההשלכות הוא פרופ' אייל קמחי, סגן נשיא מוסד שורש למחקר חברתי כלכלי. "את ההשלכות המלאות של הפגיעה בלימודים ניתן יהיה לראות רק בטווח הארוך", הוא אומר, "אך אפשר כבר עכשיו לזהות סימנים מדאיגים. כך למשל, במבחן הבינלאומי TIMSS שנערך בשנת 2023 בקרב תלמידי כיתות ח', נרשמה ירידה חדה בהישגי התלמידים הישראלים במתמטיקה ובמדעים, לעומת המבחן הקודם שנערך ב-2019 ולעומת ההישגים של תלמידי מדינות אחרות. אין צורך להסביר את ההשלכות של הישגים נמוכים במתמטיקה ובמדעים על ההיצע של כוח אדם איכותי ומיומן לענף ההייטק, שהוא הקטר של המשק מבחינת צמיחה, יצוא והכנסות ממיסים.

"מחקרים רבים מצאו כי איכות ההשכלה היא בעלת חשיבות רבה, הן להישגים עתידיים בשוק העבודה ברמת הפרט והן לצמיחה כלכלית ברמת המדינה. גם בלי קשר לאי סדירות הלימודים בחמש השנים האחרונות, מערכת החינוך זקוקה לרפורמה מערכתית משמעותית הכוללת: שדרוג משמעותי של תכנית לימודי הליבה, הפיכתה לאחידה וחובה בכל בתי הספר, חסימת תקציבים למי שאינו מלמד אותה במלואה; איסור מוחלט על מעורבותן של מפלגות פוליטיות בתכנים הנלמדים בבתי הספר ושינוי מהותי של הדרך בה בוחרים, מכשירים ומתגמלים מורים.

"השילוב ההרסני של מערכת חינוך שממילא זקוקה למהפך ושינוי דרסטי, יחד עם העובדה שתלמידי ישראל החסירו שעות לימוד רבות במהלך השנים האחרונות, עלול להיות קריטי לעתיד המדינה, שההון האנושי הוא מרכיב מרכזי הן באיתנותה הכלכלית והן ביכולתה להגן על עצמה".